לאחר שנים ארוכות של משא ומתן –  הקבינט המדיני-ביטחוני והממשלה צפויים לאשר היום (רביעי) את ההסכם לסרטוט הגבול הימי עם לבנון. בשעות הצוהריים יכונס הקבינט המדיני-ביטחוני כדי לדון בהסכם, ובהמשך תתכנס הממשלה ותאשר אותו. לאחר מכן, הוא יונח עוד היום ולמשך שבועיים לעיון על שולחן הכנסת, אך שם לא תתקיים כל הצבעה עליו.

לקראת הדיון בממשלה, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה שלחה לשרים את חוות דעתה בסוגיות המשפטיות שנוגעות בהסכם. לדבריה, יש קשיים באישור ההסכם על ידי ממשלה בתקופת בחירות - אך אין מניעה משפטית. כמו כן, היא קבעה שחוק יסוד משאל עם אינו חל על המקרה הנוכחי. היא הוסיפה כי לטענתה עדיף להביא את ההסכם להצבעה בכנסת - אך אין מניעה משפטית רק להניח את ההסכם על שולחנה ללא הצבעה.

חוות הדעת של היועמ

עיקרי ההסכם, מבחינת הצד הישראלי – מהבחינה הביטחונית, קו המצופים בין ישראל ולבנון יוכר כסטטוס-קוו, ולא יהיו תביעות לשינוי הקו אלא אם תושג בעתיד כל הסכמה אחרת בין הצדדים. לאחר קו המצופים, הקו הימי יתבסס על קו 23. מהבחינה הכלכלית, ישראל תקבל נתחים מההכנסות הכספיות ממאגר צידון (מאגר קאנא), בהתאם לסיכום מול חברת "טוטאל אנרג'י", החברה הצרפתית שעתידה להפיק את הגז עבור לבנון.

הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שוחח אתמול עם ראש הממשלה לפיד, ובירך אותו על ניסוח ההסכם "ההיסטורי" עם לבנון. "אתה עושה היסטוריה", אמר ביידן ללפיד, והדגיש בפניו את מחויבותה של ארה"ב לביטחון ישראל והיציבות האזורית.

מאוחר יותר, כתב הנשיא בחשבון הטוויטר שלו באופן רשמי כי הוא מברך על ההסכם: "הסכם פורץ דרך להקמת גבול ימי לראשונה בין ישראל ללבנון. הממשל שלי היה גאה לאפשר את ההכם הזה, שהוא עוגן ליציבות ושגשוג באזור".

 

 

גם שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, התייחס להסכם המסתמן: "אני מברך על פריצת הדרך ההיסטורית של לבנון וישראל. פריצת דרך זו מייצגת מקור חדש של שגשוג, יציבות ותיאום אזורי שיספק משאבי אנרגיה חיוניים לעולם".

 

 

גם מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, התייחס להסכם בנאומו אמש, אמר כי המשא ומתן עם ישראל בימים האחרונים "היה קשה", ורמז שהוא מתכוון לקבל את ההסכם. לדבריו, בחיזבאללה "עומדים לצד ההנהגה הלבנונית" והוסיף כי "כל מה שמעניין אותנו הוא שלבנון תוכל להפיק גז". הוא סיפר: "כשנאמר לי שלשם כך צריך להגיע להסכם סימון גבול אמרתי בסדר - בבקשה תגיעו להסכם".

ברמה הפוליטית כאן בישראל, ניכר שההסכם עוד ימשיך לעורר סערה לפחות עד ליום הבחירות. שרת הפנים איילת שקד הודיעה כי תצביע נגד ההסכם בממשלה, אם הוא לא יובא לאישור של כלל חברי הכנסת. בנוסף, בליכוד שוקלים אם לעתור לבג"ץ נגד החתימה על ההסכם.

הישגי ההסכם מבחינת ישראל:

  1. הסכם היסטורי עם לבנון, ששומר על כל האינטרסים הביטחוניים שקבעה ישראל ועונה על כל דרישות מערכת הביטחון.
  2. ההסכם צפוי להביא יציבות אסטרטגית-אזורית, והוא יאפשר ללבנון להקים אסדה – באופן שבו יהיה שתי אסדות אחת מול השנייה: לבנונית וישראלית ("כריש").
  3. ההסכם צפוי להקטין את התלות של לבנון באיראן ובחיזבאללה, שכן היא תזכה להכנסות כלכליות שיתרמו ליציבות המשבר המעמיק בה. הכסף מהפקת הגז הלבנונית לא יגיע לידי חיזבאללה, ובארה"ב הבטיחו אמש לערוב לכך שהסנקציות האמריקניות על הארגון ייאכפו באופן ברור.
  4. ישראל תקבל תמלוגים עוד בטרם תחל ההפקה ממאגר צידון, ותמלוגים עתידיים – וכך יישמרו האינטרסים הכלכליים שלה בעניין זה. ללא הסכם ברור בין ישראל לחברת "טוטאל" המפיקה את הגז, לא תוכל לבנון לפתח את המאגר.