הלוחם, שנאשם כי ירה בפלסטיני בעל הצרכים המיוחדים בחודש מאי, לפני כשלוש שנים, בעיר העתיקה בירושלים, מסר היום (שלישי) את גרסתו לבית המשפט המחוזי בפעם הראשונה. "אני יודע שזה מחבל עם אקדח, אישה צורחת, את לא היית שם", העיד השוטר שנאשם בסעיף של המתה בקלות דעת. "קל לנתח במזגן עם כוס קפה. אני הייתי צריך לקבל החלטות בשניות בודדות, ואין זמן לנתח את זה".

"התגייסתי כדי למנוע פיגועים, כדי להגן על המדינה, גם עליך", המשיך. "כל אחד בזירה יכול לראות משהו אחר מזווית אחרת. במצב שבו הייתי, חשתי סכנה לי ולסובבים לי. ברגע שראיתי תנועה מצדו, לא יכולתי לקחת סיכון".

"מבחינתי אני נמצא במסע הרג, מבין שיש מחבל מסוכן, שומע צרחות של אישה, מבחינתי הוא רוצח את האישה", הוסיף הלוחם בעדותו. "אירוע מהיר שאני רוצה להציל את האישה הזאת. רק במח"ש שמעתי שהוא אדם בעל צרכים מיוחדים, הייתי בהלם, נתנו לי הרגשה שאני עבריין. פעלתי כמו שלימדו אותי, מחבל, מרדף, המפקד שלי יורה לעברו. מדובר באירוע מצער, אבל בזמן אמת הוא מחבל ואני רציתי להציל את האישה".

מחאה במשרדי מח"ש בעקבות הריגת איאד אל-חלאק (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
מחאה במשרדי מח"ש בעקבות הריגת איאד אל-חלאק | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

"היום אני בשירות קבע במג"ב, מאוים בדרגה 4, הסתות נגדי, טוענים שיריתי 15 כדורים, שאני רוצח. אני רואה את אימא שלי בוכה. למה אימא שלי צריכה לבכות? התגייסתי עבור המדינה, התגייסתי כדי לשמור עליה", אמר.

מותו של איאד עורר זעם רב בישראל ובחברה הערבית בפרט, ונקראו קריאות להעמיד לדין את השוטרים שביצעו את המרדף והירי לעברו. יו"ר הרשימה המשותפת, איימה עודה, אמר: "אי אפשר לנתק את הרצח של איאד מהשגרה של מיליוני פלסטינים. השוטרים צריכים להינמק בכלא אבל הצדק האמיתי ייעשה רק עם סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל".