בשב"ס נערכים להפרות סדר בבתי הכלא הביטחוניים ומחוצה להם בעקבות מות העציר ח'דר עדנאן מוסא, פעיל הג'יהאד האיסלאמי ואב ל-9 מעראבה שליד ג'נין, שמת לפנות בוקר (שלישי) בתאו בבית המעצר "ניצן" לאחר שביתת רעב ממושכת במהלך כליאתו ה-13. האגפים בהם כלואים עצירים ואסירים המשתייכים לארגון נכנסו ל"סגר מונע".

עדנאן ח'דר (צילום: רויטרס)
פעיל הג'יהאד האיסלאמי ח'דר עדנאן | צילום: רויטרס

"עם קביעת מותו נכנס שירות בתי הסוהר לכוננות לאירועים חריגים והסגל תוגבר", אמרה נציבת שב"ס קטי פרי. "נקודות החיכוך מופו וכל הגורמים הרלוונטיים עודכנו - השר לביטחון לאומי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שב"כ והמשטרה". בתי הסוהר בהם כלואים אסירים ביטחוניים תוגברו בשירותי כיבוי למקרה של הצתת תאים לאות מחאה.

בשב"ס מגדירים את האירוע כמשמעותי ביותר. "לא היה אירוע כזה מאז שנות ה-90, מעריכים שיהיו ניסיונות נוספים לפיגועים, ירי מעזה, הפרות סדר וניסיונות פגיעה באנשי סגל", אמרה רב גונדר פרי. "תהיה עמידה נחושה מול כל ניסיון פגיעה".

"הוגה רעיון שביתות הרעב" שהפך לסמל פלסטיני

כליאתו האחרונה של עדנאן בן ה-44, כמו הקודמות, הייתה בשל חברותו בג'יהאד האיסלאמי בצפון הגדה, וזו הייתה שביתת הרעב החמישית שלו. שביתות הרעב הקודמות שלו היו בעת שהוחזק במעצר מנהלי, בעוד שהפעם הוא היה עצור עד תום ההליכים לאחר שהוגש כתב אישום נגדו לפיו ביצע עשרות פעילויות ארגוניות וכן נאם נאומים המסיתים ותומכים בארגון עוין. בסה"כ היא כלוא עדנאן 8 שנים מחייו.

עדנאן הפך לסמל פלסטיני כשבעת מעצרו המנהלי בשנת 2012 שבת רעב במשך 66 ימים רצופים. יחד עם התנגדותו ללבוש מדי אסיר וסירובו להיבדק על ידי רופאי שירות בתי הסוהר, הוא הפך למושא הערצה בקרב תומכי הג'יהאד האיסלאמי בשטחים.

בשנת 2015 נעצר עדנאן פעם נוספת, ופתח בשביתת רעב בת 55 ימים אחרי שהוחזק במעצר מנהלי במשך 11 חודשים. לאחר שהושג עמו הסכם במסגרתו הוא יפסיק את שביתתו, הוא שוחרר בשעות הבוקר המוקדמות תחת מעטה סודיות בכדי "למנוע את האפשרות ששחרורו יהפוך לחגיגה".

אשתו ובתו של איש הג'יהאד עם תמונתו (צילום: AP)
אשתו ובתו של איש הג'יהאד עם תמונתו ב-2012 | צילום: AP

שבת רעב במשך 86 ימים

"האירוע הזה מוביל למספר התראות: הפרות סדר, פגיעה באנשי סגל, וכמובן השלכות על תושבי צפון איו"ש", אמר ראש חטיבת המודיעין בשב"ס, תג"ד רגב דחרוג. "יש הבנה שהאירוע יכול להשפיע גם על רצועת עזה, ויכולה להיות גם פעולה של אסירים מארגונים אחרים כתמיכה. מדובר באסירים קיצוניים ולא צפויים, בעבר אסירי ג'יהאד תקפו אנשי סגל".

ד"ר ליאב גולדשטיין, קצין הרפואה הראשי בשב"ס, סיפר שעדנאן פתח בשביתת הרעב עם מעצרו ב-5 בפברואר, והיא נמשכה 86 ימים עד למותו. לדבריו, לאורך כל שהותו במתקני הכליאה של שב"ס הוא שתה מים בלבד, ומהר מאוד הועבר למרכז הרפואי של שב"ס. מאחר שסירב לשתף פעולה עם צוותי רפואה, נבנה מערך ביקורת לטיפול בו: אשפוז בתא עם מצלמה, ביקורי רופא כל יום, ביקורי חובש כל חצי שעה. לדברי ד"ר גולדשטיין, "כל ההסברים נתנו לו גם בעברית וגם בערבית".

כלא ניצן (צילום: N12)
בית מעצר ניצן | צילום: N12

ד"ר גולדשטיין הוסיף שהעציר הופנה לפחות פעם בשבוע לחדר מיון כדי שייפגש עם סגלי רפואה שונים. "הוא היה גם בקפלן וגם באסף הרופא מספר פעמים, בכל הפעמים נבדק ע"י סגלים רפואיים וסירב לשתף פעולה", אמר קצין הרפואה של של שירות בתי הסוהר. "הוא שוחרר אחרי שהוסבר לו על הפעולות המסוכנות וההשלכות שלהן. אפשרנו גם ביקור של רופא הצלב האדום ורופאת משפחה מ'רופאים לזכויות אדם', והם ניסו לשכנע אותו להפסיק את שביתת הרעב".

ד"ר לינה קאסם חסאן, יו"ר רופאים לזכויות אדם, סיפרה שביקרה את עדנאן לפני מספר ימים ומצבו הבריאותי היה "קשה מאוד והצריך העברה לבית החולים באופן מיידי". "קוראת לעמיתיי הרופאים שלא התנגדו להשארתו בכליאה לערוך חשבון נפש מקצועי ואתי", אמרה ד"ר חסאן.

"בשורה קשה ומצערת הבוקר על פטירתו של האסיר ח'דר עדנאן",אמר ח"כ איימן עודה, יו"ר חד"ש-תע"ל בריאיון לרדיו נאס. "אין ספק שמדובר במדיניות מתוכננת של מדינת ישראל שנושאת באחריות על מותו. שביתות הרעב והמאבק נגד הכיבוש צריך להימשך".