זה קורה רק לעיתים נדירות: בדרך כלל המלחמה החשאית בין איראן לישראל מתרחשת עמוק במרתפי הצנטריפוגות, אבל בקיץ האחרון היא יצאה פתאום לאור. זה קרה כשחוליות חיסול בשליחות איראן ניסו לאתר ישראלים ביעד שהם הכי אוהבים: איסטנבול. במשך שלושה שבועות התנהל בטורקיה מרדף מורט עצבים בעיר של לא פחות מ-16 מיליון תושבים.
עכשיו, בפעם הראשונה, האנשים שהיו שם מספרים על רגעי הדרמה, ועל איך נראה מבפנים הניסיון לחלץ כמה שיותר ישראלים שהפכו יעד לחיסול. בכירי המל"ל, שהבינו שקורה כאן משהו אחר מכל מה שהכרנו, אנשי השב"כ, שמכירים היטב את החמ"לים שבהם מתקבלות ההחלטות, וגם הישראלים שהגיעו לטורקיה לביקור, חולצו משם ממש ברגע האחרון והבינו – רק בדיעבד – שהטיול שלהם יכול היה להיגמר אחרת לגמרי.
הישראלים שהפכו למטרה
זה קורה בשיא התחממות היחסים בין טורקיה לישראל, ביוני האחרון. אז יחלו האיתותים שבאיראן מתכננים אירוע גדול. איסטנבול מוצפת אז בישראלים שעוד רגע יהפכו מטרה לאלה שכבר מתכננים לפגוע בהם.
"אם גורם טרור מתחיל לחפש בכל מיני קבוצות של ישראלים, איפה הם נמצאים ומה הם עושים ומה מוקדי הבילוי שלהם – הוא רק צריך וויפי", מסביר יוסי אדלר, ראש חטיבת המודיעין במל"ל ומי שהיה בחזית המאמץ למנוע את המפגש בין המפגעים האיראנים למטיילים הישראלים. הוא במערכת כבר 35 שנה וגם הוא מעיד כי הקיץ האחרון היה "אירוע קיצוני בהרבה מאפיינים שלו ושונה מכל דבר שהכרתי".
האתגר של המערכת הוא לאתר את הטרוריסטים בעיר שכל כך קל להיעלם בה. "טורקיה היא מדינת הטרנזיט מספר אחת בעולם", מבהיר זהר פלטי, בכיר לשעבר במוסד. "אם אתה פעיל מאיראן שצריך לצאת כרגע לאירופה, דרך איפה תעשה את זה? ברור שדרך טורקיה".
חברי חוליות החיסול שמגיעים לטורקיה מתמקמים ברחבי העיר איסטנבול. "הם תמיד עמדו מול בתי מלון והקשיבו לישראלים", מתאר עבדורחמאן שימשק, ראש דסק התחקירים בעיתון "סבאח" הטורקי. "הם איתרו כאלו שדיברו עברית ואז מסרו בטלפון לאדם נוסף שאלה תיירים ישראלים ואפשר לעקוב אחריהם". האיראנים נמצאים כל הזמן בתנועה: מתצפתים לפחות על חמישה מלונות ספציפיים שאהובים על ישראלים כאן, אוספים מודיעין במסעדות ובאזורי קניות, ובקיצור: מסמנים מטרות.
"תסריט האימה שלי היה שבסוף הרבה מאוד ישראלים במקום אחד ייפגשו עם הרבה מאוד חוליות ומפגעים איראנים ברגע נתון", מסביר אדלר. "שחוליה תצליח להיכנס לחדר אוכל של אחד מבתי המלון, לרסס אותו בלי הבחנה ולגרום לעשרות נפגעים".
"תקשיבו, יש עליכם התרעה חמה"
במשך ימים ארוכים מנהלת המערכת מבצע סיכול גדול ומורכב, שמנוהל בתחילה מרחוק. בשלב הראשון הנשק העיקרי הוא הטלפון הסלולרי. "אנחנו מתקשרים למסה של אנשים", מתאר אדלר. "ממליצים להם לחזור כמה שיותר מהר לארץ".
כך החלה גם שיחה עם מוטי אבן צור, שטייל באותם ימים עם אשתו וזוג חברים באיסטנבול למרות אזהרת המסע. שני הזוגות מגיעים לפנות ערב במונית למסעדה כשרה ברובע בשיקטאש באיסטנבול. הם רק התחילו את הבילוי בעיר, כשהטלפון צלצל. "האיש מהמועצה לביטחון לאומי אמר לנו: 'תקשיבו, יש עליכם התרעה חמה. על הראש שלכם. פשוט יושבים לכם על הזנב''', משחזר מוטי. "ממש ספציפית עלינו. הוא נתן לנו הנחיות מאוד ברורות".
בערך באותו זמן, הטלפון מצלצל גם אצל נועם ולידור, שהגיעו גם הם לחופשה באיסטנבול. האיש מעבר לקו אומר להם בפשטות: אתם על הכוונת של חוליה שמסתובבת בעיר. המטיילים מזדרזים להגיע חזרה אל בית המלון, על פי הנחיות אנשי מערכת הביטחון.
מלון "מרמרה טקסים" שבו הם התארחו, הפך בן רגע למתחם מאובטח. לא דומה בכלל למלון שעזבו בבוקר. "אנחנו רואים הרבה ג'יפים צבאיים של צבא טורקיה מסביב למלון", מתאר מוטי. "וכל מיני מחסומים. איש מערכת הביטחון, רונן, מעביר לנו תדריך ואומר: 'אתם לא יוצאים מהמלון, אתם לא מדברים עם אף אחד מבחוץ. אתם לא מתקשרים לארץ. אתם לא מספרים שום דבר'".
"אני כבר לא ידעתי מה לחשוב", משחזרת נועם. "אמרתי שאין סיכוי שאני עוצמת עיניים. אני חייבת להיות על המשמר". אדלר מתאר את הרגעים המותחים: "פשוט חיכינו לאור הבוקר בתקווה שלפחות באותו ערב לא יתרחש פיגוע".
לפנות בוקר, אחרי לילה מורט עצבים, הם מחולצים ישירות לשדה לטיסה הראשונה לישראל. זה קורה במתכונת של מבצע צבאי כמעט: תשעה ישראלים, אלה שהמודיעין זיהה לגביהם התראה ממוקדת, יוצאים מהמלון בשיירה מאובטחת עם אנשי מוסד ושב"כ חמושים, בדרך לשדה התעופה. "היינו בהלם, אפילו אשתי אומרת: 'בוא תצבוט אותי, נראה אם התעוררתי או לא התעוררתי'". מסביבם, בשיירה, הם רואים אין-ספור כוחות טורקיים.