לקראת נסיעתו לארה"ב, שר הביטחון בני גנץ נאם הבוקר (שלישי) בכנס "מציאות עולמית חדשה" של המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא התייחס למציאות העולמית על רקע המלחמה באוקראינה, לאתגרים אל מול איראן והאיום האיראני - ולאתגרים הנוספים של מדינת ישראל.

"איראן ממשיכה לצבור ידע וניסיון בלתי הפיכים בפיתוח, מחקר, ייצור ותפעול צנטריפוגות מתקדמות", אמר השר גנץ. "היא עומדת שבועות ספורים מצבירת חומר בקיע שיספיק לפצצה ראשונה, מחזיקה 60 ק"ג חומר מועשר ברמה של 60%, מייצרת אורניום מתכתי ברמת העשרה של 20% ומונעת גישה של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית למערך הייצור".

"כמות האמל"ח האסטרטגי שנמצא בידי שלוחי איראן גדלה משמעותית בשנה האחרונה"

גנץ הוסיף כי "גם בימים אלו איראן מבצעת מאמץ להשלמת ייצור והתקנה של 1,000 צנטריפוגת מתקדמות מסוג IR6 במתקני הגרעין שלה, וביניהם במתקן חדש הנבנה באתר תת קרקעי סמוך לנתנז". הוא התייחס גם לקצב ההתחמשות של כוחות הפרוקסי של איראן - ואישר בקולו כי בחודש פברואר יורטו שני כטב"מים שהיו בדרכם לארגוני הטרור הפלסטינים, ביו"ש או בעזה.

על היירוט שביצעה ישראל בעירק לפני 3 חודשים - בסיכול מוצלח של כלי טיס איראניים שיועדו לארגוני הטרור הפלסטיניים אמר: "דוגמה אחת לניסיון השימוש באמל"ח האיראני ראינו בחודש פברואר 2022 - כפי שאירע מספר פעמים בעבר, שיגרו משמרות המהפכה זוג מל"טים מאיראן גופא, לעבר ישראל. בין השאר על בסיס העובדה, כי לכטב"מים היו מחוברים מצנחים, אנו מעריכים כי מטרת השיגור הייתה להצניח אותם ברצועת עזה או ביהודה ושומרון ולהיאסף שם על ידי ארגוני הטרור. המשימה הוכשלה, והמל"טים יורטו בשטח עיראק. גם בסוריה, ממשיכים להתבצע ניסיונות של העברת וייצור אמל"ח מדויק. ישראל תמשיך לבלום את המאמצים האלו ולמנוע את האיום על אזרחיה והאזור".

המל"טים ששיגרו האירנים והאנגר המל"טים באיראן
המל"טים ששיגרו האירנים והאנגר המל"טים באיראן
המל"טים ששיגרו האירנים
"מטרת השיגור הייתה להצניח אותם ברצועת עזה או ביהודה ושומרון"

לדבריו, "שלוחי איראן תוקפים מאגרי נפט, שדות תעופה ומתקנים אזרחיים, והיא בעצמה תוקפת באמצעות כוח קודס. היא מפתחת באזור כולו מערכים מבצעיים עם יכולות מדויקות של טילי שיוט, טילי קרקע-קרקע וכטב"מים, לטווח של אלפי קילומטרים. כמות האמל"ח האסטרטגי הזה שנמצא בידי שלוחי איראן גדלה משמעותית בשנה האחרונה: בעיראק ישנם מאות פריטים, עשרות רבות נוספו השנה. בתימן גדל בשנה האחרונה מספר הפריטים, והחות'ים מחזיקים בעשרות מהם".

שר הביטחון התייחס למלחמה באוקראינה: "מדיניות ישראל באוקראינה נמצאת במקום הנכון ערכית ואסטרטגית. עומדת לנו הזכות להגיש סיוע הומניטארי נרחב, ולתמוך באוקראינה בציוד שאינו התקפי נוסף, באופן שנכון לשיקולים האופרטיביים הרחבים של מדינת ישראל שמהווים גם עוגן ליציבות אזורית. יש גם חשיבות גדולה בניסיונות התיווך של ראש הממשלה בנושא".

גנץ ברמז לאיראן: המלחמה באוקראינה לימדה - עדיף להפעיל כוח צבאי מוקדם ואולי כך למנוע מלחמות

"אחד מהלקחים של המלחמה באוקראינה הוא שנכון להפעיל את העוצמה הכלכלית, המדינית ואם נדרש גם כוח צבאי, מוקדם ככל האפשר, ואולי בדרך הזו למנוע מלחמות", הסביר השר גנץ. "הדבר נכון גם לגבי המצב שבו אנו נמצאים מול איראן. את מחיר המלחמה העתידית האפשרית הזו, ניתן לחסוך או להקטין על ידי הפעלת מסכת לחצים רב-ממדית, של העולם כולו, ותוך שיתוף פעולה אזורי ובינלאומי רחב. *המחירים להתמודדות עם האתגר האיראני בהיבטים העולמיים והאזורים היום גבוהים משהיו לפני שנה ונמוכים משיהיו בעוד שנה".

על גל הטרור אמר: "אנו נמצאים בתקופה בגל טרור המבוסס על סדרה של פיגועים שנשענים על רגישות בירושלים, ובהר הבית שבו אנו שומרים על חופש הפולחן. הפיגועים האלו מחוברים אחד לשני בהשראת ההסתה הנשמעת באיזור מפי ארגוני הטרור. הסתה שלא זוכה לגינוי מספק מהעולם וממנהיגי האיזור, שגם הם אמורים לרצות ולשמר את היציבות. נמשיך במאמץ המדיני לחיזוק יחסינו עם שכנינו באזור ותומכינו בעולם. זאת תוך נכונות לקיים מאמצים לצמצום הסכסוך וחתירה להסדרים מדיניים ביננו לבין הפלסטינים, שגם אם נראים רחוקים, הם צורך אסטרטגי".

גם מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל, השתתף בכנס והתייחס לאיום האיראני: "יכולת לפעול באיראן קיימת, אך גם הצד השני מציב לנו הרבה יותר אתגרים. מאז שקמה הממשלה הנוכחית חלה תפנית וניתן דגש רב יותר, כולל משאבים, לבניין כוח יותר מאסיבי, יותר משמעותי ורלוונטי, גם בהתאמה לאיום הנוכחי ובעיקר להתפתחות אפשרית שלו. למערכת הביטחון יש מגוון רחב של יכולות, כדי לייצר יכולת אופרטיבית אפקטיבית, שיכולה לייצר הישג, לא רק מול הגרעין האיראני אלא התמודדות מערכתית מול איראן".