אמש (שני) התרסק מסוק ימי מסוג "עטלף" מול חופי העיר חיפה. כתוצאה מכך, נהרגו שני טייסי חיל האוויר ונפצע בינוני קצין סיור מחיל הים. המסוק המריא מבסיס חיל האוויר ברמת דוד ופגע במים מסיבה שעדיין לא ידועה. כוחות של 669 ושיטור ימי עסקו בחילוץ החיילים הלכודים. בדיקת N12 ניסתה להבין מה יכול להוות מניע לתאונה כזו, וכמה נדירה תאונה מסוג זה.

עו"ד יצחק רז, מומחה לחקירות של תאונות תעופה מנסה לעשות לנו סדר: "תאונה כזו יכולה להיגרם בין השאר כתוצאה מטעות אנוש בטיסה, שיכולה להתבטא בירידה מגובה רב, סוג של ורטיגו, למרות שיש שני טייסים, ואז המסוק פוגע במים. לטעות אנוש יכולות להיות כל מיני סיבות. יכול להיות שזה מושפע ממזג אוויר, מבעיית ראות, מאשליות אופטיות וכיוצא בכך, אבל בסופו של דבר מה שקורה זה שהמטוס נשלט ופוגעים איתו במים".

מסוק, התרסקות, צה"ל , חיפה, ים, נפילה‎ (צילום: AP / FLASH 90, פלאש 90)
התרסקות המסוק הובילה לשני הרוגים | צילום: AP / FLASH 90, פלאש 90

"אפשרות שנייה זו תקלה טכנית, שיכולה להיות קשורה לבעיה בכוח מנוע, אובדן כוח מנוע, פגיעת להבים אחד בשני, נפנוף להבים או שלהב אחד נשבר. יכולות להיות מספר תקלות טכניות, למשל יכול להיות פגיעה בגוף המסוק כאשר להבים פוגעים בגוף. קשת האפשרויות במקרה כזה היא גדולה מאוד, ועד שלא ימצאו את השברים ויתבצע תחקיר מקיף - לא באמת יהיה אפשר לדעת בשלב הזה. אני אישית נתקלתי בתאונות מכל הסוגים. ברור שזה נדיר, זה לא קורה בכל שנה אבל אחת לכמה שנים אנחנו נתקלים בתאונה כזאת".

"המסוק נקרא בעולם יורוקופטר פנתר, מתוצרת אירופית", מסביר לנו אהרון לפידות, מומחה לתעופה, על ה"עטלף" עצמו. "זה מסוק ותיק מאוד שמשרת את צה"ל כבר מאז סוף שנות ה-90 פחות או יותר. הטייסת שלו יושבת ברמת דוד, טייסת 193. לפניו היה מסוק ימי אחר שקראו לו דולפין, שזה דגם מוקדם יותר של יורוקופטר, שנחשב פחות מוצלח והיו לו הרבה בעיות טכנולוגיות. עד כמה שאני יודע השירות שלו בצה"ל היה בסך הכול די נקי מתאונות והוא נחשב למסוק אמין. לא היו לו בעיות ידועות".

לדברי לפידות יש חמישה או שישה מסוקים כאלה בחיל האוויר לכל היותר. "הוא יכול להעביר לוחמים ימיים מהסטי"ל לבסיס ברמת דוד או לכל מקום אחר שרוצים, כמו כל מסוק אחר. יש לו תפקיד מודיעיני בכך שהוא ממריא לגובה ויכול לזהות איומים בים, ספינות אחרות וכל דבר אחר. בחרטום יש לו בליטה שחורה גדולה ובתוכה יש רדאר ימי. המסוק הזה יכול לעלות, ואז כמובן שהוא מגדיל את הרדיוס ויכולת הסריקה האלקטרונית על מנת לאתר איומים, ספינות אויב וכדומה. נוסף על כך, ניתן להשתמש בו ככלי נשק".

תאונת התרסקות בים, מסוק עטלף (עיבוד: ללא)
חלקי המסוק שהגיעו לחוף | עיבוד: ללא

לפידות מנסה להסביר מה יכול להוביל לתאונה כזאת: "לכל כלי טיס שיש בעיה טכנית, זה כמובן בעל השלכות שיכולות לבסוף להפיל אותו. הבעיה במסוקים זה הרוטורים, דבר שיכול להיות משמעותי מאוד. בלי קשר, כל תקלה אחרת במערכות המסוק עלולה להפיל אותו. יש אלטרנטיבה שנייה לתאונה כזו והיא טעות אנוש. למשל שהטייס רוצה לנחות בחוף ונוחת קודם בשוגג במים. במצב כזה הכול יכול לקרות. בשלב הזה אי אפשר לדעת בדיוק, יכול להיות שזו תקלה טכנית ויכול להיות שזו טעות אנוש. תאונה כזאת היא לא נדירה כל-כך, זה קורה. זה כמו שמטוס קל נופל, כמו המסוק של אמנון שעשוע שנפל לפני כמה זמן".

"אני לא מכיר בעיות טכניות חמורות שהביאו להתרסקות מסוק כזה בחיל האוויר שלנו", מוסיף לפידות. "אני לא חושב שמסוק כזה הביא להתרסקות, זה לא כמו יסעור, ועד כמה שאני יודע זה לא קרה. זה כלי טיס מאוד בטיחותי, יש לו גם מכלי ציפה ומערכת שיכולה להחזיק אותו במים. לטייסים יש גם 'איד' שזו מערכת שמספקת חמצן לזמן מוגבל".