זה היה מפגש שכמותו כנראה שאי אפשר היה לדמיין, בטח לא אז. לפני כמעט 50 שנה, בחודש אוקטובר הקר, נכבש מוצב החרמון בידי הסורים, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים: בשבי נפלו בין היתר חיילי וקציני יחידת המודיעין 848, לימים יחידה 8200, וספגו עינויים. כיום, כשהם כבר בני כ-70, הם זכו להתארח בבסיס יחידת 8200 בגלילות ולהיפגש עם מפקד היחידה ובכיריה - ולזכות לכבוד. 

במוצב החרמון הם שירתו ב-1973 בתור קב"רים (קצין בינה רשתית) ובתפקידי איסוף מידע מסוג "אלינט" (מודיעין אלקטרוני). חוליות רבות היו ממוקמות באזור, בשל הקרבה לזירה הסורית - שם יכולות האיסוף נחשבו מיטביות. ב-6 באוקטובר, כאשר הסורים והמצרים יצאו למלחמה, מוצב החרמון נכבש כבר ביום הראשון.

מוצב החרמון (צילום: מוזיאון גולני)
13 מאנשי היחידה נפלו בשבי. מוצב החרמון ב-1973 | צילום: מוזיאון גולני

במהלך הקרב נפל אלפרד אקסלרד ז"ל, חייל מחולית האלינט. 13 אנשי 848 - חברי החולייה של אלפרד, מפקדו וקצינים וחיילים נוספים מהמוצב - נפלו בשבי הסורי ושהו בשבי למשך כשמונה חודשים, שבמהלכם עברו עינויים ותחקורים קשים.

"במובנים מסוימים, מעולם לא חזרנו מהמלחמה", סיפר אחד מפדויי השבי במהלך הפגישה עם מפקד היחידה שהתקיימה ביום שני האחרון - הפעם הראשונה שבה ביקרו בבסיס היחידה. "אי אפשר לתאר, זר לא יבין, את העינויים והתנאים הקשים שהחזיקו אותנו בהם. נפלנו בשבי וחזרנו מצולקים". 

פדויי שבי של יחידה 8200 ממלחמת יום הכיפורים (צילום: דובר צה"ל)
צילום: דובר צה"ל

במהלך המפגש חלקו פדויי השבי את סיפוריהם ונזכרו בתקופת השבי: הם סיפרו למפקד היחידה, תא"ל י', ולפורום האסטרטגי של 8200 כיצד עברו עליהם 50 השנים האחרונות מאז. בהמשך היום נערך טקס עבור פרויקטים מצטיינים של היחידה, וגם בו השתתפו פדויי השבי. דני יוסף, שהיה מפקדו של אלפרד אקסלרד, נאם ואמר: "אני עומד כאן לא רק כשורד. אני עומד כאן כעדות לכוחה של אחווה ולתמיכה הבלתי מתפשרת של היחידה שלנו".

רכבי צה"ל בדרך לחרמון (צילום: ארכיון צהל ומשרד הביטחון)
הקרב על החרמון במלחמת יום הכיפורים | צילום: ארכיון צהל ומשרד הביטחון

"מאז השחרור ועד היום אני נמצא בקשר רציף עם היחידה, מאז יואל בן פורת ז"ל ועד י' המפקד הנוכחי", הוסיף יוסף. "כאשר אנו מתאספים כאן היום, מוקפים במשפחות חיילינו המצטיינים, אנו נזכרים שהכוח שלנו טמון לא רק בנחישות האישית שלנו, אלא גם בתמיכה ובאהבה של העומדים לצידנו. ביחד, אנחנו כוח שאי אפשר לשבור".

בסיום הטקס נאם מפקד 8200, תא"ל י', והתייחס גם למפגש המרגש: "אני מבקש להצדיע ל-13 המופלאים, מיטב בניה של הארץ שלנו, מיטב משרתיה של היחידה שלנו, שנפלו בשבי הסורי ביום הכיפורים 1973 ושבו ממנו רק אחרי שמונה חודשים. אני מבקש להצדיע לבנות הזוג שצועדות איתם את צעדת חייהן, להורים של פדויי השבי, לאלפרד שנפל בחרמון ולא שב, גם כשהוריו חיכו לו, בן יחיד שיגיע עם שאר השבויים. אני מבקש להצדיע לכם ובהזדמנות זו להתחייב שיחידה 8200 תמשיך להיות בית חם עבורכם ועבור משפחותיכם".