ברקע הפיצוץ במפעל לייצור צנטריפוגות במתקן ההעשרה הגרעיני בנתנז וחיסוליהם של פח'ריזאדה וסולימאני בשנה האחרונה, במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ייפתח הערב (שלישי) כנס בין-לאומי. בחלקו יוצג "משחק מלחמה" – תרחיש תגובתי אפשרי לעימות שיוביל למלחמה במזרח התיכון בין הציר האירני שכולל גם את סוריה והחיזבאללה, ובין ישראל, ארה"ב והאמירויות. בכנס ישתתפו בכירים מהארץ ומהעולם בהם הרמטכ"ל אביב כוכבי, שרי החוץ של גרמניה, בחריין ואיחוד האמירויות, ראשי מפלגות בישראל ורבים נוספים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

משחק המלחמה: התרחיש שאותו מציגים כטריגר לפתיחת המלחמה (שכמובן לא התרחש במציאות), מתחיל בשעה 04:30 לפנות בוקר, אז שישה טילים משוגרים ממערב עיראק לכיוון ישראל. טיל אחד מצליח לחדור את מערכת ההגנה ופוגע פגיעה ישירה בבניין רב קומות בתל אביב. שישה ישראלים נהרגים בתקיפה הזו ו-30 בני אדם נפצעים.

בסימולציה שנערכה, מתקפת הטילים היא רק חלק משורת פעולות נגד יעדים ישראליים, אמריקניים ואחרים במזרח התיכון. ממש במקביל למטח הטילים מעיראק לעבר ישראל, שוגרו רקטות על מתחם השגרירות האמריקנית בבגדד וכתוצאה מהן נהרג לוחם מארינס. ערב קודם לכן, התרחשו על פי הסימולציה סדרת פיגועי ירי שיזמה אירן בטיילת המרינה בדובאי ובקניון בבחריין כנגד תיירים ובעיקר ישראלים. כתוצאה מהירי נהרגו עשרה ישראלים, שמונה אמריקנים ושמונה אזרחים מקומיים.

ראש תוכנית הגרעין האירנית, מוחסן פח'ריזאדה
חיסול פח'ריזאדה - האם יוביל למלחמה במזרח התיכון?

גם הכוחות הח'ותים בתימן, שנתמכים בידי אירן, היו מעורבים באירועים. הם שיגרו טילים מדויקים על מטרות בסעודיה, ופגעו בין היתר במתקני זיקוק בעיר ג'דה שנמצאת על חוף הים האדום. השחקנים העריכו שכל הפעילויות הן בהכוונה אירנית ופעלו על בסיס הנחה זאת. 

אז איך הגיבו המדינות השונות לתרחיש אירועי ההסלמה?

  • ישראל: התגובה הישראלית כללה תקיפה נרחבת של יעדים אירניים בסוריה ובעיראק שגרמו להרוגים בקרב האירנים ובקרב חיזבאללה. בתגובה, בחיזבאללה שיגרו רקטות לעבר צפון ישראל בשלב הראשון, והמטרה היא לנסות ולהגביל את העימות, ולא לירות טילים דרומית לחיפה. ישראל הגיבה בתקיפת יעדי חיזבאללה בלבנון בהם אלו המשמשים את פרויקט דיוק הטילים של הארגון בביירות. בתקיפה נהרגו כ-30 אזרחים לבנונים, וחיזבאללה הגיב בהרחבת הירי לתל אביב, שהובילה למותם של 12 אזרחים ישראליים. ישראל שוב הגיבה בתקיפה נרחבת אך ניסתה שלא לדרדר את המצב לעימות רחב היקף ולמלחמה.

  • ארה"ב: כחלק מהתרחיש, המעצמה האמריקנית העבירה לאירן מסרים המגנים את ההתקפות, העלתה את הכוננות של כוחותיה במפרץ וקיימה שיחות התייעצות עם רוסיה וסין הנוגעות לאופי התגובה הראויה מצידה. ארה"ב הזהירה את אירן כי המשך התקיפות מצד מיליציות פרו אירניות נגד כוחות אמריקניים, ייענה באופן מידי על ידי תקיפה אמריקנית אווירית מסיבית נגדן.

    עם זאת, מעבר לתקיפות כנגד המיליציות בעיראק, ארה"ב לא נקטה בצעדים התקפיים כלשהם. ארה"ב התעניינה בעיקר במפרץ, ופחות בעימות בין ישראל לחיזבאללה, ומתרחיש המשחק עולה ספק ביכולתה של ארה"ב להפעיל מנגנון יעיל לסיום מלחמה.

    פוטין (צילום: shutterstock_ Frederic Legrand - COMEO)
    פוטין, "המשבר הוא הזדמנות - יכול לדבר עם כל השחקנים" | צילום: shutterstock_ Frederic Legrand - COMEO


  • רוסיה: מבחינת פוטין המשבר הוא הזדמנות למצב עצמו כשחקן אזורי ובין-לאומי מרכזי. יתרונו הוא בכך שהוא יכול לדבר עם כל השחקנים ולהפעיל מולם דיפלומטיה מואצת. האירוע מהווה עבור רוסיה הזדמנות לנכסיות ולהידברות עם ממשל ביידן.

    רוסיה העריכה שקל לתאם את ענייניהם עם ישראל יותר מאשר עם אירן, ובנוסף, העריכה כי אין ביכולתה למנוע מאירן ומחיזבאללה להשתמש בשטח סוריה לתקיפת ישראל (גם בניגוד לרצונו של אסד). הדבר משקף כנראה מתח אמיתי בין רוסיה לאירן בסוריה.

  • אירן: במסגרת תרחיש המלחמה, אירן פעלה באופן מבוקר כדי למנוע שתי השלכות שליליות עבורה. הראשונה, תקיפה של מטרות בשטחה, והשנייה, שחיקת כוח הטילים של חיזבאללה בלבנון, שמיועד להרתיע את ישראל מפני תקיפת תשתיות גרעין באירן.

    נכונותה של אירן לסגור את האירוע במהירות אכן מנעה תקיפות בשטחה. עם זאת, היא לא הצליחה למנוע מחיזבאללה לפעול נגד ישראל. במכון למחקרי ביטחון לאומי מסבירים שהמתח משקף אינטרסים עצמאיים של חיזבאללה, למרות התלות באירן והכפיפות הברורה לה.

  • האמירויות: מדינות המפרץ עסקו בעיקר במתרחש בסביבתן. נציגת איחוד האמירויות הדגישה כי המטרה העליונה של הנסיכות היא למנוע מתקפה נוספת בשטחה. היא קראה למועצת הביטחון של האו"ם לגנות את ההתקפות ולפתוח בחקירה בין-לאומית נגד מבצעיה, ובמקביל היא תיאמה עמדות עם סעודיה ובחריין לתגובה נגד מטרות חות'יות.

    בהקשר זה מציין מנהל המכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, כי בביקור בכירי המכון באמירויות לאחרונה, הובהר להם כי אין מקום "לחלום על כך שמטוסינו ימריאו מהאמירויות כדי לתקוף באירן", ועל כן, עולה תהייה במה תורמים לישראל 'הסכמי אברהם' בתחום שיתוף הפעולה הביטחוני.

  • סוריה: ניסתה לא להיות מעורבת בלחימה, אומנם אין לה את הכוח למנוע מחיזבאללה ומאירן לפעול משטחה.
מוחמד בן זאיד אאל נהיאן (צילום: רויטרס, שי פרנקו)
מוחמד בן זאיד אאל נהיאן | צילום: רויטרס, שי פרנקו

לסיכום משחק המלחמה, נראה היה שכל השחקנים רצו להימנע מהסלמה רחבה. תא"ל (במיל') איתי ברון הסביר שמדובר בתוצאה דומה לאלו שהתקבלו במשחקי מלחמה נוספים שנערכו במכון בשנה האחרונה. המשחק משקף את החשש של כל השחקנים מהידרדרות למלחמה רחבה אך גם הבליט שבמציאות ההסלמה יכולה להתפתח לעימות נרחב.

הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (במיל') גדי איזנקוט, העריך שבמקרה שתסריט דומה יתרחש במציאות, תגובתה של ישראל תהיה קשה יותר מהמוצג: "בשנים האחרונות מתקיימת מלחמת צללים ושליחים נגד ישראל, נגד כוחות אמריקנים במזרח התיכון, נגד סעודיה בתימן ונגד איחוד האמירויות, ולכן באופן בסיסי המתיחות הזו קיימת".

"קשה מאוד לראות מצב בו תגובה ישראלית לא מספיק נחרצת, כאשר משוגרים טילים לעבר תל אביב עם 16 הרוגים, זה תרחיש חמור מאוד שלא חווינו אותו גם ב-2006. אין ממשלה ישראלית שתוכל להכיל ולא להגיב בעוצמה רבה, גם בסיכון של הידרדרות והסלמה רחבה יותר", טען הרמטכ"ל לשעבר.

לבני: "לישראל אין מדיניות בנוגע לעזה" (צילום: קובי ריכטר/TPS)
צילום: קובי ריכטר/TPS

"אופן הפריסה של ארגון חיזבאללה הוא כזה שמערך הטילים שלהם ובתוכו גם היכולות המדויקות, נמצא בלב הסביבה האזרחית", הוסיף איזנקוט. "כל תקיפת מערך הטילים המדויקים תביא לנזק אגבי רחב, ולכן יש בה פוטנציאל להסלמה למלחמה".

שרת החוץ לשעבר, ציפי לבני, אמרה: "לבנון נמצאת במצב מאוד קשה, גם כלכלית, והנטייה העולמית היא לנסות ולחזק את לבנון לפני שהיא קורסת, ולכן צפוי לחץ בין-לאומי, בעיקר כלפי ישראל, להפסיק אירוע כזה. השאלה היא האם אנחנו יכולים לייצר מצב כזה כשאקורד הסיום הוא אצלנו ולא אצל חיזבאללה".

"הציבור בישראל עדיין רוצה לראות עימות צבאי שמסתיים בניצחון ברור, כמו ניצחון מלחמת ששת הימים, אך אין ממשלה היום שיכולה לספק את זה. לא בגלל שאין את היכולת, אלא מכיוון שמדובר באירוע מסוג אחר לגמרי, אבל מצד שני התגובה צריכה להיות משמעותית", הוסיפה לבני.

ראש המכון, (אלוף במיל) עמוס ידלין, הצביע על שלוש נקודות חשובות העולות ממשחק המלחמה:

  1. בחשיבה רציונלית אף אחד מהצדדים לא מעוניין במלחמה – כולם רואים עלות גבוהה וסיכוי מועט לקידום אינטרסים חיוניים.
  2. עם זאת, כפי שראינו פעמים רבות בהיסטוריה של מאבקים בין מדינות, מיס קלקולציה וחריגה מציפיות וניהוג לא מדויק של המשבר יכולה להוביל למלחמה.
  3. המשחק מציף פעם נוספת את ההכרח לטפל בסוגיית הטילים המדויקים של חיזבאללה וחילופי מהלומות מבוקרים בין הצדדים יכולים לזמן הזדמנות למכת מנע על מערך מסוכן זה.