הסכם הגבול הימי עם לבנון נמסר הבוקר (רביעי) לשרי הממשלה בטרם ישיבת הקבינט שהחלה לפני הצהריים. ההסכם, שלא פורסם באופן רשמי על ידי הממשלה, חשוף כעת לצפייה גם לציבור.
לעיון בהסכם הגז עם לבנון לחצו כאן
באופן מפתיע, להסכם לא מצורפת מפה אלא קואורדינטות של קו הגבול החדש, ומי שאינו מומחה בקרטוגרפיה יתקשה להבין על הקווים המדוברים. הדבר מצטרף לכך שרוב השרים לא ידעו עד הפרסום אתמול בגלובס, כי מדובר גם בוויתור על שטח של מים טריטוריאליים, שהיה במחלוקת.
ההסכם שהוא בעצם מסמך ששולחת ארצות הברית לישראל ולבנון, אמור להיכנס לתוקף לאחר חתימת שני הצדדים, ואישור אמריקני לכל אחד מהצדדים על החתימה בצד השני. האמריקנים הם הערבים למימושו ושני הצדדים מתחייבים להודיע לאו"ם על קביעת הגבול הימי בקווים שהוסכמו.
הסעיף העיקרי בהסכם הוא קו הגבול עצמו שנקבע על בסיס הדרישה הלבנונית בקו המכונה קו 23, מטווח של 5 קילומטרים מהחוף ועד קצה גבול המים הכלכליים של שתי המדינות מול המים הכלכליים של קפריסין. רשמית, מועבר שטח של יותר מ-860 קמ"ר לתחום המים הכלכליים של לבנון.
ישראל קיבלה את דרישתה לאישור דה פקטו ולא הסכמה מלאה של קו המצופים, הנמתח מחוף ראש הנקרה לאורך קו 1, הצפוני יותר לקו 23, ועד לטווח של 5 ק"מ. מדובר בדרישה ביטחונית, שכן השטח הימי הזה הכרחי לפעילות חיל הים להגנה על חופי ישראל. וכפי שפורסם אתמול בגלובס - לבנון תקבל גם שטח של כמה קילומטרים רבועים מתחום המים הטריטוריאליים שהיה במחלוקת בין המדינות. הוסכם כי הגבול הסופי והרשמי יקבע במשא ומתן עתידי בין המדינות שיכלול גם את הגבול הבינלאומי היבשתי.
עוד בהסכם, באשר לשדה קאנה/צידון, נקבע כי לפי דרישת לבנון החברה הזכיינית טוטאל מצרפת תחל מיד לאחר חתימת ההסכם בקידוחי ניסיון, אך לא תחל בהפקה (אם ימצא גז) לפני שיקבע מנגנון הפיצוי לישראל על חלק השדה שנותר במים הכלכליים שלה (מוערך ב-17%). זו הפשרה שהושגה בסוף בשבוע בין הצדדים לאחר שישראל סירבה לדרישה הלבנונית המקורית.
עוד הוסכם כי כל גילוי עתידי של גז נפט או מחצבים אחרים שיחצה את קו הגבול, יובא בפני האמריקנים, ויחד יוחלט כיצד לנהל את החיפושים וההפקה אם יהיה בכך צורך.