104 ימים חלפו מאז המתקפה הרצחנית שביצעו מחבלי חמאס ביישובי העוטף והאסון שהם המיטו על התושבים ברצועה מורגש היטב, בכל שכונה ובכל סמטה. התיעודים שמגיעים מעזה חושפים - כך נראים כעת סמלי השלטון והבניינים שעמדו על תילם לפני 7 באוקטובר, לאחר שנחרבו כמעט לחלוטין.

עזה - מפה
ריכוזי התושבים בעזה

1.3 מיליון מתושבי הרצועה – ברפיח
1.3 מיליון מתושבי הרצועה – ברפיח

רפיח - מבט מבפנים

בצל המלחמה, רפיח שבדרום הרצועה הפכה ל"עזה הקטנה" עם כ-1.3 מיליון עזתים ששוהים שם, על פי ההערכות. לפי הנתונים שפרסמו הפלסטינים, 300 אלף מהם - תושבי הנפה המקוריים, 713 אלף הם עקורים במחסות ו-268 אלף - אלו עקורים ששוהים ברחובות.

על פי ההערכות בישראל, 150-200 אלף עזתים נמצאים בצפון הרצועה והיתר, מרוכזים בין אזור ח'אן יונס לבין מחנות המרכז, כולל דיר אל-בלח. בנוסף, כ-120 אלף מתושבי הרצועה שוהים כעת באזור ההומניטרי - אל-מואסי שבדרום הרצועה.

אוהלי העקורים ברפיח, סמוך לגדר הגבול
אוהלי העקורים ברפיח, סמוך לגדר הגבול

אוהלי העקורים ברפיח, סמוך לגדר הגבול
אוהלי העקורים ברפיח, סמוך לגדר הגבול

רפיח נחשב לאזור היחיד שצה"ל נמנע מלפעול בו קרקעית עד כה, בשל רגישותו אל מול מצרים והעובדה שחלק ניכר מאוכלוסיית הרצועה מרוכזת בו - הופכת כל תמרון בו למאתגר ולמורכב פי כמה וכמה. בינתיים, תמונות מגבול עזה-מצרים מראות כי אוהלי העקורים הגיעו למרחק של 10 מטרים מגדר הגבול.

מחירון האוהלים לעקורים ברפיח
מחירון האוהלים לעקורים ברפיח

אוהל בהרכבה עצמית
עלות אוהל בהרכבה עצמית

מחירון האוהלים לעקורים ברפיח

בימים האחרונים גובר השיח ברשתות על מחירון האוהלים לעקורים ברפיח - שנאלצים להיפרד ממאות עד אלפי שקלים כדי לקבל קורת גג. המחיר לאוהל קטארי מוכן עומד בממוצע על 2,000 שקלים, המחיר לאוהל מוכן של איחוד האמירויות גבוה מעט יותר - 2,800 שקלים.

ומה לגבי העקורים העזתים שאינם יכולים להרשות לעצמם להוציא מהכיס סכום כזה? הם יוכלו לשלם כ-600 שקלים בעבור כ-20 קורות עץ, לרכוש ניילון לכיסוי בעוד כ-960 שקלים ובכך להיפרד מ-1,560 שקלים בסך הכול.

בעקבות המלחמה: עזה במספרים
בעקבות המלחמה: עזה במספרים

ממדי ההרס ברצועה: מבנים ומתקנים שנפגעו או נחרבו
ממדי ההרס ברצועה: מבנים ומתקנים שנפגעו או נחרבו

עזה - לפני ואחרי
לפני ואחרי: רחוב א-רשיד בעזה ששוכן לאורך הים ברצועה

כ-1.9 מיליון פלסטינים נעקרו מבתיהם

על פי הנתונים של אונר"א, קרוב ל-1.9 מיליון פלסטינים (מתוך כ-2.1 מיליון פלסטינים - מספר התושבים הכללי) נעקרו מבתיהם במהלך המלחמה - כ-80% מהאוכלוסייה ברצועת עזה. מתוכם כ-1.2 מיליון שוהים במתקנים של אונר"א.

מהנתונים שפרסם משרד הבריאות העזתי של חמאס עולה כי מתחילת המלחמה דווח על 23,210 הרוגים ועל 59,167 פצועים פלסטינים ברצועה.

עזה - לפני ואחרי
עזה לפני

עזה - לפני ואחרי
עזה אחרי

על פי תחקיר שפרסם ה"וול סטריט ג'ורנל", כ-70% מהבתים וכ-50% מהבניינים בעזה נפגעו או נהרסו מאז 7 באוקטובר. מדובר בכ-80% מהבתים בצפון הרצועה. בנוסף, מרבית בתי החולים ברצועה מושבתים ומתוך 36 בתי חולים, רק 8 מקבלים מטופלים.

צפון רצועת עזה - לפני התקיפות ואחרי (צילום: רויטרס)
צפון רצועת עזה - לפני התקיפות ואחרי | צילום: רויטרס

צפון רצועת עזה - לפני התקיפות ואחרי (צילום: רויטרס)
צפון רצועת עזה - אחרי התקיפות | צילום: רויטרס

עוד דווח כי יותר משני שלישים מבתי הספר ברצועת עזה ניזוקו, 342 במספר. על פי הבנק העולמי, 77% מבתי החולים והמרפאות נפגעו או נחרבו, 72% מתשתיות הפנאי - פארקים, מגרשים או ספריות - נפגעו או נחרבו, 76% מהשטחים המסחריים ו-50% מהכבישים.

במקביל, קבוצת ארגוני סיוע פרסמה הערכה שלפיה תידרש לפחות שנה אחרי המלחמה כדי לפנות את ההריסות ושבע עד עשר שנים נוספות יידרשו כדי לבנות מחדש את הבתים שנהרסו. על פי ההערכה, עלות השיקום נאמדת בכ-3.5 מיליארד דולר.

צפון רצועת עזה - לפני התקיפות ואחרי (צילום: רויטרס)
צפון רצועת עזה - לפני התקיפות | צילום: רויטרס

צפון רצועת עזה - לפני התקיפות ואחרי (צילום: רויטרס)
צפון רצועת עזה - אחרי התקיפות | צילום: רויטרס

ההרס במחנה הפליטים א-שאבורה, מרכז רפיח
ההרס במחנה הפליטים א-שאבורה, מרכז רפיח

הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית בסיום שנת 2023 מראים איך המלחמה השפיעה לא רק על על המשק הישראלי - אלא גם על הכלכלה העזתית. ברבעון האחרון של 2023 - שיעור האבטלה בעזה זינק ליותר מ-74%, לאחר שעמד על 45% ברבעון השלישי.

בשעה שהעזתים מספרים על זינוק של ממש במחירים ועל השוק השחור שמאלץ אותם להוציא הרבה יותר כסף, גם בעבור מוצרים בסיסיים - לפי הלמ"ס הפלסטיני, ברבעון האחרון של 2024, המחירים ברצועת עזה עלו ביותר מ-30%. במקביל, דווח כי חלה צניחה של יותר מ-80% בתמ"ג ברצועה, לעומת הרבעון המקביל ב-2022.

ההרס במחנה הפליטים א-שאבורה, מרכז רפיח
ההרס במחנה הפליטים א-שאבורה, מרכז רפיח

ההרס בדיר אל-בלח
ההרס בדיר אל-בלח

ההרס במחנה הפליטים שאטי
ההרס במחנה הפליטים שאטי

יותר מזון נכנס לרצועה במלחמה מאשר לפניה

מאז שגם מעבר כרם שלום נפתח להכנסת ציוד הומניטרי לרצועה, נכנסות מדי יום בממוצע כ-200 משאיות של ציוד הומניטרי דרך המעברים רפיח וכרם שלום. הן כוללות מזון, מים, ציוד רפואי וציוד מחסה.

למרות ההאשמות והטענות על כך שישראל לא מכניסה מספיק סיוע הומניטרי לרצועה - הנתונים של מערכת הביטחון מוכיחים אחרת. לפני המלחמה - נכנסו בממוצע 70 משאיות של מזון לעזה, לעומת 110 משאיות מזון שנכנסות בממוצע כעת.

ההרס מתקיפת בית משפחת סינוואר בג'באליה
ההרס מתקיפת בית משפחת סינוואר בג'באליה

שיח' זאיד לפני ואחרי
שיח' זאיד לפני ואחרי

בנוסף, מדי יום נכנסות ארבע מיכליות גז ושתי מיכליות דלק, על אף שכבר דווח לא פעם על מקרים שבהם מחבלי חמאס גנבו דלקים על חשבון התושבים העזתים. בישראל סבורים שהמאמץ ההומניטרי חשוב לאינטרס הישראלי ומאפשר לה, בין השאר, לזכות בלגיטימציה בין-לאומית.

הנמל בעזה לפני ואחרי
הנמל בעזה לפני ואחרי
תושבים מתנפלים על משאית של סיוע הומניטרי בעזה
תושבים מתנפלים על משאית של סיוע הומניטרי בעזה

חמאס מנסה להראות משילות

בצל השוק השחור ברצועה - משרד הכלכלה בעזה פרסם לאחרונה הצהרה חריגה, בניסיון לאותת שהמנגנונים של חמאס נמצאים בשטח. "נפקח על מכירת המוצרים הבסיסיים. המכירה תתקיים בנקודות מוגדרות, בנוכחות מפקח מטעמנו", נמסר. ספק אם זה אכן יקרה אחרי שמחבלי חמאס בוזזים ציוד הומניטרי - ודוחקים את התושבים לפינה.

כחלק מהניסיון להפגין משילות, משטרת חמאס עצרה בשבוע שעבר ברפיח שני עזתים שגנבו לטענתה כמות גדולה של סולר, כ-280 ליטר - מתוך הגנרטור החשמלי של בית הספר אל-ח'סאא'.

המלחמה הפכה חלק ניכר משטחי הרצועה לעיי חורבות, ובאזורים נרחבים כבר מזמן קשה למצוא תושבים - אלא בעיקר הריסות. אך דבר אחד בטוח - את המציאות ההרסנית הזו המיט על הרצועה חמאס, שמשתמש בעזתים כמגן אנושי.