כותרת מצגת של קצין בכיר בצה"ל הייתה: "זה לא נגמר, זה רק הסוף". כך במילים האלה סיכם אותו קצין מעורב בלחימה את מה שקרה בעשרת ימי המבצע. משפט קצת מעורפל, אבל הכוונה ברורה. זה רק סוף המבצע, אבל עזה תמשיך להטריד ולהעסיק את צה"ל ואת החברה הישראלית, כי כאמור - זה לא נגמר.

זה קצת מוקדם לנסות לסכם, או בוודאי להעריך, מה הושג במבצע הזה ועד כמה השקט ששורר כעת יהיה אכן שקט יציב לאורך זמן. אני זוכר את הימים בגמר מלחמת לבנון השנייה, כשהחלטת האו"ם 1701, שניסתה לעשות סוג של הסדרה, הוכרזה ברעש גדול.

אני לא מכיר מי שלא היה סקפטי, כולם הניחו שחיזבאללה לא יקיים את זה אף לא יום אחד. ואכן בתוך זמן קצר, חיזבאללה, שהיה אמור להיות מורחק מקו הגבול, חזר אל קרבת הגדר עם ישראל; אבל מאז, הארגון לא ירה אף לא פגז אחד לשטח ישראל (אולי אחד או שניים) והפסקת האש מולו נשמרת. וכמה זמן? קשה לדעת, אבל 15 שנים זה משהו שתושבי עוטף עזה מייחלים לו.

מה הסיכויים שגם בעזה נפגוש שקט ממושך כל כך? קשה לדעת כמובן, זה תלוי בכמה וכמה גורמים – בין השאר במה שעשה צה"ל בעזה בעשרת ימי הלחימה.

מודיעין

מודיעין הוא מכפיל כוח, מודיעין הוא מפת דרכים. בלי מודיעין טוב מערכה צבאית תלך לאיבוד ביחס למטרותיה. מה שקרה במבצע שומר החומות היה הפגנה של מודיעין משובח, כמעט בלתי נתפס. זה לא שלא היו פערי ידע. מודיעין זה מצרך שאף פעם אין מספיק ממנו. אבל הפעם זה כמעט גירד את המספיק.

האלוף והרמטכ"ל (צילום: אתר צה"ל)
הרמטכ"ל אביב כוכבי לצד בכירי צה"ל | צילום: אתר צה"ל

במערכה הזו צה"ל שלל מחמאס ממד לחימה שאותו טיפח כמעט שני עשורים: מנהרות חוצות לשטח ישראל הופעלו במצבים קודמים. זה יכול להיות ממד התקפי לשטח ישראל. המנהרות בתוך הרצועה הן מערך שלם שנועד לשבש, להקשות ולפגוע בתמרון קרקעי ישראלי אם יוכנס לתוך רצועת עזה.

היכולת לדעת היכן בדיוק עוברות המנהרות האלה והיכולת המרשימה של חיל האוויר להוביל חימוש כבד במדויק אליהן על מנת למוטט אותן - זה מופע שאני לא מכיר כמוהו באיזשהו מקום בעולם.

הריסות בניין התקשורת שהופצץ בעזה (צילום: AP)
ממדי ההרס ברצועת עזה בימי המבצע | צילום: AP

החיבור של מודיעין מדויק ופצצה מדויקת זה עניין נדיר שמביא להישג של ממש. אני מתאר לעצמי שעכשיו בחמאס שוברים את הראש אחרי שהתת-קרקע נלקח מהם - מה נכון לנו להביא או מה נכון לנו לייצר אם הם שואפים להמשך לחימה, ואין לי ספק שזה מה שהם רוצים.

ניהול המערכה

המערכה הזו הוכנה זמן רב. מרמת המטה הכללי של צה"ל דרך היחידות השונות, פיקוד הדרום, חיל האוויר ועוד יחידות. הרעיון היה לעשות מהלך התקפי אינטנסיבי מאוד! לתקוף את כל המערכים בלי לתת אפשרות ליריב להתאושש או לשקול את צעדיו, וכך הושמד מערך התת-קרקע (בימים האחרונים הגיעו דיווחים מעזה על דחפורים שמוציאים גופות של פעילי חמאס שנקברו תחת טונות של עפר).

בה בעת ובלי שהיות, גם הבניינים הגבוהים שהם בעיקרם מפקדות, קרסו בזה אחר זה. תוך כדי הלחימה הזו, התבצע גם ציד אחר ראשי חמאס צבאי (ולא רק) ולא פחות חשוב מכך – סיכול מערך ייצור אמצעי הלחימה: המהנדסים, המפתחים גם הם חוסלו בנוסף לתשתיות פיזיות לייצור אמצעי לחימה כמו רקטות מסוגים שונים. כשזה קורה ברצף נוצר אפקט אחר והישג רב מאוד.

האם כל מערך הייצור נפגע? האם כל מי שיודע לתכנן ולייצר ולפתח חוסל? לא בהכרח. אבל עדיין מדובר במכה של ממש, מכה גדולה מכפי שהיה בעבר.

צה"ל ברשת

בשנים האחרונות ובמעורבות אישית וישירה של הרמטכ"ל אביב כוכבי, צה"ל עיצב לעצמו מודלי עבודה ותפוקות צבאיות שמביאות קטלניות ויעילות רבה יותר. צה"ל על כל זרועותיו ויחידותיו מדבר ברשת.

מידע מודיעיני רלוונטי מוזרק ליחידות השונות, הן באיסוף מן האוויר והן באיסוף מן הקרקע, והן ממידע ששב"כ מביא  - כולם שותפים לרשת אחת, שמזינה את בנק המטרות ואת מרכזי האש, והדבר מביא ליעילות ולקטלניות רבה יותר.

אז מה היה לנו כאן? מהלך צבאי מאוד מוקפד ומנוהל, כזה שהוכן במשך זמן רב. הוא יכול היה להניע פנימה לתוך רצועת עזה גם מהלך קרקעי: היחידות התאמנו עליו, האמצעים לכך סופקו, גם המודיעין - אלא שבנסיבות האלה לא היה הכרחי.

חייילת בערך הסייבר (צילום: דובר צה"ל)
צה"ל הצטייד במודיעין איכותי לקראת המבצע | צילום: דובר צה"ל

חמאס ביום שאחרי יצטרך לשקול את צעדיו. גם מערך הרקטות שלו הטריד ופגע, יש הרס של מבנים ובתים בישראל וגם הרוגים –  אבל עדיין מערך כיפת הברזל עם אחוזי הצלחה של 90% ויותר מייתר, פחות או יותר, את כל המערך הזה או מצמצם את יעילותו בעיניי חמאס. גם המרגמות הכבדות למרחקים קצרים הם עדיין עניין מטריד שצריך לדעת להיזהר ממנו. הציבור הישראלי ככלל, בעיקר בעוטף עזה, נהג על פי מצוות פיקוד העורף – ואין לי ספק שזה הציל חיים רבים.

_OBJ

חמאס לא יעצור כאן! האסטרטגיה החמאסית מובילה אותו לרצות להשתלט על הרשות הפלסטינית ועל יהודה ושומרון. זה מהלך מסוכן שאסור לאפשר אותו, ולכן גם אחרי צריך להמשיך ולפעול נגד חמאס בכל הגזרות. אני שומע מבכירי צה"ל שמבחינתם גם רקטה אחת, אם וכאשר תעוף מעזה אפילו לשטח פתוח, מחייבת מדיניות של תגובה קשה. אסור לסבול לא עפיפון ולא שרפה בשדה שחקלאים בדרום עמלו קשה כדי לגדל אותו.

אז כפי שפתחנו, זה לא נגמר. זה רק הסוף. עד הפעם הבאה שמותר להעריך שתבוא בעוד זמן רב.