ששת מסוקי ה-וי-22 המריאו בשעת לילה מבסיס חיל האוויר רוטה בספרד, כשהם מלווים בארבעה מטוסי הרקולס: שניים נועדו לתדלוק אווירי, השניים הנוספים מדגם "גאן-שיפ" חמושים בתותחים, טילים ואמצעי שיבוש אלקטרוניים. בבטן המסוקים ישבו לוחמי אריות הים של צבא ארה"ב, "צוות 6", כוח העילית המתמחה במשימות מיוחדות.

כוח המשימה טס למרחק של 1,700 מייל, עד ניז'ר, כדי לחלץ בני ערובה אמריקנים שנתפסו בידי ארגון טרור מקומי. הטיסה הזו התרחשה לפני שנתיים: לא היה ניתן לבצע מבצע חילוץ כזה ללא היכולת הייחודית של מסוק/מטוס הוי-22. המבצע הזה לא נעלם מעיניהם של בכירים בצה"ל. שמבינים היטב את המשמעויות של הפעלת כוחות מיוחדים הרחק מגבולות המדינה, במהירות ובגמישות ששום מסוק אחר לא מאפשר.  

מפת טווחי פעולה של ה-V-22 באזורנו:

עד שהמטוס כמעט מתפרק: הניסוי המסוכן שמאפשר את התקיפה הבאה

המטוס משלב בין היכולת של מסוק רגיל לבין יכולת השיוט המהירה וארוכת הטווח של מטוס. לאחר המראה והגעה לגובה הרצוי, ביכולתו לעבור לטיסה אופקית כמטוס רגיל, על ידי הטיית מנועיו לזווית של 90 מעלות לפנים. המטוס מיוצר בשיתוף פעולה בין יצרנית המסוקים האמריקאית בל הליקופטר ויצרנית המטוסים האמריקאית בואינג. היכולת המבצעית שלו מאפשרת הפעלה של כוחות בטווחים רחוקים, עם מטוסי ליווי, וגם לטוס במהירות של מטוס.

מסוק/מטוס V-22
יכול להנחית לוחמים רבים בעומק שטח האויב, במהירות ובגמישות

מאז נכנס לשירות, השתתף המטוס במשימות תובלה והיטס רפואי בעיראק, באפגניסטן, בכוויית ולוב ועוד - כשבישראל עוקבים בדריכות אחר הביצועים. צה"ל שקל בשנתיים האחרונות בכובד ראש את רכישת ה-V-22 מכספי הסיוע האמריקני בתמיכת שר הביטחון בני גנץ, על אף התנגדות תחילה של הרמטכ"ל אביב כוכבי. 

ה"אוספרי" (שמה של שלך, ציפור ארוכת מקור השולפת דגים מהמים) הוא אחד מכלי הטיס המעניינים ביותר שתוכננו אי-פעם. אורכו כ-18 מטר ורוחבו כ-5.6 מטרים. הוא מסוגל לטוס במהירות מרבית של כ-500 קמ"ש לטווח מרבי של כ-3,800 קילומטר. מחירו של כלי אחד הוא כ-60 מיליון דולר.

שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
גנץ מקדם, כוכבי הסתייג בהתחלה | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

יש רק בעיה אחת. למרות שאנשי הכוחות המיוחדים בחיל האוויר, באגף המודיעין ובאוגדה 98, האמונה על הנחתת כוחות בעומק, המליצו - בצה"ל הוחלט לוותר לפי שעה על רכישת 4 מסוקי וי-22. קניית מסוקי התובלה הגדולים ממנו והחדשים "יסעור" (מדגם K) לא השאירו תקציב לבנות יכולות פשיטה בעומק לכוחות המיוחדים באמצעות הוי-22.

זו דילמה שנמצא בה הצבא זמן רב: מצד אחד יכולת הנחתה של לוחמים בעומק האויב במהירות וב"ספיקה" גבוהה, בזמן שהייה קצר על הקרקע ובמסוקים מוגנים מפני אש נ"מ. בצה"ל זכור היטב מקרה שבו נפגע מסוק "יסעור" והתרסק על אנשי צוותו, שניות אחרי שהנחית כוח צנחנים בליטני במלחמת לבנון השנייה. מצד שני - יכולת לבצע חדירות מהירות ושקטות רחוק מאוד מישראל בפעילות שמבצע הצבא במסגרת המב"מ, המערכה בין המלחמות, או במבצעים מיוחדים תוך כדי לחימה.

מסוק/מטוס V-22
דילמה עם תג מחיר לא קטן | צילום: None

זה מציב אתגר נוסף לצה"ל, שבימים אלה מתרגל לראשונה את מודל התקיפה המלא שבנה בתקופה האחרונה נגד מתקני הגרעין של איראן. האם במסגרת תקיפה אווירית יידרש צה"ל להפעיל גם כוחות מיוחדים על הקרקע, כדי להעצים את הפגיעה? ומה יקרה במקומות שבהם האפקטיביות, בגלל משתנים שונים, לא תושג על ידי תקיפה מן האוויר? ומה יקרה אם יפלו מטוסים תוקפים רחוק כל כך מישראל – באיראן: כיצד יחולצו ובאילו אמצעים? 

מסמך מסווג שנכתב בארה"ב הוצג באחרונה לצמרת צה"ל, ביניהם אחד שמכיר היטב את הכוחות המיוחדים, סגן הרמטכ"ל האלוף הרצי הלוי. עיקריו חסויים אבל הוא מנתח את אופן הפעלת כלים ייחודיים כמו הוי-22 במצעי הנחתה, חילוץ משטח אויב, סבבי הנחתה של כוחות, הספקי הטסות, תדלוק אווירי, מהירויות טיסה והגעה לזירה המיועדת באזורים מאוימים ועוד. המסמך הזה מצביע על מה שכבר תואר כאן: צה"ל צריך כזה מסוק, הוי-22. הבעיה היא רק מאיפה יגיע הכסף. זהו כלי משלים למערך התובלה הכבדה של ה"יסעורים" שיגיעו לכאן רק בעוד 3 שנים, כדי להחליף את מסוקי ה"יסעור" הוותיקים והמיושנים.

נפתלי בנט וג'ו ביידן (עיבוד: רויטרס)
נושא ה-V-22 צפוי לעלות במהלך הביקור. נפתלי בנט וג'ו ביידן, ארכיון | עיבוד: רויטרס

חלון ההזדמנויות עבור ישראל לנסות ולהעביר כזו החלטה הולך ונסגר: עד סוף הקיץ ניתן להחליט, ולחתום מול הממשל האמריקני, שצריך להעביר הזמנות ליצרנית בארה"ב "בל-בואינג". זה ייקבע את מחיר ומועד האספקה. ביקור הנשיא האמריקני בישראל צפוי בעוד כחודש, והוא רצוף ומלא בקשות מישראל: האם יהיה מקום לבחון גם את תוספת הרכש הזו? והאם יימצא פתרון יצירתי שישדרג משמעותית את היכולות המבצעיות של ישראל?