שעת ערב במחנה האימונים צנובר שברמת הגולן, אמצע חודש נובמבר. שיחת טלפון מהמשטרה מתריעה: "הולכים לפרוץ אליכם". התשובה מהבסיס מרגיעה, אך בדיוק באותם רגעים יוצאת לדרך גנבה ענקית של כלי נשק. בתוך דקות נגנבים מהבסיס כ-70 אלף כדורי רובה ו-70 רימוני מטול נפיץ – כמות תחמושת בלתי נתפסת, שבאותה קלות שבה נגנבה היא עלולה ליפול ברגע אחד בידי עבריינים וגורמי טרור.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
כלי הנשק הללו עדיין לא אותרו: בסריקות נמצאו נשקים שלפי החשד "הועלמו" בעבר. ואין מדובר במקרה חריג: בבסיסי צה"ל כבר מזמן מדובר בתופעה של ממש, שהלכה וגברה בשנים האחרונות. הצבא, שבמהותו אמור לשמור על ביטחוננו, נרדם בשמירה על המחנות המופקרים וכך אלפי כלי נשק זולגים לידיים מסוכנות – ומסכנים את שלומנו.
יממה לאחר הפריצה החמורה לבסיס צנובר התברר בתחקיר כי כבר בשעה 21:00 התקבל המידע מהמשטרה בנוגע לפריצה והיא יצרה קשר עם מפקד האוגדה, אלא שככל הנראה בחמ"ל בחרו להתעלם מההתרעות. לאחר שעות ארוכות הצליחו השוטרים לעצור שישה חשודים מטובא–זנגרייה במרחב הירדן ההררי, מרחק של כ-10 דקות נסיעה מהבסיס. הם נתפסו ללא האמל"ח שעל פי החשד גנבו, לאחר שככל הנראה הספיקו להסליק אותם לפני כן.
הפריצה לבסיס צנובר – סיקור נרחב ב-N12:
- צה"ל מאשר: בסיס צה"ל בצפון נפרץ: כ-70 אלף כדורים נגנבו
- "אירוע חמור": ההתרעה על הפריצה לבסיס בצפון
- בצה"ל מעריכים שתחמושת לא הגיעה לידיים עוינות
הזנחה פושעת מצד הצבא
אומנם על המקרה הזה שמעתם בתקשורת, אלא שאירועים של גנבות נשק ותחמושת מבסיסי צה"ל מתרחשים באופן תדיר יותר מכפי שתעלו בדמיונכם – מדי חודש ולעיתים אף יותר מכך. את העובדה המדאיגה שחלק לא מבוטל מן התחמושת הזו זולגת ליהודה ושומרון ולגורמים בחברה הערבית והבדואית – לא ניתן להסתיר. ההפקרות הזו חוזרת לחיילי צה"ל כמו בומרנג כשכלי הנשק הללו מכוונים נגדם בפעולות צבאיות בשכם או בג'נין, והופכת לאסון כשאזרחים ישראלים נהרגים בידי רוצחים שמשתמשים באמצעי לחימה שנגנבו מהצבא.
"יש הזנחה פושעת מצד הצבא – פשע ציבורי – כי בסופו של דבר הנשק מגיע לידיים הלא נכונות והציבור מתמודד עם זה", אומר בתסכול סא"ל (במיל') ירון בוסקילה, מזכ"ל תנועת הביטחוניסטים ולשעבר מפקד בסיס צאלים, בריאיון למגזין N12. "הצבא מופקד על ביטחון המדינה ועל ההגנה האזרחית, אבל משאיר דלת פתוחה לגנבים. הם לא צריכים לבוא לגנוב, אלא הם פשוט באים לאסוף את התחמושת וללכת".
מאיפה אותם גנבים אוספים את התחמושת?
"התחמושת בדרך כלל מאוחסנת בבונקר או במחסני חירום. אם אני גדוד שאמור להתגייס למילואים בחירום, יש לי את המחסן שלי עם כל התיקים והתחמושת כדי להתגייס כמה שיותר מהר. יש גם תחמושת שנמצאת ברכבים – טנקים, נגמ"שים וכדומה, וכך כשיחידת מילואים מתגייסת היא לוקחת את זה".
"זה פשע ציבורי, כי בסופו של דבר הנשק מגיע לידיים הלא נכונות והציבור מתמודד עם זה. הגנבים לא צריכים להתאמץ ולבוא לגנוב – הם פשוט באים לאסוף את התחמושת וללכת"
סא"ל (במיל') ירון בוסקילה, מזכ"ל תנועת הביטחוניסטים
"אבל הצבא לא מתקצב את הטיפול בגדר ופשוט מעלים עין מכל פרצה שקיימת", מדגיש סא"ל (במיל') בוסקילה. "הרמטכ"ל ואגף המבצעים צריכים להחליט שהם מעבירים תקציב לפיקודים המרכזיים להגנת המחנות, והם לא עושים את זה. במחסנים יש דלתות פשוטות, מנעולים פשוטים ביותר, ואין גלאי נפח שיתריע בעת הצורך", הוא מוסיף. "בדרך כלל אנחנו שומעים על הפריצות וגנבות הנשקים, אבל לא שומעים על גנבות קטנות יותר של תחמושת – זה קורה בלי סוף".
על פי הנתונים שהגיעו לידי N12, בשלוש השנים האחרונות אירעו 14 פריצות משמעותיות לבסיסי צה"ל, שבהן נגנבו בסך הכול כ-380 אלף כדורים. פריצה משמעותית היא כזאת שנגנבה בה יותר מאלף כדורים. בשנת 2022 היו שתי פריצות משמעותיות, שבהן נגנבו כמעט 100 אלף כדורים. לעומת זאת, בשנת 2021 המספר היה גבוה אף יותר – 8 פריצות משמעותיות, שבהן נגנבו כ-185 אלף כדורים. שנה קודם לכן, בשנת 2020 אירעו 4 פריצות משמעותיות, שבהן נגנבו כ-98 אלף כדורים.
לאלו מצטרפים כלי נשק רבים שנגנבו מבסיסי צה"ל בשנים האחרונות. ל-N12 נודע כי מתחילת 2022 נגנבו לפחות 23 נשקים צבאיים, ב-2021 נגנבו 28 נשקים, בשנת 2020 80 נשקים, ב-2019 נגנבו 47 נשקים וב-2018 מספר הנשקים שנגנבו עמד על 58.
ממשבר המשילות לעונשים הקלים
אל"ם (במיל') אילן כץ, לשעבר סגן הפרקליט הצבאי הראשי וחבר בעמותת 'מבטחי ישראל', מצביע על הסיבה העיקרית שעליה מושתתת המגפה של גנבות התחמושת הצבאית, שמרימה ראש מתחת לאף של צה"ל. "יש היעדר במשילות בכל מדינת ישראל ובעיקר במגזר הערבי. אנחנו רואים את זה בפרוטקשן, באי-תשלום מס הכנסה ובכל מה שקשור לעבירות בנייה", הוא טוען.
"זה נובע מזה שהביקוש לנשק ולתחמושת הולך וגדל בגלל התפתחות של הטרור, בגלל התפתחות של הפשעים הפליליים והתחזקותם", מציין סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף (במיל') וחבר הכנסת לשעבר עוזי דיין שחבר בעמותת 'מבטחי ישראל'. "במידה רבה ערביי ישראל נכנסו לשדה הזה, גם בצד הפלילי וגם בצד הטרוריסטי-לאומני. יש לכך גם היבט כלכלי של היצע וביקוש – הביקוש גדול מאוד, ויש היצע, וזה נקשר לירידה במשמעת במשך השנים".
"במידה רבה ערביי ישראל נכנסו לשדה הזה, גם בצד הפלילי וגם בצד הטרוריסטי-לאומני, וזה נקשר לירידה במשמעת במשך השנים"
אלוף (במיל') וחבר הכנסת לשעבר עוזי דיין
באיזה אופן צריך להתייחס לגנבה של תחמושת צבאית?
כץ משיב: "כשחייל נמצא אחראי לכך שמכר נשק או שגנבו ממנו, הוא מקבל עונש – אבל כשמגיע מישהו שגנב נשק מהצבא, העונשים אינם חמורים במיוחד. אני חושב שכל גנבת נשק יש לראות כעבירה ביטחונית ולא כעבירה פלילית".
דיין מחדד: "הטלת אחריות אישית. כמו שחייל אחראי לנשק שלו, כך אם יש גנבה של אמצעי לחימה – האחריות האישית המיידית היא קודם כול על מפקד הבסיס. ואם הוא יאמר שלא נתנו לו מספיק אמצעים, אז שיתמודד עם זה".
"אני לא יודע לאן הנשק הזה הולך", ממשיך אל"ם (במיל') כץ, שישתתף ביום שלישי בכנס 'מבטחי ישראל' לשימור, פיתוח וביטחון הנגב. "נניח שאני גונב את הנשק ומוכר אותו לארגון פשיעה – אני לא יכול לדעת אם ארגון הפשיעה לא יעשה מחר קופה על הנשק. הוא יגיע נניח לערבי בכפר קאסם, שימכור אותו לקרוב משפחה שלו בשכם, שהוא מחבל. הנחת העבודה היא שבסופו של דבר חלק עיקרי של הנשק והתחמושת מגיע לידי גורמים ביטחוניים", הוא מוסיף בטון מודאג. "אגב, גם החבר'ה של 'גוב האריות' משכם התחילו כהתארגנות עבריינית. מהיכן הם קיבלו את הנשק? דרך גורמים פליליים מובהקים".
"חלק עיקרי של הנשק והתחמושת מגיע לידי גורמים ביטחוניים. גם החבר'ה של 'גוב האריות' משכם התחילו כהתארגנות עבריינית. מהיכן הם קיבלו את הנשק? דרך גורמים פליליים מובהקים"
אל"ם (במיל') אילן כץ, לשעבר סגן הפרקליט הצבאי הראשי
"ים של כסף, לגנבים זה מאוד כדאי"
ניצב (בדימוס) יעקב בורובסקי, לשעבר מפקד מחוז הצפון במשטרת ישראל, אינו מוכן להשלים עם העובדה שהתחמושת הרבה שנגנבה ממחנה צנובר לא הוחזרה לצבא. "חייבים לאתר את התחמושת, אין דרך אחרת", הוא אומר. "לא להחזיר את התחמושת זה מחדל לא פחות מאשר לאפשר את גנבתה. מדובר בכמות כדורים בסדר גודל של 70 אלף, צריך רכב כבד כדי להעמיס אותם – איך מישהו לא רואה את המבצע הזה?"
בכמה מוכרים כל כדור בשוק השחור?
"זה היצע וביקוש, והמחירים יכולים לקפוץ. לא מזמן נתקלתי בתיק פלילי של מישהו ששילם 250 אלף שקל על 20 אלף כדורים. זה יוצא יותר מ-10 שקלים לכדור, ים של כסף. כך למשל, 100 אלף כדורים נאמדים בסכום של מיליון שקל, ומהבחינה הזו לאנשים האלה זה גם מאוד כדאי".
"ברור שאותם עבריינים לא נכנסים לבסיס צבאי בלי מידע פנימי – זה אומר שהצבא מזניח ולא נערך בהתאם לאיומים. כשיש לך תחמושת – אתה צריך שתהיה אבטחה שם, כי זו סכנה ודאית"
ניצב (בדימוס) יעקב בורובסקי
"זאת מכת מדינה – הצבא והמשטרה לא מטפלים נכון. ברור שאותם עבריינים לא נכנסים לבסיס צבאי בלי מידע פנימי – זה אומר שהצבא מזניח ולא נערך בהתאם לאיומים" מאשים בורובסקי. "לא רק שהצבא מתרשל, הוא לא פועל בדברים הכי בסיסיים. כשיש לך תחמושת – אתה צריך שתהיה אבטחה שם, כי זו סכנה ודאית".
מנכ"ל ארגון השומר החדש יואל זילברמן עוקב אחר המציאות הזו מקרוב ולא מוכן להשלים עם ההתפוררות של צה"ל בכל הנוגע לגנבות נשק ותחמושת. "התפתחה במדינה תרבות של הכלה, חיים עם זה בשלום והמדינה מעודדת את זה בשתיקה, כי היא לא עשתה שום פעולת אכיפה או מניעה", הוא מציין בצער. "זה הגיע למצב שבמדינת ישראל מתקבל על הדעת שאנשים ישלמו פרוטקשן. מדובר בתעשייה של מיליארדי שקלים. תושבי מדינת ישראל משלמים מיסים פעמיים ולא מנסים בשום צורה למגר את התופעה – איפה נראה דבר כזה?"
אז איך צריך לטפל בתופעה הזו שהולכת ומתרחבת?
"אני חושב שהמצב כרגע הוא שאנשים לא ששים להצטרף למשטרה, ולכן צריכה לקום מנהלת תחת השר לביטחון הפנים שתעסוק בהכפלת המשטרה עם כוח במודל של מילואים – 30 אלף אנשים בתוך חמש שנים, ובתוך שנה לפחות 10,000. כמו שהקימו פרויקטור קורונה – צריך לייצר פרויקטור ממשלתי שיודע למצוא פתרונות מהירים ואיכותיים בטווח זמן כמה שיותר קצר. כרגע יש ריבוי של דיבורים ומעט מאוד מעשים".
אל"ם (במיל') כץ סבור שזה לא מספיק ומאמין שהכול מתחיל בהרתעה שהלכה לאיבוד ויש להחיות מחדש. "אנחנו צריכים לעבור לשיטה האמריקנית של מאסרי חובה", הוא מציע. "המנעד צריך להיות ממאסר חובה של חמש שנים ועד 15 שנה. פה צריך להיות שיקול דעת, אבל עונש של חמש שנים לפחות על חדירה לבסיס – בכלל בלי שיח. משתפי הפעולה צריכים לקבל עונש כפול", טוען כץ. "הרי אתה בא, אתה משתף פעולה, מעביר מידע. זה גם לא דרג של חייל – אלו דרגים של כאלו בעלי ראייה מערכתית שמכירים היטב איך הנהלים פועלים ואת המקרים".
"קטסטרופה, תקלה קשה מאוד"
נהגו לדעתכם ביד קלה מדי בטיפול באירוע הזה? היו צריכים לשלוח מישהו הביתה?
בורובסקי משיב: "בהחלט. אחריות הולכת עם סמכות. קיבלת דרגות, קיבלת תפקיד – האחריות שלך שאירועים כאלה לא יקרו, וזה קרה במשמרת שלך. גם אם עשית את כל מה שאתה יודע לעשות, כנראה מה שאתה יודע לעשות לא מספיק כדי למנוע את הדבר הכי חשוב שלשמו מונית לתפקיד ואתה צריך ללכת הביתה".
זילברמן מסכים: "ברור שכן. זה שעוד לא הודח אף אחד, מעיד שיש תופעה של הכלה. זה שאין מח"ט שנושא באחריות זו קטסטרופה – תקלה קשה מאוד".
בזמן שהתחמושת וכלי הנשק של צה"ל ממשיכים להגיע לידיים הלא נכונות והישראלים משלמים על כך את המחיר, יש מי שקורא להתאים את הוראות הפתיחה באש. "ההוראות האלה צריכות להינתן למשימת השמירה – נוהל עצירת חשוד מהיר ומעבר לירי", אומר דיין. "המפקד במקום צריך לעשות עליית משמר, לתת פקודות לשומרים ולדאוג לביקורת עליהם. אבל הוראות הפתיחה באש צריכות להיות ספציפיות לבסיס הזה, למצב הזה וללילה הזה".
"התפתחה במדינה תרבות של הכלה. חיים עם זה בשלום והמדינה מעודדת את זה בשתיקה, כי היא לא עשתה שום פעולת אכיפה או מניעה"
מנכ"ל השומר החדש יואל זילברמן
"מסתנן צריך לדעת שהוא מסתכן בגופו כשהוא נכנס לבסיס צבאי", הוא מדגיש. "פעם מפקדים פירשו שאם מישהו לקח ארגז תחמושת ורץ איתו החוצה, אז כבר אסור לירות בו. למה? כי הוא מנתק מגע. צריך לדייק את הוראות הפתיחה באש ולא להגדיר אותן באופן כללי". ובורובסקי מוסיף: "צבא זה לא רחוב דיזנגוף, אתה לא צריך לתת לאנשים להיכנס לשטח אסור. זה מחנה צבאי. יש את כל השילוט, כולם יודעים וברור לגמרי שמישהו שפותח פתח בגדר וחודר פנימה – צריך לדעת שהוא מסכן את חייו".
לצד זאת, בצה"ל נוקטים כמה צעדים לצמצום התופעה המדאיגה. בין היתר הושלם באופן סופי תהליך המיגון של כ-90% מהנשקיות במחנות צה"ל, נרכשו כ-50 מבני נשקייה ניידים בעלי מיגון טכנולוגי מתקדם וכן הושקעו יותר מ-50 מיליון שקל בשנים האחרונות לטובת שיפור הגנת המחנות.
אך למרות ההשקעה, נראה כי האמל"ח שנגנבו מבסיסי צה"ל ממשיכים לזלוג לגורמים עוינים, חלקם לשטחים וחלקם לגורמים בחברה הערבית שמעורבים בארגוני הפשיעה, ונראה שעל המדינה לעשות יותר כדי לבלום את המחדל המטורף – כזה שדורש מענה מיידי: טיפול מהשורש שייצור תשתית חזקה שתחליף את התרבות הארגונית הרקובה שהשתרשה ועלולה לפגוע בכולנו.
ניצן שפירא סייע בהכנת הידיעה.
תגובת דובר צה"ל:
"צה"ל פועל לצמצום תופעת הגנבות מהמחנות הצבאיים באמצעות תוכניות פעולה נרחבות והקצאת משאבים רבים לשיפור תשתיות ההגנה.
"במשטרה הצבאית הוקם מערך הגנת מחנות והוא הסדיר תפיסה מקצועית בנושא. המערך עוסק בפיתוח ידע ומכשיר קב"טים בעבור המחנות השונים באמצעות קורס ייעודי. בנוסף, פותחו ויושמו הכשרות מקצועיות לחיילי חובה ומבוצעות מאות ביקורות בבסיסי צה"ל במטרה לוודא שהנהלים מיושמים כנדרש.
"המשטרה הצבאית הגבירה את נוכחותה במחנות צה"ל ומקיימת שיתוף פעולה רציף עם משטרת ישראל בנושא. כל אירוע גנבת נשק נחקר במשטרה הצבאית החוקרת, ובמקרים המתאימים מוגשים כתבי אישום לבתי הדין הצבאיים ומוטלת ענישה מחמירה על עבריינים שהורשעו.
"באשר לאירוע במחנה צנובר: מפקד פיקוד הצפון, אלוף אורי גורדין, הנחה על הקמת ועדת מומחים בראשות מפקד חטיבה 4, אלוף-משנה מיקי שרביט, שתתחקר את כלל הגורמים והכשלים שאפשרו את האירוע. במקביל נפתחה חקירת מצ"ח, ועם סיומה יועברו ממצאיה לבחינת הפרקליטות הצבאית.
"צה"ל ימשיך לפעול למיגור זליגת נשק ואמל"ח מרשות הצבא ולנקוט יד קשה כנגד המעורבים בעבירות אלה".