חיל האוויר ביצע אתמול (שבת) לפנות בוקר תקיפה משמעותית מאוד ברצועת עזה בתגובה לירי הרקטות משטח הרצועה בלילה שבין שישי לשבת. המתקן שהותקף אתמול שימש כמעבדה לייצור חומרי נפץ, בין היתר מחומרים דו שימושיים כמו דשנים לחקלאות. לפי הערכת מערכת הביטחון, במפעל התת-קרקעי והאסטרטגי היו כ-16 טונות של חומר נפץ. הוא הותקף בפצצה מונחית חודרת בונקרים.
בתקופה האחרונה חמאס כמעט לא מצליח להבריח נשק ואמצעי לחימה לרצועה, ולכן מנסה לייצר אותם בעצמו. על מנת להתמודד עם המחסור, בין היתר מפרקים נפלים של פגזים ממבצע שומר חומות וממבצעים קודמים של צה"ל, ואף מנסים להשתמש בחומרי הנפץ.
בנוסף לכך, מנסים גם לקחת חומרים דו שימושיים כמו דשנים לחקלאות, ובתהליכים כימיים הופכים אותם לחומרי נפץ ולחומרים הודפים עבור הרקטות – זה בדיוק המתקן התת-קרקעי שהופצץ ברצועה. מדובר באחד המפעלים היחידים של חמאס שיודע לבצע את הפעולות האלו, לכן הוא גם מתחת לאדמה.
ברגע שחמאס מאבד נכס כזה, לוקח לו זמן ומשאבים רבים כדי לשקם ולייצר חדש – מה שלמעשה תוקע את כל תהליך ייצור הרקטות. לפני חודשיים בוצעה תקיפה כזאת, ובחמאס ניסו לשקם – אז צה"ל תקף שוב, לכן התקיפה משמעותית.
הפצצה שנורתה אתמול, מסוג GBU-28, היא פצצה מונחית לייזר המוטלת ממטוס ומכונה "מפצחת בונקרים" בשל יכולתה לחדור ולפוצץ בונקרים החפורים עמוק באדמה. על פי פרסומים זרים, היא יכולה לחדור שישה מטרים של בטון מזוין או 30 מטרים של אדמה רכה. ניתן להטיל אותה ממטוס קרב והיא שוקלת כ-2,300 ק"ג, מתוכם כ-300 ק"ג חומר נפץ.
הפצצה מונחית אל עבר המטרה בעזרת קרן לייזר, כאשר ראש החישה שלה מאתר נקודת לייזר המוקרנת על ידי כלי או על ידי כוחות מיוחדים על הקרקע לעבר המטרה - והפצצה מוטלת ודואה לכיוונה. מכאן היכולת לפגוע באמצעותה בדיוק גבוה מאוד.
הפצצה פותחה בארה"ב כבר בשנות ה-90 אבל וושינגטון סירבה במשך שנים לתת אותה לחיל האוויר מחשש שזה יעודד את ישראל לפעול באיראן. על פי פרסומים זרים, בעקבות האמברגו פיתחה ישראל פצצה דומה מתוצרת כחול-לבן. רק הנשיא אובמה ביטל את האמברגו, ואפשר את מכירת הפצצה לישראל לפני יותר מעשור.
בעבר השתמש חיל האוויר בפצצה הזו כדי לתקוף אתרים תת-קרקעיים ברחבי המזרח התיכון, מרביתם בעזה. ממנהרות ועד בונקרים כמו זה שהותקף אתמול בעזה, לייצור חומרי נפץ הודפים שמשמשים את מנועי הרקטות. באתר שהופצץ היו באותו הזמן שהוא הופצץ כ-16 טונות של חומר נפץ, ועוצמת הפיצוצים כתוצאה מהתקיפה מעידה על כך.
בינתיים, האמריקנים מפתחים כבר פצצה מתקדמת יותר שהקטלניות שלה צפויה להיות גבוהה משמעותית בהשוואה ל GBU-28. למעשה, הפצצה החדשה צפויה להיות יעילה יותר ביחס לכל הפצצות שנמצאות בשירות. עוד דווח כי מערכות ההנחיה, מבנה הפצצה והשיוט שלה מאפשרים הטלה מטווחים ארוכים יותר, מה שמשפר את אחוזי השרידות של המטוס באזורים מאוימים.