בסוף השבוע האחרון פסקה הרגיעה היחסית ששררה בגבול רצועת עזה בחודשים האחרון, עם שיגור מסיבי של עשרות רקטות לעבר יישובי העוטף. מאז שהסכימה תנועת חמאס באוגוסט האחרון להפסיק את שיגור בלוני התבערה בתמורה לשורת צעדים כלכליים מצד ישראל, כבסיס להסדרה ארוכת טווח בין הצדדים, בעוטף עזה נהנו משקט יחסי. היום (ראשון), בתום דיון הערכת מצב בקריה, שר הביטחון גנץ הורה להמשיך במוכנות הכוחות והעורף לאפשרות של הסלמה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בכל הסלמה שכוללת ירי מהרצועה מתלבטים בישראל כיצד יש להגיב לאירוע הקונקרטי, אך בדרך כלל לא עולה השאלה הרחבה – מה נעשה בתקופה האחרונה בשני הצדדים כדי לשכך את המתיחות הקבועה השוררת משני צדי הגדר?
מה השתנה ברצועת עזה בשנה החולפת? כיצד התמודד חמאס עם משבר הקורונה הגואה? ואיך הבחירות לרשות הפלסטינית גרמו לחמאס להגיב לעימותים האלימים בבירה ולחמם חזית נוספת? עשינו לכם סדר במה שקורה בתוך רצועת עזה.
משבר הקורונה: גל תחלואה נוסף, עם מעט חיסונים
המצור על רצועת עזה החל כיתרון בכל הנוגע להתמודדות מול הנגיף. שערי הרצועה נסגרו, והבודדים שנכנסו והתגלו כחולים נשלחו מיידית לבידוד, כבר במעבר הגבול ברפיח. במשך כמה חודשים חמאס הצליחה לשלוט במגפה בצורה טובה, אך בחודשים האחרונים חלה התפרצות. ישנם מאות מתים וכמה אלפי חולים ובחודש האחרון מדווחים בתי החולים על עלייה דרסטית במספר המאושפזים.
ברצועה מקבלים סיוע מועט מישראל באספקת חיסונים – אך מדובר בכמות שאינה קרובה לזו שדרושה עבור 2.1 מיליון התושבים שחיים שם.
המשבר הכלכלי: יותר מ-50 אחוזי אבטלה
בשלהי אוגוסט 2020 הכריז המתווך הקטרי על הסכם רגיעה בין ישראל לחמאס שיאפשר את הפסקת טרור הבלונים בתמורה לשורת צעדים שישראל תבצע למען הכלכלה, התעסוקה והרפואה ברצועה. העזתים קיבלו את התמורה הראשונה, אך מאז – לא חלה התקדמות משמעותית בשיח ההסדרה ארוכת הטווח וביתר הצעדים עליהם הוסכם. משבר הקורונה, שהיה בתחילה זרז משמעותי לאותה הסכמה, הסית את הקשב של כל צד לבעיות הפנים שלו והקשב לנעשה מעבר לגדר פחת הדדית.
משבר הקורונה ברצועה החמיר את המצב הכלכלי, שהיה קשה כבר קודם לכן. קטר אמנם העבירה 30 מיליון דולרים לרצועה באוגוסט האחרון, אך הנשיא טראמפ הנחית מכה אנושה על עזה כשהחליט לקראת סוף כהונתו להפסיק לממן את פעילותו של ארגון הפליטים אונר"א. יכולת הסיוע של הארגון, שהיה אחראי במשך שנים למימונן של משפחות ופעילותם של בתי חולים רבים בה, נפגעה משמעותית.
העלייה בתחלואה, ירידת המסחר וצמצום אישורי הכניסה לישראל – פגעו בכלכלת הרצועה גם כן ובאפשרות התושבים להתפרנס. החשש בימים אלה מפני אובדן עבודה חמור עד כדי שאנשים חוששים לבצע בדיקות לאיתור הנגיף, מהחשש שייאלצו להיכנס לבידוד ותימנע מהם האפשרות לעבוד במשך שבועיים. מצב התעסוקה ברצועה כה חמור, עד שעל פי נתוני האו"ם יש יותר מ-50 אחוזי אבטלה ברצועה, שרק הלכו ועלו בעקבות משבר הקורונה.
המצב הקשה דחק למעשה בהנהגת ארגון חמאס לחפש טריגר, הזדמנות, לחזור ללב התודעה ולקדם את שיח ההסדרה וההטבות הכלכליות. התנועה ראתה בהתחממות בירושלים כהזדמנות לעלות בחזרה לסדר היום, להזכיר לישראל את עתיד הרצועה כבעיה שאם לא תטפל בה – תמשיך לטפוח על פניה.
בחמאס ציפו שהליך ההסדרה ילך ויגבר ויוביל לפתרון הבעיות הכלכליות ברצועה. בתנועה מבינים שרק במנגנון זה – איום בירי ומימושו, אך מבלי לגרור את האזור למלחמה כוללת – אפשר להוביל לקידום האינטרסים הכלכליים שלהם מול ישראל.
סדקים בריבונות ואתגרים מפנים
חמאס היא התנועה השולטת ברצועת עזה אך רחוקה מלהיות הגוף הפוליטי והצבאי היחיד בה. מאז אוגוסט 2020 חמאס לא ירתה לעברה ישראל, אך היו אלה ארגונים סוררים שירו לפרקים, כשהבולט ביניהם היה השיגור ביום הבחירות עצמו לעבר באר שבע. אפשר לציין שבעקבות ביקור של משלחת המודיעין המצרי ברצועה באוקטובר, חמאס העביר הנחייה למפקדיו למנוע ירי על ידי פעילים סוררים. ארגונים, ביניהם הג'יהאד האסלאמי, פעלו בנושא, אך עדיין ישנם סדקים בגדר.
יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועה, שנבחר לאחרונה ברוב דחוק ורק בעור שיניו הצליח להיאחז בכיסאו, יכול לזקוף לעצמו כמה הצלחות טקטיות לאורך הדרך – ביניהן הזרמת הכספים בשווי של 30 מיליון דולרים מקטר, אך בסופו של דבר – הוא לא עמד בהבטחתו הגדולה – לשבור את המצור על הרצועה.
המצב מחייב את הנהגות הפנים והחוץ של התנועה צריכות לשים לנגד עיניהן פתרונות ריאליים ופרגמטיים שיאפשרו לה להיחלץ מהמשבר הבריאותי, שייתן מענה למצוקות של תושבי הרצועה, כדי שלא ייקלעו למצב שדומה לזה התפתח בלבנון – מדינה שקרסה כלכלית, שהנהגתה סובלת ממרי אזרחי מזה חודשים ארוכים, שמוביל לחוסר תפקודו של השלטון.
עם הפנים מזרחה – חבירה לרשות הפלסטינית
לאחר שנים ארוכות של נתק בין הגדה לרצועה, חמאס לוקחת חלק פעיל במערכת הבחירות ברשות הפלסטינית, שאם לא יידחו או יתבטלו – הן צפויות להיערך בסוף חודש מאי. בארגון מקווים שדרך ההצטרפות לאבו מאזן והחזרה להיות חלק פעיל ממוסדות הרשות, יוכלו להטות את הקצאות התקציבים וליהנות מהתקציב "הגדול" לו זוכה הרשות.
חמאס מתמודד ברשימה משלו. בתנועה לא הגישו מועמד לבחירות לנשיאות – שכן בתנועה מעדיפים להשאיר לאבו מאזן את הגה ההובלה, שיחד עם הכוח שבאחיזתו – מגיעה גם אחריות גדולה ומחסומים רבים.
אירועי הירי בסוף השבוע האחרון משרתים למעשה את מדיניות חמאס: שני הצדדים, הן בישראל והן בחמאס לא רוצים להיגרר למלחמה כוללת, ומעדיפים לתת את הצ'אנס לדיפלומטיים ולמתווכים. לחמאס ישנם תמריצים לאירועי ירי מזדמנים כאלה – המבססים את מעמדו כמגן כלל הפלסטינים, מציבים אותו כשחקן פוליטי משמעותי בזירה, משפרים את דימויו כמתנגד ישראל – כל עוד הם לא גובים ממנו מחירים כבדים. מה גם, שחולשתה של ישראל להגיב בצורה קשה משחקת לטובתו.
ניר דבורי השתתף בהכנת הידיעה