ההר שלעולם לא נכבש: הר אביטל, 1,204 מטרים מעל פני הים. ב-1973 עמד בראש תל אביטל בסיס של יחידת האזנה 848, לימים יחידה 8200. 60 חיילי מודיעין היו כאן באותו יום כיפור - ופיקד עליהם סגן צעיר בשם צור שפי.
"במקום הזה נקלטו, בגלל המיקום המסוים מאוד שלו, דברים שלא יכלו להיקלט בשום מקום אחר", שיתף שפי. "מודיעין שלא יסולא בפז של הקצונה הכי בכירה בסוריה של המנהלים הכי גבוהים בכל מקום בסוריה, החל מאסד וכלה בכל צמרת הצבא שלו".
"ידעתי חצי שנה לפני המלחמה שהיא תפרוץ"
אותם גיבורי המלחמה מספרים על הידיעות הרבות שהם העבירו לפני המלחמה - אך אף אחד לא טרח להתייחס אליהם. "אני ידעתי חצי שנה לפני המלחמה שהיא תפרוץ, אשתי ידעה שלושה חודשים לפני המלחמה", סיפר שפי. גבי זוהר, חייל מודיעין ששירת ביחידה, הצטרף לדבריו של שפי: "שלושה שבועות לפני המלחמה אמרתי להורים שלי 'יום כיפור וסוכות תשכחו ממני'".
החייל שוניה פכט נכנס לעוד משמרת של האזנה. שוניה, שעלה שלוש שנים קודם מאוקראינה, היה אחד משבעה חיילים בתל אביטל שהאזינו לרוסים שהיו מוצבים בסוריה. לכל יחידה מרמת גדוד ומעלה בצבא הסורי היה יועץ צבאי צמוד מרוסיה.
"פתאום, בבת אחת, התחיל מבול של תשדורות ממקומות שונים בסוריה", שיתף שוניה. "בתשדורות היו זוג מספרים, משהו מאוד תמים. בתשדורת הרביעית, בגלל שהתחלף התורן במטה היועצים, אז הוא שאל: מה זה המספר השני?'. מי שמסר לו את הדיווח ענה: 'זה מספר הילדים'. פה קפץ לנו, הבנו שהולכים לפנות לא את היועצים - אלא את משפחות היועצים".
סגן שלמה קטן שירת בתל אביטל עד חודשיים לפני יום כיפור והכיר את כל מי שישב שם. הידיעה שקלט שוניה הגיעה אל קטן בזמן שישב בבור של 8200 במרכז הארץ. קטן הזעיק את מפקד היחידה, יואל בן פורת. עם זאת, ראש אמ"ן החליט שעזיבת היועצים היא לא אירוע חריג - כ-40 שעות לפני פרוץ המלחמה.
"המילה הפגזה לא מתארת את מה שאנחנו חווים, נפתחו שערי גיהנום", סיפר גבי. "אני זוכר שדיברתי עם קהלני שנים אחרי. קהלני, בתוך הבלגן של עמק הבכא, אמר לי: 'גבי, מדי פעם הסתכלנו על התל שלכם ואמרנו לעצמנו, משם איש לא יוצא בחיים'".
נפילת מוצב החרמון - וההשפעה
בשעות הראשונות של המלחמה, נפל מוצב החרמון, ובתוכו הקולגות והחברים של אנשי המודיעין בתל אביטל. "הסברנו לחיילים שלא קרה שום דבר, מי שהיה שם נפל לרוע מזלו. אבל צריך להמשיך לעשות את העבודה - ועכשיו גם כפול כי אין בסיס שמגבה אותנו".
הכוחות הסוריים הבקיעו את הגבול במרכז רמת הגולן, וחלקם משכו צפונה לעורפו של תל אביטל. גבי סיפר כי הוא ראה בעיניים שהסורים חלפו על ההר: "ראינו את הטנקים הסורים מתקדמים, אנחנו יודעים שאנחנו אי בודד ברמת הגולן".
מרגע פתיחת המלחמה, החיילים בתל אביטל היו יודעים מן ההאזנות שתכף שוב תיפתח התקפה על אבו נידא, כלומר, עליהם עצמם. "בכל רגע ורגע נתון, אנחנו יודעים הכול. מי עומד מולנו, מי עומד להפגיז אותנו, איזה טילים הולכים להפציץ ואיזה מטוסים", גבי שיתף.
תוך כדי ההפגזות, הקצין הטכני, אמיר בן אשר, היה עולה על הגג כדי לתקן את האנטנות ששימשו להאזנות ושנפגעו שוב ושוב. מהגג אמיר היה רואה גיבור אחר, את סגן ישראל גולדשטיין, זכרו לברכה. גולדשטיין היה קצין נ"מ שהוצב עם כמה מחייליו בתל אביטל כשבועיים לפני המלחמה - ולרשותו עמד תותח 20 מילימטר.
בן אשר סיפר שהם זיהו את המטוס מגיע מדרום - וצעק לישראל לירות. "צעקתי לו והוא לא יורה", הוא שיתף. "כשהמטוס התחיל להתרומם והוא ראה את הגחון שלו מלפניו - גולדשטיין ירה ממנו מטווח אפס והפיל שלושה מטוסים. בעיניי הוא גיבור".
הבקשה להתפנות - והסירוב
ביום השלישי ללחימה הגיע ליחידה בהר סגן-אלוף יענקל'ה שחר, מג"ד 12 של גולני. אז, הוא אמר לצור שעליו ועל חייליו להתפנות מהמקום בפקודה של אלוף פיקוד צפון. "אמרתי לו 'תקשיב טוב אני לא יודע מי זה אלוף פיקוד צפון, אין סיכוי בעולם שמישהו מהחיילים שלי יתפנה מפה'", הוא סיפר. "'אני לא זז מפה'. כל זמן שיש לי קשר עם המפקדים שלי, אין סיבה בעולם שאני אתפנה". שפי הסתיר מחייליו את פקודת הפינוי. "איך זה בדיוק היה עוזר להם לעשות את העבודה ולהאזין אם הייתי מספר?", שאל.
ביום השלישי ללחימה הגיע ליחידה בהר סגן-אלוף יענקל'ה שחר, מג"ד 12 של גולני. אז, הוא אמר לצור שעליו ועל חייליו להתפנות מהמקום בפקודה של אלוף פיקוד צפון. "אמרתי לו 'תקשיב טוב אני לא יודע מי זה אלוף פיקוד צפון, אין סיכוי בעולם שמישהו מהחיילים שלי יתפנה מפה'", הוא סיפר. "'אני לא זז מפה'. כל זמן שיש לי קשר עם המפקדים שלי, אין סיבה בעולם שאני אתפנה". שפי הסתיר מחייליו את פקודת הפינוי. "איך זה בדיוק היה עוזר להם לעשות את העבודה ולהאזין אם הייתי מספר?", שאל.
"אף אחד לא חשב שהוא ייצא מזה בחיים"
בערבו של אותו יום ששפי הודיע שהוא לא מתפנה, יצא הקומנדו הסורי בארבעה מסוקים למבצע לכיבוש תל אביטל. "קלטתי במכשירים את כל המסוקים שהם בדרך אלינו. ואז הרגשתי פעם ראשונה, אמיתי, בתוך תוכי, שזהו, שנגמר הסיפור וקיללתי. אמרתי, מה בן 19? מה, אני הולך למות? אף אחד לא חשב שאם הסורים ייכנסו לבונקר הזה, יש לו כניסה ויציאה אחת, אף אחד לא חשב שהוא הולך לצאת מזה בחיים.
פסגתו של תל אביטל צרה מכדי שאפשר יהיה להנחית עליה מסוקים. הסורים תכננו לנחות למטה. תותח הנ"מ של ישראל גולדשטיין כבר היה מקולקל בשלב הזה, אבל מהשמיים נחלצו לעזרתם. "שני מסוקים ראשונים הופלו - אחד מהם עם טנק", גבי נזכר. "אני חושב שזו הפעם הראשונה בעולם שטנק מוריד מסוק. למסוק השלישי הייתה תקלה והוא נאלץ לנחות - ועולה על מארב של סיירת מטכ"ל וגולני. המסוק הרביעי כבר ברח - וככה בעצם הבסיס שלנו ניצל".
על הפלת שלושה מטוסים סוריים הוענק לסרן ישראל גולדשטיין עיטור המופת. סגן צור שפי קיבל תוך כדי המלחמה טלפון ממפקד 8200, יואל בן פורת, שאמר לו שהוא רשאי לענוד דרגת סרן.
כל החיילים שהיו בתל אביטל במלחמת יום הכיפורים ירדו ממנו ללא פגע. "אני הייתי שלם עם עצמי, ולא קרה לילה אחד שבגלל ההחלטה הזאת לא ישנתי טוב. מזלי שלא הייתי צריך ללכת לאף אימא", אמר שפי.