דוח חדש ומקיף של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם היום (שלישי) חושף את נתוני ההכרה בנכות עקב הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) שנגרמה בעת השירות הצבאי.
הדוח, שנכתב על ידי חוקרת הכנסת ד"ר נורית יכימוביץ-כהן לבקשת חה"כ קרן ברק מהליכוד, מציג מידע על היקפי ההכרה של אגף שיקום נכים של משרד הביטחון.
מהדוח עולה כי הטיפול בחלק מהבקשות להכרה במצב נפשי עשוי להימשך שנים. המחקר מצא כי עד תחילת אוקטובר 2021 טרם התקבלה החלטה ב-15% מהבקשות שהוגשו בשנת 2016, ב-26% מהבקשות שהוגשו בשנת 2017, בשליש מהבקשות שהוגשו בשנת 2018 וב-48% מהבקשות שהוגשו בשנת 2019.
ד"ר יכימוביץ-כהן ציינה כי אין בידי חוקרי הכנסת מידע שיכול להסביר את התמשכות ההליכים במקרים שבהם לא התקבלה החלטה במשך כמה שנים: "התמשכות הטיפול בבקשות מהגשתן ועד לקבלת החלטה של קצין התגמולים (אישור או דחייה) מצביעה על הצורך לבחון לעומק את שלבי הטיפול וצווארי בקבוק שאולי קיימים בו".
"מדובר בבריאות ילדינו"
"המחקר חושף נתונים מדאיגים שאי אפשר להתייחס אליהם בשוויון נפש", אמרה חה"כ ברק והוסיפה כי "יותר משש שנים - ועדיין ללא הכרעות. זה לא מתקבל על הדעת, בוודאי לא כשמדובר בבריאות ילדינו".
בדוח מוזכרת אמנת השירות של אגף השיקום, שקובעת כי האגף מתחייב להחלטת קצין תגמולים תוך 14 ימי עבודה במקרים שבהם נגרמו חבלות או פציעות ברורות הקשורות לשירות הצבאי באופן חד-משמעי. במקרים שבהם הקשר לשירות אינו חד-משמעי, האגף מתחייב להחלטה תוך תשעה חודשים - בתנאי שכל החומר הוגש ושהמבקש התייצב לבדיקות כנדרש בתקנות הנכים.
על פי הדוח, בין שנת 2016 ועד אוקטובר 2021 הוגשו לאגף השיקום 3,795 בקשות להכרה במצב נפשי כלשהו – הפרעת דחק פוסט טראומתית או מצבים נפשיים אחרים. ב-76% מהבקשות שהוגשו בתקופה זו נקבעה אבחנה של הפרעת דחק פוסט טראומתית, וב-24% נקבעה אבחנה של מצב נפשי אחר.
שנת 2017 הייתה שנת שיא עם 795 בקשות. בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2021 הוגשו 641 בקשות, מה שעשוי להעיד על עלייה במספר הפניות. עוד עולה מן המחקר כי 737 בקשות הוגשו בגין נסיבות קרביות ואירועים טראומתיים, אולם ייתכן שיש בקשות שמקורן בפעילות מבצעית של לוחמים והן לא סווגו כך במערכת הממוחשבת.
במקרים רבים הטיפול בבקשה נמשך שנים
עוד נמצא בדוח כי במהלך השנים שיעור הבקשות בגין מצב נפשי שנדחו קטן באופן הדרגתי מ-38% בשנת 2016 ל-13% בשנת 2021. במקביל, גדל שיעור הבקשות שאושרו. בכנסת ציינו כי לא ידוע אם הסיבה לכך היא שינוי בשיעור המקרים המתאימים לאישור בפועל, או שינוי מדיניות והגברת המודעות של הגורמים המחליטים.
בין שנת 2016 לתחילת נובמבר 2021 נדחו 738 ערעורים ו-181 ערעורים התקבלו על ידי בית המשפט. 372 מהערעורים הסתיימו בפשרה או הוחזרו לקצין התגמולים לבדיקה מחודשת, 278 ערעורים עדיין בטיפול בבתי משפט, וברבים מהם הטיפול נמשך כמה שנים.
יוזמת הדוח, חה"כ ברק אמרה כי "שלחנו את טובי בננו להילחם ולהגן על ארצנו. חובתנו המוסרית כחברה, מדינה ולאום - לא להפקירם ולדאוג לבריאות הנפשית של מי שנתנו מעצמם למען המולדת. המחקר אותו יזמתי חושף נתונים מדאיגים שאי אפשר להתייחס אליהם בשוויון נפש. בכנסת הבאה בכוונתי להמשיך ולהיאבק למענם ועבורם".
יו"ר ארגון נכי צה"ל עו"ד עידן קלימן מסר בתגובה: "הנתונים הקשים והמטרידים העולים מהדו"ח אינם מפתיעים אותנו, אלה הפועלים יום יום למען מצבם של הנכים בכלל והפוסט טראומטיים בפרט. אנו גם יודעים שלא צריך להמתין לכנסת הבאה כדי להכניס שינויים מהותיים בדרכי הפעולה של אגף השיקום ומשרד הביטחון, שכן כבר היום עומדות בפני אישור שלל תקנות שישפרו מהותית את מצבם של נכות ונכי צה"ל. אנו קוראים לקואליציה והאופוזיצה יחד: העבירו את התקנות החדשות בשבועיים הקרובים, ביכולתכם למנוע את עוגמת הנפש שחווים נכות ונכי צה"ל".