שנים שישראל מפקחת על כל מה שנכנס לרצועת עזה – החל ממלט ועד לכסף מזומן, מה שבין השאר גם משהה את שיקום הרצועה ומשאיר את המתיחות הקיימת. אך הערב (שני) דיווחנו במהדורה כי במקביל ישנה דלת אחורית גדולה שאינה מפוקחת – ופרוצה לרווחה.

אז כיצד מפקחים על כל מה שנכנס לעזה כדי שלא ישמש את חמאס או את הזרוע הצבאית שלה? בישראל יש משטר פיקוח הדוק לכל מה שעובר דרך כרם שלום אבל בגבול עם מצרים ישנו עקב אכילס של ממש. בשנים שעברו היו המון מנהרות מתחת לציר פילדלפי מסיני, מצרים, לכיוון רצועת עזה, אך היום כבר לא צריך ציר מתחת לאדמה, והכול כבר גלוי.

המעבר הלא מפוקח לעזה
"יותר מ-100 משאיות ביום במעבר"

המקום המדובר הוא שער סלאח א-דין, מעבר מאולתר למחצה בין מצרים לרצועת עזה. הדבר המדהים הוא שבמשך שנים ועד ממש לאחרונה עם סיום מבצע "שומר החומות", מצרים לא הודתה בקיומו. כיום, מדי יום, יותר מ-100 משאיות מגיעות ממצרים לרצועה ועוברות דרכו. המשאיות מכניסות הכול כולל הכול לרצועה, ודבר אינו מפוקח בשום צורה.

בין הדברים שנכנסים לרצועה, ישנם חומרים שעשויים להיות דו-שימושיים כמו מלט, דלקים ובעבר גם ברזל, ואלו עלולים לספק את הזרוע הצבאית של חמאס ולשמש את תעשיית המנהרות והרקטות. הדבר נעשה וממשיך להתקיים לא רק בשל סיבות פוליטיות, אלא גם כלכליות.

המעבר הלא מפוקח לעזה

החמאס גובה מדי חודש עשרות מיליוני דולרים כמיסים מהסחורות ומהדברים שנכנסים לרצועה, וכך גם מצרים, ולכן אין רצון של אף אחד בסיום החגיגה הזו. מהצד השני נמצאת ישראל, וגורמים במערכת הביטחון טוענים כי קיימת דרישה מהמצרים לפקח על המעבר. לטענתם, שיחות התקיימו עם מצרים אחרי מבצע שומר החומות וישראל שבה ודרשה לפקח על כל הנכנס דרך סלאח א-דין אל הרצועה.