לפני 40 שנה יצא צה"ל למבצע "שלום הגליל" כדי למגר את תשתיות הטרור הפלסטיניות בלבנון ולהבטיח שקט ליישובים באזור הגבול בצפון. המבצע, המוכר כיום בשם מלחמת לבנון הראשונה, הוביל לשהות ארוכת שנים של כוחות צה"ל בדרום לבנון, שהות שהסתיימה רק בשנת 2000. היום (שני) חשף ארכיון צה"ל במשרד הביטחון שני פרוטוקולים מהדיונים הדרמטיים שנערכו ביממה המתוחה – ישיבת המטכ"ל מהיום שלפני היציאה למבצע, ודיון עדכון של ראש הממשלה בגין ז"ל ביום פרוץ הקרבות.
דיון המטכ"ל – 5.6.1982
בישיבה שנערכה בלשכת הרמטכ"ל ביום שלפני פרוץ המלחמה, סיכם הרמטכ"ל דאז רפאל איתן ז"ל את אירועי הימים הקודמים. כיומיים לפני הדיון בוצע ניסיון ההתנקשות בשגריר ישראל בבריטניה שלמה ארגוב, ולאחריו התקבלה בישראל ההחלטה לתקוף בלבנון.
רפול הסביר כי נבחרו 11 יעדי תקיפה – שניים מהם בביירות והיתר בדרום המדינה, אך הסביר כי בהתחלה מזג האוויר לא אפשר את התקיפה האווירית לפי המתוכנן: "קבעתי שאם אי אפשר את הכול ואפשר רק חלק אז ביירות עדיף. אם אפשר בדרום, ואי אפשר בביירות אז לא נעשה ונמתין". בסופו של דבר, הוא ציין כי מזג האוויר השתפר ולכן התאפשר לתקוף בשני האזורים.
לאחר מכן עדכן הרמטכ"ל כי בזמן שיחה שבה הוא ובגין התייעצו לגבי תקיפה יבשתית – התקבלה התראה כי מחבלים מתכוונים לפתוח באש לעבר ישראל, וכי התחיל גיוס חיילי מילואים. הוא ציין כי בערב תתקיים ישיבת ממשלה בנושא: "אם הממשלה תקבל את ההמלצה לפתוח בפעילות להרחיק את הארטילריה והקטיושות מיישובים, אז החל מסביבות הצהריים מחר בבוקר יתחילו להופיע ראשוני הטנקים ברמה".
עדכון רה"מ בפיקוד הצפון – 6.6.1982
יום לאחר מכן, אחרי שניתנה הפקודה לכוחות צה"ל לנוע לתוך שטח לבנון והחלו חילופי האש, ראש הממשלה בגין והרמטכ"ל שוחחו ביניהם על מצב הכוחות בשטח. בגין שאל: "כבר השארנו את הבופור מאחורינו?" ועל כך ענה רפול: "עוד מעט הכוח יהיה מאחוריו. עוד שעתיים וחצי".
"קיבלתי מכתב מרייגן", סיפר בגין. "מכתב אדיב, אבל הוא מבקש לא לעשות שום דבר. השיבותי לו... אנחנו נקיים את חובתנו הקדושה", והוסיף: "אני כותב לו שאנחנו רוצים להוציא את כל הישובים שלנו מטווח האש".
לאחר מכן שאל בגין: "הודענו לסורים שאנחנו לא רוצים לתקוף אותם?", והרמטכ"ל השיב: "לא נודיע כל זמן שנדע שהם לא יודעים מה קורה. למה לתת להם אינפורמציה?"
בהמשך הישיבה שמעו הנוכחים את חדשות השעה 13:00, שבהן לא נאמר דבר על המבצע. בתגובה לכך אמר הרמטכ"ל: "לכשנרצה להודיע, אז נודיע ככה - 'כוחות צה"ל פתחו היום בסריקות קרקעיות לאיתור והשמדת מקורות האש וריכוזי המחבלים מהם נורית אש זה מספר ימים על יישובינו באצבע הגליל'", רפול הדגיש: "החשוב הוא הסריקות, שלא יבינו שזאת פעולה כאילו לכבוש שטח". בגין אמר כי התכנון הוא לעדכן את העם לקראת הערב: "אם יש לי פה אפשרות להסביר דברים לרדיו אז אני אקליט".
בגין סיפר על תגובת נציגי הסיעות בכנסת על ההחלטה לפתוח במבצע: "לסיעות הקטנות לא היו שום ספקות, אבל המערך אמר שאולי הם היו מציעים דרך אחרת, אבל הייתה כבר תגובה. ולאחר שאני אמרתי לו את שם המבצע - 'שלום הגליל' והמטרה היא כמו שכתוב שם ואין מטרה אחרת, ואנחנו לא עולים עכשיו על ביירות. אני לא יודע מה יהיה בעתיד, תלוי - התקבל על דעתו".
בהמשך הודיע הרמטכ"ל רפול כי הוא יוצא לשטח עוד שעה, לראות את המפקדים. בגין השיב: "אני מקווה שגם אני אוכל לראות אותם". רפול אמר בתגובה: "אנחנו נוכל להטיס אותך לאחת המפקדות בשטח, אבל אתה עובר גבול, ללבנון". בגין ענה לו כי אינו מתכוון לעבור את הגבול: "אל תדאג. אמנם פעם עברתי את הגבול, אבל משה דיין ז"ל העיר לי בישיבת ממשלה שזה לא נאה בשביל ראש ממשלה לעבור גבול בין-לאומי, אני לא חושב שזה נאה".
בהמשך, דיברו השניים על האסון של המסוק שהתרסק בנבטיה. הרמטכ"ל אמר: "הטייס שנפל בנבטיה חי, הוא בידי המחבלים". ובגין השיב: "את החייל הזה אנחנו נוציא, אם ניקח לפחות כמה עשרות שבויים להחליף אותו". אלוף א' דרורי אמר: "יהיו לנו הרבה שבויים. נמצא אותם", ובגין חידד: "תמורת האיש שלנו, נהיה מוכנים להסגיר להם את כולם". בגין, הרמטכ"ל והאלוף לא ידעו באותה העת כי הטייס ו-4 לוחמים נוספים שהיו על המסוק נספו בהתרסקות.
בנהלך הישיבה שאל בגין לגבי מורל הלוחמים, ורפול השיב כי הוא ביקר אצל מילואימניקים שהתגייסו והם "מאה אחוז. מבינים והתגייסו מהר מאוד". לכך בגין ענה: "זה לא הגיוס של יום הכיפורים, זה גיוס אחר. לו היה אז גיוס כזה כמו היום, אז מצבנו היה אחר", והרמטכ"ל הסכים איתו.ֿ
לקראת סיום הדיון, אמר האלוף דרורי: "הכוח הקדמי באזור החוף עבר לצור, נכבוש את צור עוד היום". ובגין השיב: "עם כל הדיבורים – הם עדיין מופתעים. כל העולם דיבר על כך שישראל פולשת, תפלוש, והם בכל זאת מופתעים". לבסוף הרמטכ"ל אמר לבגין כי כעת מפקד הפיקוד והוא ישאירו אותו לבד, ובגין שאל: "אתה חושב שאני חושש להישאר לבד?", לכך רפול השיב: "לא, אבל אנחנו צריכים לצאת לשטח", ובגין אמר: "אז צאו לשטח".