פרשת אלי כהן זכורה היטב באתוס הישראלי, אך רב הנסתר בה על הגלוי. עד היום סירבו בישראל להתייחס לדרכי פעולתו של כהן ולמה שהתרחש מאחורי הקלעים ברגעים שבהם נתפס. אלא שכעת אנחנו חושפים לראשונה שורה של פיתוחים ששימשו אמצעי להעברת מודיעין עבור מרגלים ישראלים במהלך השנים, ובהם גם פיתוח אחד מיוחד שכהן השתמש בו. מדובר בטכנולוגיה שנראית חדשנית אפילו בימינו – נגטיב מיקרוסקופי של תמונה, שהוטמע בתוך דיו של טקסט כתוב.

גודלו של הנגטיב היה מילימטר בודד, והוא יכול היה להכיל בתוכו כמה מסמכים. בזכות ממדיו הזעירים אפשר היה לשתול אותו כנקודה בטקסט בתוך מכתבים שונים, וביחידה שפיתחה את הטכנולוגיה - יחידה 81 של מערך המבצעים המיוחדים בחיל המודיעין - ידעו להגדיל את אותה הנקודה, ולפתוח את המסמכים המוצפנים.

הפיתוחים שמאחורי המבצעים הסודיים (צילום: דובר צה"ל)
נגטיב של תמונה שמוטמע בתוך נקודה בטקסט. האמצעי שבו השתמש המרגל אלי כהן | צילום: דובר צה"ל

"הציוד של הקשר החשאי עם אלי כהן פותח כאן ביחידה 81", מספר בכיר ביחידה על האמצעי שנחשף. "יש אחד כזה שדומה לו, הוא עובד עד היום - ואפשר לשלוח איתו מסרים חשאיים. זהו מוצר קטן יותר מתיבת מורס, שמשדרים באמצעותו למרחקים. למרות שעד היום הוא עובד - לא עשו בו שימוש בשנים האחרונות".

כהן, שכונה "האיש שלנו בדמשק", פעל בסוריה בין השנים 1962 ל-1965 והצליח להגיע לצמרת השלטון הסורית. הוא הצליח עד כדי כך שהיו פוליטיקאים סורים שייעדו אותו לתפקיד סגן שר הביטחון. כהן העביר מידע רב על הפעילות העוינת של הסורים, בין היתר על תוכניותיהם לחבל בפרויקט המוביל הארצי ועל כוונתם להטות את מקורות הירדן. בסוף ינואר 1965 הכריזה סוריה שלכדה את אלי כהן, וערכה לו משפט שהתנהל רובו בדלתיים סגורות. בסופו נידון כהן לתלייה, על אף המאמצים הישראליים לשחררו.

תחנה-5 (צילום: ארז דגן)
סימון המקום בגולן שאליו הגיע אלי כהן כמרגל, מקום שרק בכירים סורים הורשו לעבור אליו | צילום: ארז דגן

"אלי כהן זה איש מוסד שהאמצעים שלו סופקו דרך יחידה 81", אמר הבכיר ביחידה. "זה ביטוי לשיתוף הפעולה בין הגופים השונים. איפה שצריך אותנו, אנחנו שם. אז צורך השעה היה להביא מערכי תקשורת חשאים לסוכני המוסד".

אחד מהאנשים שקיבל את המסרים הוא אלברט שיראזי, כיום סא"ל במיל', ששימש במשך שנים כאחראי צופן לסוכנים ביחידת ספיר של צה"ל, ולפני כשנתיים חלק סיפורים מאותם ימים בריאיון לחדשות 12: "אנחנו ישבנו מול לוחמים של המוסד, בהם אלי כהן, ושידרנו להם בשעות שלהם. היינו בסך הכול ארבעה או חמישה אנשים במשמרת, כך שאת אלי כהן קלטתי ושידרתי עשרות פעמים אם לא יותר". את חלק מהמסרים העביר כהן על ידי ספרים וטבלה שעוזרת לפענח את הצופן על פי הספר: "האחרון שהוא השתמש בו היה 'שלושת המוסקטרים'".

כתב הסתרים: "העברת מידע מודיעני חשאי לאורך שנים"

מלבד הפיתוח ששימש את אלי כהן, נחשפים כעת שורה של אמצעים שפיתחה יחידה 81, שהישגיה לרוב נשמרים תחת של מעטה חשאיות. אחד מהם מכונה בידי היחידה כתב הסתרים. מדובר בטכנולוגיה שפותחה ביחידה וכללה פיתוח חומרים ייחודיים ושיטות פענוח מתקדמות, המאפשרות להעביר טקסט בין סוכן בארץ למפעיל, כך שלא ניתן לזהות את קיום הכתיבה אלא באמצעי פענוח מיוחד. הטכנולוגיה מאפשרת להתגבר על בעיית החריטה ועל הצורך ביצירת מרווחים בין מילים - והיא מונעת יכולת לזיהוי הכותב. השימוש בכתב סמוי החל בשנים הראשונות של היחידה, לא נתגלה מעולם והיה בשימוש עשרות שנים. יכולות זו אפשרה באופן מעשי העברת מידע מודיעני חשאי לאורך שנים קדימה - ותרמה רבות לביטחון המדינה.

הפיתוחים שמאחורי המבצעים הסודיים (צילום: דובר צה"ל)
גילוי כתב הסתרים באמצעות תאורה מיוחדת | צילום: דובר צה"ל

"כתב הסתרים שימש בתחילת הדרך להעברת ידיעות", מסביר הבכיר ביחידה 81. "עלה צורך לזהות כתיבה מוסתרת במכתבים. בתוך מכתבים אישיים או התכתבויות שגרתיות בין אנשים, מסמכים תמימים לכאורה, הוטמנו ידיעות והדרך לגלות אותן הייתה באמצעות תאורה מיוחדת שעמדה לרשותם של מהנדסי כימיה שישבו ביחידה. היו לוקחים את המידע מהמסמכים - וכך היו מעבירים ידיעות ממקום למקום".

יכולת צילום מוטסת: מזל"ט מבצעי ראשון

תחילת הדרך של התעשיות הביטחוניות בישראל, לפני הפיכתה למעצמת מזל"טים, נעוצה בפיתוח מזל"ט מצלם מבצעי כבר בשנת 1968. בעקבות פער מודיעיני חמור באיתור מערך הנ"מ של מערך ההגנה המצרי, עלה הצורך לצלם מהאוויר מבלי לסכן את טייסי הקרב. בתוך זמן קצר פיתחה היחידה מערכת צילום מוטסת שהותקנה בדאונים ממונעים, והצליחה ליצור יכולת צילום שהתגברה על מערך ההגנה האווירית של המצרים.

הפיתוחים שמאחורי המבצעים הסודיים (צילום: דובר צה''ל, דובר צה"ל)
המזל"ט הראשון מ-1968 | צילום: דובר צה''ל, דובר צה"ל

יכולת זו הוכיחה עצמה בשורה של הצלחות מבצעיות. לאחר תקופה קצרה הוקמה יחידת נחשון בצמוד ליחידה 81, ולאחר כמה שנים שבהן קצרה האחרונה אין-ספור הצלחות, הוקמה על בסיס יחידת נחשון יחידה משותפת לאמ"ן ולחיל האוויר. ברבות השנים עבר התחום במלואו לחיל האוויר, התעשיות הביטחוניות בארץ המשיכו את פיתוח הטכנולוגיות, וישראל הפכו למעצמה עולמית בתחום.

"לקחו דאונים וחיברו מצלמות - והפכנו להיות למעצמת מזל"טים", הסביר הבכיר ביחידה 81, הוא הוסיף כי היכולות הטכנולוגיות שממשיכות את אותם פיתוחים היום, הם המזל"טים שבהם משתמשים כוחות הביטחון וכן הכטב"מים שנמצאים ב"קדמת הבמה בלחימה המודרנית".

"מצלמת סתרים": טלפון מצלם ראשון

שנים רבות לפני שרעיון המצלמה בטלפון הפך לנחלת הכלל, והרבה לפני המצאת האייפון - היחידה שתלה מצלמת סתרים בטלפונים סלולריים לטובת איסוף מודיעין חשאי במדינות אויב. הטלפון אפשר לסוכנים שלנו להעביר מודיעין ויזואלי איכותי עוד לפני שמדינות רבות בכלל חשבו שאפשר לעשות זאת בפשטות ויעילות, ולכן גם לא חשדו בהם.

"סוכנים שלנו התנהלו באופן רגיל וצילמו בלי לחשוש שיעלו עליהם ויבינו שמשהו קורה. כל זאת בזכות החשיבה והשאיפה להפוך לחלוצים בתחומים הללו"

הבכיר ביחידה 81 אישר כי באמצעות אותו פיתוח, יריבינו נשאו את אותו טלפון מצלם, מבלי שהם כלל ידעו שהוא משדר. לדבריו, הפיתוח גם אפשר מצב שבו "סוכנים שלנו התנהלו באופן רגיל וצילמו, בלי לחשוש שיעלו עליהם ויבינו שמשהו קורה. כל זאת בזכות החשיבה והשאיפה להפוך לחלוצים בתחומים הללו".

 

הפיתוחים שמאחורי המבצעים הסודיים (צילום: דובר צה"ל)
"מצלמת הסתרים" בתוך הטלפון הנייד | צילום: דובר צה"ל

מבצע סייבר - כבר לפני יותר מ-30 שנה  

כבר בשלהי שנות ה-80 החלה היחידה לעסוק בסייבר לצרכי מודיעין, ומבצע הסייבר הראשון בוצע לפני 33 שנים, במקביל לניצני אירועי הסייבר הראשונים בעולם. מאז הלך התחום והתפתח, החל מפתיחת מחלקה ייעודית, דרך הקמת יחידת הסייבר באמ"ן, בגופי משרד הביטחון ובתעשיות הביטחוניות - ועד להתייצבות ישראל כמובילה עולמית בתחום הסייבר ואבטחת המידע.

"הוקמה פה חולייה שעשתה שימוש בסייבר עוד לפני ימי האינטרנט", מסביר הבכיר ביחידה. "קראו לזה רשתות להעברת נתונים. האנשים שהתחילו עם זה עשו בעיקר איסוף. בתחילת הדרך קראו להם אנשי תוכנה, הם היו מהנדסי מחשבים שעשו הסבה לאירועים כאלה. הסייבר עוד היה בחיתוליו. הם פיתחו מודלים - ומשם נולדה היכולת. על הדרך צמחו כל יחידות הסייבר, כמו שהיה במזל"טים, וכך הפך אגף המודיעין למעצמה".

מוזיאון הצללים של יחידה 81  

כחלק מפרסי ראש אגף המודיעין לשנת 2020 זכתה יחידה 81 בפרס לפעילות בתחום המורשת. היחידה, שלרוב מתמקדת בעשיה הטכנולוגית המבצעית, החליטה לתת מקום משמעותי לעברה ולהיסטוריה - ולפני כשנתיים בוצעה מהפכה באופן שבו היחידה מנגישה את מורשתה ומטפלת בה. במסגרת הקשר עם ותיקי היחידה, קובצו כ-20 מתנדבים, בוגרי יחידה ותיקים שחלקם פרשו לגמלאות לפני כמה עשורים, למאמץ משותף. הם פעלו להנגשת מידע על ידי מיון וסריקה של מאות מוצרים מבצעיים ומסמכים מסווגים שנאספו מאז קום המדינה.

קבוצה זו אמונה על כתיבת תולדות היחידה. ביחד הם הפיחו חיים בבית המורשת החושף בפני הדור הצעיר של היחידה את עברה המפואר. סיור מודרך בבית המורשת מתחיל בחדר ההנצחה וממשיך לחדרים מסווגים הכוללים מאות פריטים ייחודיים המלווים את העשייה ביחידה לאורך השנים ומספרים את סיפורה. 

הפיתוחים שמאחורי המבצעים הסודיים (צילום: דובר צה"ל)
בית המורשת של יחידה 81 | צילום: דובר צה"ל

ניתן לציין כי באותו המעמד סגן אלוף ר', מוקד ידע טכנולוגי ביחידה, זכה בפרס למפעל חיים על פועלו ופיתוחיו הטכנולוגיים לאורך השנים. כמו כן, היחידה זכתה בפרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת על מבצע משמעותי שמסיבות ביטחון מידע לא ניתן לתארו, ובפרס הרמטכ"ל לחדשנות ותעוזה טכנולוגית על מבצע עלום נוסף.  

"היחידה כוללת אלפי אנשים ויש תחלופה גדולה של כוח אדם, אז חשוב לנו שאת ה-DNA של היחידה יקבלו כמה שיותר מהר בתחילת הדרך", אומר רס"ן מ', רמ"ד מורשת ביחידה. "לכן יש מקום גדול מאוד לבית המורשת של היחידה. החיילים עושים שם סיורים".

"עתיד האנושות - רובוטים שחושבים כמו בני אדם" 

 "מורשת יחידה 81, המעוטרת ביותר בצה"ל, שזורה מקום המדינה ועד היום", מסביר הבכיר ביחידה. "זו יחידה מיוחדת מאוד - ואסביר איך היא הגיעה למצב הזה. אנחנו לא עושים שום דבר בשביל הפרס, זה מתורגם לאור הייחוד והתרומה למדינה. זו יחידה מיוחדת בנוף הצה"לי עם אנשים מיוחדים, הרבה אזרחים, נגדים בקבע וחיילי חובה ויש בה כמעט את כל המקצועות האקדמיים: כימיה, פיזיקה, מכניקה וכל מה שאפשר למצוא באקדמיה בתחומי ההנדסה.

"התפקיד שלנו הוא לקחת בעיה מורכבת ולהביא אותה לכדי פתרון ותרגולת ולספק את הצרכים - ומפה אפשר רק לדמיין"

"ה-DNA שאברהם ארנן הגה הוא שרצון יהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. למרות שהיחידה גדולה, מצופה ממנה לחדשנות ושינוי ולעיתים להמציא עצמה לאתגרי המחר. עמלנו בכדי לפתור בעיות מורכבות של צה"ל ולא פחדנו להתמודד איתן. כמו בקורונה, יוצרו מכונות הנשמה תוך ארבע שבועות והיחידה הצליחה להביא לכדי ייצור של מאות מכונות הנשמה. זו משימה מורכבת. היכולת לקחת בעיה, לפרק אותה ולהביא את החלקים לכדי שלם - זה ה-DNA של היחידה". 

עבדתם כספקי שירותים ויכולות לארגונים נוספים?

"כן. יחידה 81 משרתת את כלל קהילת הביטחון מאז הקמתה. אפשר להגיד שהיחידה זכתה בצוק איתן לפרס הרמטכ"ל על חלקה במערכה. היא הייתה מעורבת בלב העשייה שם". 

מה קורה בימים אלה ביחידה? היכן רואים את בוגריה?

"אפשר לראות את בוגרי היחידה בחברות גדולות במשק. זה מעיד על אופי היחידה, לא מדובר רק בתחום הסייבר. אלה פתרונות מתוחכמים לאנרגיה, בכל אותן חברות שהם לא דיסציפלינה אחת אלא כמה, ומהוות קפיצת מדרגה באזרחות. אפשר רק לדמיין מה קורה היום בתוך היחידה - היא הקימה את מנהלת עתידים של צה"ל. זה ללכת לפריפריה הגאוגרפית והחברתית ולהגיע לעולם האקדמיה ועתודה בצה"ל. הדברים האלה משמשים פלטפורמה נוחה מאוד לתרגם את המקצועות האלו לצה"ל". 

באילו טכנולוגיות הולכים להשתמש ביחידה ומחוצה לה? למה כדאי לשים לב בטכנולוגיה?

"אני חושב שהסיפור הגדול הוא איך ליצור בינה מלאכותית לפלטפורמות פיזיות - זה העתיד של האנושות. רובוטים שיודעים לחשוב כמו בני אדם ולעשות פעולות אוטונומיות. האנושות הולכת לשם ואנחנו שם כמובן לייצר פתרונות בשביל צה"ל בתחום הזה - איפה שצריך לייצר כלים פיזיים אנחנו שם.

"לדוגמה, צרכים לאמצעי לחימה מיוחדים למשימה ספציפית שהם לא בתפוצות רחבות - זוהי דוגמה למשהו שמתעסקים בו רק ביחידה הזו. התפקיד שלנו הוא לקחת בעיה מורכבת ולהביא אותה לכדי פתרון ותרגולת ולספק את הצרכים - ומפה אפשר רק לדמיין. כל 37 הפרסים לביטחון ישראל ניתנו בדיוק על הפתרונות האלה".