ישראל מנעה מאוקראינה לרכוש את תוכנת הריגול "פגסוס" של חברת הסייבר NSO הישראלית, זאת מחשש שברוסיה יכעסו מהמכירה של המערכת למדינת האויב שלהם, כך על פי תחקיר משותף של הגרדיאן הבריטי והוושינגטון פוסט. מדובר בפרסום שעלול להחריף את הביקורת על ישראל בכך שהיא מעדיפה לשמור על האינטרסים שלה מול רוסיה, ולא מתייצבת באופן מלא לצד המערב ואוקראינה.

על פי הפרסום בגרדיאן, גורמים שיש להם ידע קרוב מאוד לנושא אישרו שהחל משנת 2019 אוקראינה ניסתה לשכנע את ישראל להעניק לה רישיון לרכוש את כלי הריגול של NSO. למרות הלחץ המתמשך, ישראל לא הסכימה לכך והמערכת לא נמכרה לאוקראינים.

עוד דווח כי בכיר במודיעין האוקראיני אמר שהחלטת ישראל הותירה גורמים אוקראינים בתחושת "בלבול". לדבריו, אין לו את כל הידע מדוע ישראל דחתה את הבקשה של אוקראינה, אבל הוא הוסיף כי הוא מאמין שהממשל האמריקני תמך במאמצים האוקראינים לרכוש את המערכת.

נשיא אוקראינה וולודומיר זלנסקי (צילום: Laurent Van der Stockt for Le Monde/Getty Images)
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי | צילום: Laurent Van der Stockt for Le Monde/Getty Images

בגרדיאן הבריטי פרסמו שמקורות המקורבים לנושא אמרו כי ההחלטה של ישראל משקפת אי-רצון מצדה לעורר סערה מול רוסיה, שלה יש קשר מודיעיני הדוק עם ישראל. עוד אמרו אותם מקורות כי ישראל חששה לתת לאוקראינה את היכולת לעקוב אחר טלפונים רוסיים, מהחשש שרוסיה תראה בכך כתוקפנות נגד שירותי הביון שלה.

לא מדובר בפעם הראשונה שישראל מונעת מאחת מאויבותיה של רוסיה את הגישה לפגסוס, כך טוענים בגרדיאן. על פי הפרסום, אסטוניה קיבלה גישה למערכת פגסוס ב-2019, אך בחודש אוגוסט של אותה שנה חברת NSO הודיעה לאסטונים כי נאסר עליהם להשתמש בתוכנה נגד מטרות רוסיות.

המעיל ש פוטין (צילום: Getty Images)
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין: בישראל חששו לעורר את זעמו? | צילום: Getty Images

בתחילת השבוע, בנאום שנשא בפני חברי הכנסת, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי העביר ביקורת על מדיניות ישראל שלא למכור נשק למדינתו. "אני רוצה לציין שאדישות הורגת", אמר זלנסקי. "אפשר לשאול רבות - מדוע אנו לא יכולים לקבל מכם נשק, מדוע ישראל לא הטילה סנקציות רציניות כלפי רוסיה, מדוע לא מפעילים לחץ על העסקים הרוסים".

בתגובה לפרסום, חברת NSO מסרה: "NSO ממשיכה להיות נושא לדיווחים לא מדויקים בנוגע ללקוחותיה לכאורה, שמבוססים על שמועה, רמיזות פוליטיות וההיפך מאמת".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לפרסום: "מדינת ישראל מסדירה את השיווק והייצוא של מוצרי סייבר בהתאם לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני משנת 2007". עוד הוסיפו: "החלטות מדיניות בנוגע לפיקוח על ייצוא לוקחות בחשבון שיקולים ביטחוניים ואסטרטגיים שכוללים עמידה בהסדרים בין-לאומיים. כעניין של מדיניות, מדינת ישראל אשרת ייצוא של מוצרי סייבר אך ורק לגופים ממשלתיים, לשימוש חוקי ורק למטרות של מניעה וחקירה של פשיעה וסיכול טרור, על פי הצהרות קצה/משתמש קצה שניתנו על ידי הממשלה הרוכשת".