התקיפה השבוע במתקן הביטחוני באיספהאן שבטהראן ככל הנראה השיגה את מטרתה בצורה גבוהה, ופגעה במתקן חשוב וייחודי בצורה יוצאת דופן במערך הפיתוח הביטחוני של משמרות המהפכה. מדובר במתקן גדול ורחב, הרבה יותר מההאנגר שהאיראנים הציגו את הפגיעה בו, ומשלב פעילות צבאית ואזרחית כאחד. רונן סולומון, חוקר מודיעין ובעל בלוג המודיעין "אינטלי טיימס", אומר בשיחה עם N12 כי המתחם מהווה "צומת טכנולוגי חשוב למשרד ההגנה האיראני".
התקיפות המיוחסות לישראל השבוע - סיקור N12:
- התחבולה האיראנית שהתבררה כמוטעית
- בכיר איראני במסר מאיים: "ישראל יודעת היטב שתהיה תגובה על התקיפה"
- דיווח: שיירת משאיות הותקפה מהאוויר בגבול עיראק-סוריה
- תיעוד: הרחפנים שתקפו את מפעל הנשק באיראן
- פיצוץ עז במפעל ביטחוני בלב איספהאן באיראן
בעוד שהאיראנים הציגו את ההאנגר הספציפי שהותקף על ידי רחפן, מדובר בחלק אחד בלבד ממתחם גדול ואסטרטגי בהרבה. שני חלקי המתחם נמצאים משני צידו של הכביש הגדול ברחוב האימאם ח'ומייני באיספהאן – צד אחד צבאי-ביטחוני, וצד אחד אזרחי-מחקרי. שני המתחמים גם יחד מרכיבים ביחד מרכז מחקר ופיתוח צבאי חשוב עבור שורת פרויקטים ביטחוניים באיראן, המשמש בין היתר את פרויקט הגרעין, המל"טים והטילים הבליסטיים.
המתחם כולו ממוקם ברחוב האימאם ח'ומייני, אחד הרחובות הגדולים והמרכזיים באיספהאן. מצידו הדרומי ממוקם המתחם האזרחי, ואילו מצידו הצפוני נמצא המתחם הביטחוני – זה שהותקף ביום ראשון. במתחם האזרחי ממוקם מכון ה-ISRC, מרכז מחקר החלל האיראני. בנוסף, ממוקמים שם מכוני מחקר נוספים בתחומי הכימיה, החומרים והמתכות, בחינת חומרי נפץ וכן הנדסה לאחור של נשקים (למשל, איראן עשויה לקבל טיל היפר-סוני מרוסיה – לפרק אותו וללמוד את הטכניקה – כיצד לפתח טיל חדש מתוצרת איראנית).
ארגון ה-ISRC נקשר באופן מובהק לתחום החלל, המל"טים והטילים הבליסטיים של משמרות המהפכה. בעבר הוא הציג רחפנים, מנועים למטוסים ופיתוחים נוספים, ויש לו נגיעה נרחבת בפרויקטים צבאיים רבים. ריכוז מכוני המחקר באתר הזה מהווה צומת טכנולוגי חשוב עבור משרד ההגנה האיראני, וכלל המעבדות שם נועדו להיות החותמת האחרונה לפני הורדה של פיתוח מסוים לפס יצור המוני. מדובר במרכז מחקר ופיתוח, ולא במתחם יצור.
במקביל למתחם האזרחי – מצידו השני של הכביש נמצא המתחם הצבאי, ושם פועלת במשך זמן רב סדנה אשר נוהגת לארח את קבוצות הפיתוח הצבאיות. אותה סדנה נעזרת בשירותים רבים שהיא מקבלת מהמכונים והמעבדות במתחם האזרחי, מצידו השני של הכביש. למעשה, תפקידה הוא ליצור תהליך רצוף של בדיקות, הקמת תהליך פיתוח והגדרת השרשרת הטכנולוגית עבור יצור המוצר בקצב תעשייתי.
כך למשל, באותה סדנה נערכים ניסויים ובדיקות בתחומי עמידות החומרים והעומס שלהם – ובסופו של התהליך מוגש "תיק יצור" לארגון IRGC-SSJO, ארגון הג'יהאד לאספקה עצמית. ארגון זה עובד ישירות תחת משמרות המהפכה, ותפקידו הוא לייצר את התשתית הטכנולוגית להקמת פס יצור של אמצעים שאין ברשותה של איראן, ולרוב היא משיגה זאת באמצעות העתקה של טכנולוגיות זרות, או לאחר שהיא מקבלת נשק מרוסיה או מגורם אחר. בסדנה שבמתחם הצבאי פועלות קבוצות מחקר שמנהלות את הפיתוח של פרויקטים בתחומים שונים – ובפנים מתנהל קו יצור ניסיוני או בנייה של תוכנית עבודה להמשך.
פעולה כירורגית מדויקת – ולא פיצוץ גדול עם נזק רב
איך יודעים שהפעולה הצליחה? האיראנים אומנם הציגו ביום שני בערב את הפגיעה הנקודתית בגג המבנה, ולכאורה ניסו ליצור את הרושם שלא נגרם נזק רב ושהפעולה לא הצליחה. בפועל, הם הציגו את נקודת החדירה של הרחפן לתוך המבנה – וככל הנראה המטרה של מי שביצע את המתקפה הייתה לחדור את הגג ולגרום נזק פנימי וממוקד בתוך המתחם. סולומון מסביר כי באופן מסורתי, "כשישראל רוצה לתקוף מתקן ספציפי היא יודעת להתאים את ראש הנפץ ליעד".
סולומון מוסיף כי נראה שהאיראנים ערכו את תמונות האתר שנפגעו, וסביר כי הם בחרו שלא להראות את כל הנזק שנגרם מבפנים. "גם אם מסתכלים על התמונות שפורסמו, רואים שהם נערכו מהשלב שהאדם המציג נכנס פנימה ועד השלב שהוא נכנס למחסן אחר, וכלל לא בטוח שהוא עבר במקום שנפגע", הסביר.
בנוסף, ניתן לראות כי למבנה שהותקף יש צורה תעשייתית שמאפיינת אתרים מאוד ספציפיים באיראן שהותקפו בעבר בתחום החלל. דוגמה לפעולה כירורגית ונקודתית ללא הרס ופיצוץ גדולים במבנה דומה ניתן למצוא בתקיפת האתר בפרצ'ין בחודש מאי. "לכאורה ראינו נזק קטן בלבד, אבל כשפירקו את הגג כדי להחליף אותו ניתן היה לראות את השרפה שהתחוללה בפנים", מסביר סולומון.
"מי שביצע את הפעולה הזו הביא בחשבון שהוא רוצה ליצור פגיעה כירורגית ומדויקת, ולא להשמיד אמל"ח במובן של פיצוץ נרחב, כמו למשל שמוכר מתקיפות בסוריה", אומר סולומון. "ייתכן שהיו באתר ערכות מסוימות, יכול להיות משלוח שהיה מוכן להעברה או אולי מכשור מאוד ספציפי שהיה חשוב לפגוע בו ולהפסיק את פעילותו". בניגוד לתקיפות בסוריה, שם לרוב מדובר במשלוחי ומאגרי נשק, הפעם ככל הנראה מדובר בתקיפה של חלק חשוב בשרשרת הפיתוח של פרויקט אסטרטגי.
"קשה לומר מה הייתה המטרה הספציפית של התקיפה", הוא מסביר, "אבל הכוונה הייתה לקחת מהם איזו יכולת מדויקת". לדבריו, בהחלט ייתכן שמדובר במשהו שקשור לרוסים, ובהקשר זה ניתן להצביע על חלקו של הדיאלוג מול האמריקנים, במיוחד על רקע העובדה שהתקיפה בוצעה בשעה שראש ה-CIA מבקר בישראל, וערב ביקורו של שר החוץ בלינקן.
ככל הנראה, לא מדובר במל"טים או טילים, מכיוון שלאורך זמן לא רואים מחוץ למתחם תנועה של משאיות או משטחים של משלוחים מוכנים להעמסה. "לא רואים תנועה של פס יצור, מכיוון שלא מדובר במקום שאמור לייצר – אלא להקים תוכנית הכנה לפס יצור שיוצא לפועל במקום אחר. מדובר במקום שידוע כבעל אמצעים רבים, שלרוב בכלל אסורים לשימוש צבאי. ברגע שהמתקן הזה פועל בצורה דואלית בין הממד הצבאי לאזרחי, הוא זוכה לאפשרות להפעיל אמצעים המותרים לשימוש רק עבור מחקר אזרחי, אולי באמצעות מנהרה תת קרקעית שעוברת מתחת לכביש".
סולומון מציין כי מוחמד עבדוס, מדען החלל והטילים של משמרות המהפכה שנהרג באופן מסתורי ב-13 ביוני ומותו יוחס לישראל, עבד אף הוא במסגרת מכון ISRC. לדבריו, באותה עת הוא פעל בסוריה בניסיון להקים קו יצור עבור פרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה ומשמרות המהפכה.
רונן סולומון, אנליסט מודיעין, עורך את הבלוג "אינטלי טיימס". סולומון חתום לאורך השנים על שורה של חשיפות הקשורות לאיראן, כמו גם על חשיפת ארגון ה-SSRC למחקרים מדעיים בסוריה בשנת 2007 והקשר שלו לפרויקט הטילים, הגרעין והנשק הכימי, וכן סיקור המלחמה החשאית מול זרועות התמנון של איראן, לצד היכרות מעמיקה עם הפרויקטים הצבאיים, כחלק ממחקר וכתיבת ספר שיצא לאור בקרוב.