כבכל שנה סביב שולחן החג, מסופרים הסיפורים המפורסמים על היציאה של העם היהודי ממצרים, ועל המסע של היהודים 40 שנה במדבר עד להגעה לארץ המובטחת. השנה, ישראל מציינת 40 שנה להשלמת הסכם השלום עם מצרים במסגרתו פונה חצי האי סיני. פרט שאנשים לא רבים יודעים, הוא שלפני ארבעים שנה בדיוק, בפסח 1982, יחידה 8200 השלימה את הגרסה הייחודית שלה ליציאה ממצרים – לאחר מעל 10 שנים של פריסה בחצי האי סיני. כעת, מסופר לראשונה סיפורם של בסיסי 8200, שביצעו עבודות מודיעיניות חשובות במשך עשור.
נוכחות 8200 בסיני התחילה ממספר פריסות בשטח חצי האי ועד להקמת הבסיס המרכזי, מיד לאחר מלחמת ששת הימים. היה זה בסיס "בבל". לצידו נוספו עוד ועוד בסיסים: גושן, רגב, שחורת, דורון, וציחור - ואלו הפכו להתמקמות שלמה, שקיבלה את השם "מרחב סיני". לצד מרחב זה הוקמו גם בסיסים במרחב שלמה (שארם א-שיח').
"חשיבות עצומה להרכבת התמונה המודיעינית"
"משנת 67' ועד חתימת הסכם השלום, ממרחב סיני הופק מרבית המודיעין של 8200" מספר אל"ם (במיל') נעם שפירא, ששימש כקצין בינה רשתית בבסיס בבל, וכיום משמש כמוביל שימור המורשת של יחידה 8200. "המיקום האסטרטגי של הבסיסים שהיו פרוסים ברחבי סיני, יחד עם כוח האדם המקצועי הרתום למשימה הפכו אותנו למעצמה מודיעינית שלא הייתה שנייה לה. הפריסה שלנו הייתה מאוד רחבה, והקמנו ברחבי סיני מתקנים ובונקרים ברמה גבוהה שאותן איישו אלחוטנים, מפעילי ציוד טכנולוגי וטכנאים שאפשרו לנו להשיג מודיעין משמעותי".
"כקצין בינה רשתית, התפקיד שלי היה להסתכל על המידע המודיעיני שקיבלנו מכל מקורות האיסוף שלנו ולדעת לזהות את פיסות המידע החשובות והרכבתן לכדי תמונת מודיעין שלמה ואמינה ככל האפשר. היום זה נשמע לנו מוזר, אבל נזכיר שבאותה תקופה מצרים הייתה האויבת הכי גדולה ומסוכנת שלנו. תפקיד הקב"ר הוא מהתפקידים הוותיקים ביותר ב-8200, והוא בעל חשיבות עצומה להרכבת תמונת המצב המודיעינית ושמירה על ביטחון המדינה".
ואכן, כקצין בינה רשתית נעם לקח חלק בפעולות משמעותיות מאוד במבצעים ובמלחמות שהיו לנו מול מצרים. תרומה מודיעינית בולטת שהוא זוכר מתקופת שירותו בסיני, בעת מלחמת יום כיפור (1973), בה הביאה היחידה מודיעין ששינה את פני המלחמה: "במהלך מלחמת יום כיפור, כוחותינו תכננו לחצות את תעלת סואץ במסגרת מבצע 'אבירי הלב' ולכבוש את השטחים שמעברם לצורך יצירת לחץ שיביא לסיום המלחמה. מה שלא ידענו הוא שהמצרים תכננו פעולה נגד ראש הגשר שלנו בצד המערבי של התעלה. האחריות שהייתה בידי הייתה עצומה – אם היינו מנתחים את המידע שהגיע אלינו לא נכון, לא היינו יודעים את התכנית של המצרים, ונערכים כנגדה בהתאם".
פינוי הבסיסים
בשנת 1979 נחתם הסכם השלום עם מצרים, והצורך במודיעין על מצרים הפך ללא נחוץ. בהסכם נקבע כי כל סיני תחזור לידי המצרים. פינוי בסיסי היחידה וההיערכות מחדש, הוקמה באגף המודיעין "מנהלת רמון" – מסגרת ארגונית מיוחדת תחת אחריותה של 8200.
"זו הייתה אופרציה כמעט בלתי אפשרית" משחזר אל"ם (בדימוס) יחיאל (חיליק) בורשטיין, שהיה ראש מנהלת 'רמון' ביחידה 8200. "היינו צריכים לבנות בתוך זמן קצר בסיסים סדירים בקו החדש שיוכלו להכיל את כל החיילים בסיני, לספק להם מגורים ומזון מתאים, ובמקביל גם לפרק ולפנות את מערך הבסיסים שהיה בסיני ולשמור על 'ניקיון' הבסיסים המתפנים מחומרים מסווגים שהיו יכולים ליפול לידיים זרות".
האופרציה המורכבת חולקה לשני שלבים – פינוי סיני ומעבר ל'קו ביניים' זמני בתוך חצי האי, והיערכות סופית בקו הירוק בגבולות המדינה הנוכחיים. לצורך השלב הראשון, שכלל את פינוי כל החיילים מהקו הקדמי בסיני לקו הביניים והקמת בסיסים זמניים, הוקצו לחיליק תשעה חודשים בלבד. "זה היה מהלך בקנה מידה עצום – היה עלינו למחוק את כל הבסיסים הקבועים שהקמנו, לפרק את אמצעי ההאזנה והיכולות הטכנולוגיות שלנו. היינו במירוץ מטורף נגד הזמן".
"בשלב השני" מספר חיליק, "פירקנו את כל הבסיסים שהוקמו בקו הביניים והעברנו את כלל החיילים לבסיסי הקבע שהוקמו במקביל. המעבר היה אחד המבצעים הכי מורכבים שהתמודדנו איתם. צריך להבין שגם במהלך הפינוי וההתמקמות מחדש, היחידה לא הייתה פטורה ממתן ההתרעה מודיעינית. הצלחנו לשלב את זה יחד עם הפירוק והמעבר לגבולות המדינה בצורה מיטבית. המפתח להצלחה של המעבר הזה היה ההון האנושי האיכותי. המוטיבציה של החיילים הייתה גבוהה מאוד, והם עזרו בפינוי הבסיסים והקמתם מחדש – בזכותם הצלחנו במבצע הזה, שהיה נראה בתחילה כבלתי אפשרי".
"הפסח הזה נחנך קו תעופה לשארם ורואים את התמונות של ישראלים מבלים בסיני. אלו תמונות משמחות מאוד. מי היה מאמין שרק לפני 45 שנים מצרים נחשבה לאויבת המרכזית שלנו"?, אמר נעם.
הזירות והיעדים של המאמץ האיסופי אמנם השתנו, אבל המטרה של 8200 נותרה זהה: להביא את המודיעין האיכותי והטוב ביותר שיאפשר למקבלי ההחלטות בדרג המדיני והצבאי, על כל דרגותיו, להבטיח את ביטחון המדינה. המשימתיות, הנחישות והיצירתיות של משרתי היחידה בגזרות עליהן הם אמונים לא השתנה. "כמו שאנחנו היינו איפה שהיו צריכים אותנו, גם היום - בין אם בעזה, יהודה ושומרון, בצפון, ומול כל 'הקמים עלינו לכלותינו', היחידה נמצאת איפה שצריך, ומפיקה את המודיעין שצריך".