ההתחממות בגזרת עזה בימים האחרונים שומרת את צה"ל בדריכות גבוהה, כאשר אין ספק שהבלונים וההפגנות על הגדר עלולים להביא אותנו לאירוע גדול בעתיד. "עם סיום מבצע 'שומר החומות' צה"ל נערך, במאמץ מרוכז, לאפשרות של מבצע נוסף בעזה", הבהיר הרמטכ"ל אביב כוכבי. "אנחנו לא מקבלים ולא נקבל הפרת ריבונות, לא משנה מי עומד מאחוריה. חמאס אחראי לכל מה שיקרה ברצועה". על התקדמות הגרעין של אירן הוסיף: "מאיצים תוכניות מבצעיות ופועלים באופן שיטתי לצמצם את השפעתה של אירן במזרח התיכון".
שר הביטחון בני גנץ קיים היום הערכת מצב בשטח בפיקוד הדרום רקע האירועים בימים האחרונים, שבהם נפצע אנוש לוחם צה"ל בראל חדריה שמואלי. "לישראל אין בעזה אינטרסים מלבד שקט והשבת הבנים", אמר גנץ. "המכשול לשגשוג ופיתוח הרצועה הוא חמאס בהובלת סינוואר. אנחנו נגבה מחיר על כל פגיעה באזרחנו, בחיילינו ובריבונותנו".
שר הביטחון הוסיף כי "ארגז הכלים שלנו הולך ומתמלא, גם באמצעים לסיוע ופיתוח הרצועה לטובת למעלה משני מיליון תושביה, וגם בתכניות ואמצעים צבאיים שאנו מפתחים אם נצטרך להפעיל את הכוח. המציאות בשטח תקבע איזה כלים נפעיל".
בירי הרקטה לשדרות בשבוע שעבר, בצבא חשבו שנכון להגיב והמליצו כך לדרג המדיני. לבסוף צה"ל הגיב רק לאחר הפגיעה בלוחם בראל חדריה שמואלי בשבת, החלטה שבצבא טוענים כי התבררה בדיעבד כמוצדקת.
עם זאת, ברור שעל כל פעולה התקפית של חמאס תהיה תגובה, גם אם לא מידית. בצה"ל אמנם מבהירים כי אם יתבצע ירי רקטות התגובה תהיה עוצמתית, אך מחלקים את ההרתעה מול חמאס לשניים - ליבת ההרתעה והמעטפת. לפי תפיסת הצבא, יש להבדיל בין אירועים שפוגעים במעטפת, כמו בלונים או הפרות סדר בגדר, לבין ירי רקטות שמוגדר כפגיעה בליבת ההרתעה. ההרתעה בעזה היא תמיד חלקלקה ובוגדנית, אך אין מושג כזה שאין תגובה. לפיכך, יכול להיות שמעת לעת ניכנס לסבבי לחימה, במטרה לדחות את סבב הלחימה הבא.
בצה"ל עוד עוסקים בתחקור האירוע שבו נפצע שמואלי על גדר המערכת מהרצועה, ומגדירים אותו כאירוע רע, שכלל שגיאות ותקלות רבות ושלא היה צריך לקרות. במחשבה לעתיד, בוחנים בצה"ל איך נכון יהיה לפזר את המפגינים, ותוך שימוש באילו אמצעים. מעבר להסלמה הנוכחית, המטרה של צה"ל ברצועה היא למנוע את המשך ההתעצמות של חמאס ולייצר פגיעה משמעותית בייצור ובמשגרי הרקטות.
כל הפרת ריבונות שמבצע חמאס היא הזדמנות לתקוף את אתרי הייצור ולמנוע את התעצמות הארגון. חשוב לזכור שעזה עדיין לא עברה שיקום של ממש מאז שנגרמו נזקי מבצע "שומר החומות". במערכת הביטחון ממשיכים לדבוק בהתניית שיקום הרצועה בפתרון סוגיית השבויים והנעדרים. עם זאת, צה"ל בעד כניסת 30 אלף פועלים מעזה לישראל במטרה להרגיע את הרוחות ברצועה.
בישראל יודעים שעזה לא תהפוך לדובאי בגלל התנהלות חמאס, אך ישראל עדיין לא מעוניינת לשלוט ברצועה. בנסיבות האלו, מאמינים בצה"ל שיש לנהל את הסכסוך תוך שאיפה להימנע מהסלמה ככל הניתן.
מלבד ההתחממות היחסית בדרום, גם בצפון עוקבים בצה"ל בדריכות אחר הנעשה בלבנון הקורסת כמו גם אחר ההתבססות האירנית בסוריה, שנמשכת אף היא. בשנתיים האחרונות ישראל תקפה יותר מ-30 יעדים בשטח סוריה, ששייכים לחיזבאללה. בניגוד לדיווחים שנפוצו, הרוסים לא יירטו אף תקיפה של צה"ל בסוריה, אלא להיפך - יש הבנה ויחסים טובים והם נותנים לישראל לפעול בסוריה.
מדובר בעליית מדרגה משמעותית של פעילות צה"ל באזור. בין היתר, הותקפו בשנתיים וחצי האחרונות מחסני נשק, אתרי ייצור וירי. זהו ניהול סיכונים, מכיוון שברור שחיזבאללה ינסה לפעול והוא כבר עשה זאת בעבר - אך קיימת הרתעה, גם אם לא טוטלית.
ההרתעה באה לידי ביטוי גם בירי הרקטות להר דב לפני כשלושה שבועות. הירי הגיע בעקבות תקיפת מטוסי קרב. גם אז, תוך כדי הירי, הבהירו בחיזבאללה לצה"ל כי הם יורים לשטח פתוח וכי אין בכוונתם להביא להסלמה משמעותית יותר.
במקביל לשני האיומים שמתודלקים על ידי אירן בצפון ובדרום, בימים אלו עוסקים במערכת הביטחון גם באירן עצמה – ובעיקר במאמצים של המערב להגיע עמם להסכם גרעין חדש. הרמטכ"ל כוכבי אמר כי "צה"ל פועל באופן שיטתי ובדרכים מגוונות כדי לצמצם את השפעתה של אירן במזרח התיכון". הוא הבהיר כי "התקדמות תוכנית הגרעין הובילה את צה"ל להאיץ את תוכניותיו המבצעיות, ותקציב הביטחון שאושר לאחרונה מיועד לכך".
במישור הצבאי, אירן עשתה בשנה וחצי האחרונה קפיצה בהיבט ההעשרה והייצור של סרכזות מתקדמות – אך כעת יש האטה בהתקדמות שלהם. בשלב הזה עיקר הדאגה של ישראל נובעת מהדשדוש במו"מ. ישראל הבהירה לאמריקנים שההסכם שנחתם ב-2015 הוא רע וכי לחזור אליו זו טעות. חלק מהאמריקנים כבר מבינים את זה כיום. בישראל דורשים שבהסכם העתידי יהיה רכיב קבוע, שלא יהיה ניתן להסיר סנקציות ולא ניתן יהיה לחזור להעשיר אורניום גם כשהוא יפוג. כך גם לגבי ייצור טילים וטכנולוגיות להרכבת פצצה.
לעמדת ישראל יש כרגע 3 אפשרויות: חזרה להסכם הגרעין מ-2015, חזרה להסכם כדי להתקדם ממנו להסכם משודרג או המשך הדשדוש במו"מ שינוצל על ידי האירנים כדי לפרוץ קדימה. האפשרות הראשונה היא הגרועה ביותר בעיני ישראל, והאמריקנים מעדיפים לחזור להסכם כדי להתקדם ממנו לסוגיות נוספות. במערכת הביטחון סבורים שיש לישראל אוזן קשבת מארה"ב, אך הם יכריעו בסופו של דבר לפי השיקולים שלהם.
בינתיים, בישראל גוברת הדאגה מכך שארה"ב פחות ופחות מתעניינת במזרח התיכון. מהסיבה הזאת ישראל בונה בריתות צבאיות מול הציר השיעי והפרו אירני עם שורה של מדינות באזור: יוון, קפריסין, מצרים ומדינות המפרץ. שיתוף הפעולה עם מדינות אלו הוא יום-יומי ומהווה קפיצת מדרגה בשותפות, שמקרינה גם על התחום האזרחי.
ההנהגה באירן מקבלת כל שבועיים עדכון על פעולה של ישראל נגדם. זה יכול להיות תקיפה בסוריה, תקיפה בים, או פעולות אחרות. הם ניסו לפעול נגד ישראל וגם ימשיכו לנסות, אבל עד כה ישראל מצליחה לסכל את הניסיונות. בישראל מעריכים כי התקיפות שבוצעו נגד מטרות בנתיבי הברחת הנפט, מנעה הגעה של כ-2 מיליארד דולר לטרור.