מאז החלה, ידעה תכנית הגרעין האירנית עליות ומורדות ואין-ספור תהפוכות ומשברים: מחיבוק על ידי הקהילה הבינלאומית לשנים של גינוי ובידוד כלכלי, דרך פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים, סיכולי סייבר וחיסול יעדי מפתח בפרויקט, עד להסכם הגרעין והפרתו על ידי שני הצדדים.

חיסולו של ראש תוכנית הגרעין האירנית בשישי האחרון, מוחסן פח'ריזאדה, יחד עם כניסתו הקרבה של ג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב מסמנת פתיחת עידן חדש וגורלי מתמיד בעתיד התוכנית. איך הכל התחיל? כיצד נולדה תוכנית הגרעין האירנית, שהפכה אותה מידידת המערב לאויבת מרה? ועד כמה משמעותי החלל שהותיר אחריו ראש תוכנית הגרעין הלאומית?

מצרפת באהבה

תוכנית הגרעין נולדה באירן עוד ב-1960, אז הוענק לה במתנה כור מחקר גרעיני מממשלת צרפת. הכור, אשר מוקם בצפון טהרן, זהה למתנה שהעניקה צרפת למדינה נוספת במזרח התיכון באותה השנה – כור המחקר הגרעיני בשורק שבישראל. בתקופה ההיא שלט המלך מוחמד רזא באירן, והיא הייתה אחת מידידותיה הקרובות של ארה"ב ושל ישראל במזרח התיכון, הרבה לפני המהפכה האסלאמית, אז שינתה את פניה לבלי היכר.

 משפחתו של מלך אירן בשנות ה-60-70 (צילום: נחלת הכלל)
המלך ואשתו בארמון, אירן הייתה ידידה קרובה של ארה"ב במזרח התיכון | צילום: נחלת הכלל

באותן שנים עוד לא הייתה אמנה בינלאומית למניעת הפצת נשק גרעיני וטרם קמה סוכנות בינלאומית לאנרגיה אטומית שמפקחת על ההתפתחות הגרעינית בעולם. המתנה הצרפתית ניתנה בתמיכה אמריקאית וגרמנית במטרה לקדם את המחקר הפיזיקלי-גרעיני במדינה, להשתמש בטכנולוגיה לייצור חשמל וכדי לוודא אחיזה מערבית באירן, כמדינה מתפתחת ואסטרטגית במזרח התיכון. גם סכום הכסף הלא מבוטל ששילם המלך בעבור אלה לא הזיק לתמיכת המעצמות.

איש לא ציפה כי בתוך פחות מ-20 שנה, אירן הידידה תהפוך לאויבת המערב.

ח'ומיני: אסור לפתח נשק גרעיני

ב-1979 העם האירני יצא לרחובות במחאה נגד שלטונו המושחת של המלך ודרש מהפכה. לאחר ש-7 מיליון אירנים יצאו לרחובות וקראו להדיחו, ברח המלך לארה"ב, ואירן נותרה ללא שליט. שבועיים לאחר מכן חזר לאירן איתאללה רוחאללה ח'ומיני, שקרא לכונן במדינה שלטון אסלאמי הלכתי. במהרה השתנו כל תחומי החיים במדינה.

המהפכה האסלאמית  (צילום: נחלת הכלל)
המהפכה האסלאמית: תוך ימים אירן שינתה את פניה בכל תחומי החיים | צילום: נחלת הכלל

בשנים הראשונות לשלטונו, הוא הוביל באירן שורת רפורמות שנועדו לחזק את המדינה ואת שלטונו – הקמת משמרות המהפכה, הקמת חזבאללה בלבנון, יציאה למלחמת אירן-עיראק וגל חיסולים פוליטיים פנימיים. אך באשר לגרעין – דעתו הייתה נחרצת ולא משתמעת לשתי פנים: אסור. לטענתו, מדובר היה בנשק להשמדה המונית, תפיסה מערבית שעוברת על חוקי האסלאם מקדשי החיים.

בכל עשר שנות שלטון ח'ומיני באיראן, מ-1979-1989, אירן עשתה את הלא ייאמן והשביתה את פעולותיה בתחום הגרעין, מטעמים דתיים.

ח'אמנהאי: אין לנו ברירה אחרת

בין 1980-1988 אירן נלחמה בעירק תחת הנהגתו של סדאם חוסיין במלחמה הארוכה ביותר במאה ה-20. המלחמה הסתיימה ללא הישג מדיני, קרקעי או אסטרטגי לאף אחד מהצדדים, וגבתה את חייהם של למעלה ממיליון חיילים ואזרחים משני הצדדים.

במהלך המלחמה, חוותה אירן על בשרה את עוצמתו של הנשק הבלתי קונבנציונאלי: הודות ל"מבצע אופרה" הישראלי, בו תקף חיל האוויר את הכור הגרעיני בעירק, אמנם לא היה לעירק נשק גרעיני לתקוף באמצעותו את אירן. אך זו השתמשה בנשק כימי מול האירנים – פיזרה גז חרדל נגד כוחות אויב ושיגרה טילים בעלי ראש נפץ כימי שחלקם נפלו ממש בלב טהרן. אותו הנשק גם צייד את סדאם חוסיין במלחמת המפרץ ב-1991, אז פלש עם צבאו לכוויית ושיגר טילי סקאד לעבר ישראל.

נשק גרעיני הוא נשק להשמדה המונית - זה מנוגד לחוקי האסלאם

איתאללה רוחאללה ח'ומיני

עם מותו של ח'ומיני ב-1989, וחילופו על ידי מי שהיה נשיא לאורך כל שנות המלחמה - עלי ח'אמנהאי, השתנתה הפרשנות ההלכתית לצו האוסר על פיתוח נשק גרעיני. ח'אמנהאי קרא את המפה הגיאו-פוליטית העולמית והבין שמדינה בטוחה היא מדינה עם נשק גרעיני. מנהיג אירן הבין, בדומה להבנתם של דוד בן גוריון ושמעון פרס עם קום מדינת ישראל, כי כדי לוודא שטראומת המלחמה לא תחזור שנית, על אירן להיות חזקה יותר ולהצטייד בנשק האולטימטיבי.

במהלך שנות המלחמה, לחם פח'ריזאדה בשורות משמרות המהפכה וגיבש את תפיסתו הביטחונית בדרך הקשה. המלחמה עיצבה גם את תודעתו של קאסם סלימאני, מפקד כוח קודס שחוסל בינואר האחרון ע"י צבא ארה"ב, כלוחם מוכשר שהתקדם במהירות במעלה ההיררכיה הצבאית עד שהגיע לדרגת מפקד דיביזיה במשמרות המהפכה עוד לפני גיל 30.

מלחמת אירן עיראק
מלחמת אירן-עירק: העירקים השתמשו בנשק כימי נגד הכוחות האירנים

המלחמה היא האירוע המעצב ביותר בזהותם של שני הבכירים, כמו גם בתודעה האירנית כולה. המסרים העולים ממנה ברורים: העולם כולו פועל נגדנו ומחמש את אויבנו, ועלינו להגן על המדינה בכל מחיר שיידרש. השניים החליטו לחרוט על לבם את משימת חייהם, גם אם זו תוביל לחיסולם.

פרויקט אמאד – איך מכינים פצצת אטום

לאחר שנגמרה המלחמה, החל פח'ריזאדה ללמוד תואר ראשון בפיזיקה גרעינית באוניברסיטת האמאם חוסיין בטהרן, מהאוניברסיטאות המובילות במדינה, במיוחד בתחומי המדעים. במשך השנים קיבל ממנה גם את תואר הדוקטור.

במקביל ללימודיו, החלה אירן בהאצת תוכנית החימוש הגרעינית שלה: הפרויקט כונה בראשית הדרך "פרויקט אמאד" (אמאדגי, בפרסית, פירושו "מוכנות"), במהלכו בוצעו ניסויים מתקדמים הן בהעשרת אורניום לרמה גבוהה לצורך יצירת חומר בקיע, והן בבניית מערכת נשק מיוחדת אשר תמקסם את יעילות הפיצוץ הגרעיני. עד היום, אירן טוענת כי לפרויקט מעולם לא היו מימדים צבאיים, מה שהופרך עם חשיפת ארכיון המסמכים שגנב המוסד מלב טהרן באפריל 2018.

אתר הגרעין בנתנז (צילום: רויטרס, רויטרס_)
אתר ההעשרה בנתנז: אלפי צנטריפוגות בגובה של 70 מטר מתחת לפני הקרקע | צילום: רויטרס, רויטרס_

התוכנית התנהלה כשורה עד שבשנת 2002 חשף ארגון האופוזיציה האסלאמי הפועל במדינה – המג'אהדין ח'לק – את אתר ההעשרה בנתנז, בו העשירה אורניום לרמה גבוהה מתחת לאף של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, תוך כדי כך שהיא חתומה על אמנה בינלאומית אשר מונעת ממנה לעשות זאת. לאחר הגילוי, הפרויקט נסגר – לכאורה.

עוד באותו הזמן, יצר פח'ריזאדה קשרי עבודה חמים וקרובים עם ד"ר עבדול קדר ח'אן, אבי תוכנית הגרעין הפקיסטנית, שסייע גם לבניית תוכנית הגרעין הצפון קוריאנית. חלק נכבד מהידע שצבר פח'ריזאדה, שבא לידי ביטוי בפרויקטים השונים, הגיע ממנו.

אותה גברת בשינוי אדרת

תוכנית הגרעין האירנית שינתה את שמה ואת האתרים בהם פעלה, אך המשיכה לפעול במחשכים כל הזמן. לעיתים תחת מכוני מחקר חשאיים, לעיתים תחת אוניברסיטאות במדינה בכסות מחקרית ולעיתים בבונקרים תת קרקעיים בעומק של 70 מטרים מתחת לאדמה. בכל אותו הזמן – פח'ריזאדה עמד בראש אותן התארגנויות, והצוות שלו הורכב מאותם אנשי המקצוע.

ראש תוכנית הגרעין האירנית, מוחסן פח'ריזאדה
פח'ריזאדה: גיבש את תפיסתו הביטחונית במהלך מלחמת אירן-עירק

לאחר הגילוי בשנת 2002, ועוד יותר לאחר גילוי אתר ההעשרה בעיר קם בשנת 2009, איום הגרעין האירני עלה לסדר היום והחל לתפוס כותרות. פח'ריזאדה הוכנס בשנת 2006 לרשימה השחורה של ארה"ב, ונמנע ממנו להיכנס למדינות זרות בעולם. הוא, מצדו, סירב להיפגש עם פקחי הסוכנות לאנרגיה אטומית ולספק להם מידע על התקדמותה של אירן בתחום הגרעין. בשנת 2007 כבר הוגדר על ידי הסוכנות ועל ידי מועצת הביטחון של האו"ם כ"דמות מפתח" בתוכנית הגרעין האירנית.

משא ומתן בצל מלחמה שקטה

עם החרפת הסנקציות הכלכליות והמדיניות שהשיתו ארה"ב, מועצת הביטחון של האו"ם והאיחוד האירופי, נענתה אירן לדרישתן לשבת למשא ומתן בעניין תוכנית הגרעין שלה. את המו"מ ניהל שר החוץ האירני, מוחמד ג'ואד זריף, יחד עם מקבילו האמריקני – ג'ון קרי. השיחות שהחלו עוד ב-2005, נגררו לאורך שנים עד לחתימה הסופית על הסכם הגרעין ביולי 2015.

ח'אמנהאי הבין, בדומה להבנתם של דוד בן גוריון ושמעון פרס עם קום מדינת ישראל, כי כדי לוודא שטראומת המלחמה לא תחזור שנית, על אירן להיות חזקה יותר ולהצטייד בנשק גרעיני

באותן השנים אירן המשיכה בפיתוח הגרעיני שלה בניסיון לצבור כמה שיותר קלפים שישמשו אותה בשולחן המשא ומתן. המערב לא נשאר חייב, ועל פי פרסומים זרים ישראל וארה"ב אחראיות לשורת חיסולים של מדעני גרעין ברחובות טהרן – בין היתר, מג'יד שהריארי (2010), דריוש רזאי (2011) ומוסתפא רושן (2012). שורת החיסולים זרעה בהלה בקרב העוסקים בפרויקט, ואלה הפכו למבוקשים ומאוימים גם בתוך מדינתם. פח'ריזאדה עצמו החל לחשוש לחייו ולהסתגר בעירו.

כמו כן, על פי פרסומים זרים, ישראל שיבשה את פעילותן של מערכות הצנטריפוגות באירן על ידי וירוס ה"Stuxnet", תולעת מחשב שפגעה ב-2011 במערכות הבקרה באתר ההעשרה בנתנז. על מנת להשבית את הפעילות הגרעינית בו, הוירוס שינה את מהירות הסיבוב של הצנטריפוגות ובכך נגרם להן נזק פיזי.

מקים אוניברסיטה לחקר הגרעין. אחמדינג'אד (צילום: איי פי)
על פי פרסומים זרים, ישראל שיבשה את פעילותן של מערכות הצנטריפוגות באירן על ידי וירוס ה"Stuxnet" | צילום: איי פי

במקביל למשא ומתן, פרויקט אמאד התגלגל לארגון ספ'נד – ארגון חדשנות הגנתית ומחקר – הממומן באופן מלא על ידי ממשלת אירן ויושב תחת משרד ההגנה האירני. פח'ריזאדה עמד בראשו עד מותו.

14.07.15 - חתימה על ההסכם

לאחר 8 שנות שלטונו הניציות של הנשיא אחמדי-נז'אד, העם האירני בחר בנשיא רוחאני כדי להשתחרר מטבעת החנק הכלכלית. ב-14.07.15 חתמה אירן על הסכם גרעין מול חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון – צרפת, בריטניה, רוסיה, סין וארה"ב, יחד עם גרמניה. ההסכם גידר וצמצם את תוכנית הגרעין שלה בתמורה להסרת הסנקציות המערביות והתחייבותן לסייע בשיקום הכלכלה האירנית.

חתימת הסכם הגרעין ב-2015 (צילום: Bundesministerium für Europa)
הסכם הגרעין: אירן הושיבה למשא ומתן את שרי החוץ של המעצמות הגדולות במשך שנים | צילום: Bundesministerium für Europa

בין סעיפי ההסכם, אירן התחייבה לצמצם את מלאי האורניום שברשותה עד לכמות של 300 ק"ג המועשרים עד לרמה של 3.67 אחוזים בלבד. כמו כן, התחייבה שלא לקיים מחקר ופיתוח בצנטריפוגות מתקדמות, לפרק צנטריפוגות ממתקניה השונים ולתת גישה מלאה עבור פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית למתקני הגרעין שלה. אך ההסכם, שאמור היה לעכב את התכנית ב-15 שנה לפחות, התפוצץ הרבה קודם לכן.

טראמפ: "אירן שיקרה"

בטרם מלאו להסכם שלוש שנים, הודיע נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כי מדינתו תפרוש מההסכם. טראמפ שיקף בדבריו ביקורת ציבורית רחבה שהייתה על ההסכם – היעדר התייחסות להיותה של אירן מממנת ומכווינת טרור ברחבי המזרח התיכון והעולם, היעדר הכללה של תוכנית הטילים המדויקים שלה בתמורה להסרת הסנקציות, והיעדר אמון באפקטיביות האכיפה של המגבלות ובשמירתה של אירן עליהן.

 

"בתיאוריה, ההסכם היה אמור להגן על ארה"ב ובנות בריתה מהשיגעון של פצצה גרעינית אירנית. בפועל, ההסכם אפשר לה להמשיך להעשיר אורניום ובמשך הזמן להגיע לכמות המספקת כדי לפרוץ לפצצה", אמר טראמפ בזמנו. "זה היה הסכם גרוע וחד צדדי שאסור היה לחתום עליו – הוא לא הביא שלום ולעולם לא יביא".  

הצהרתו של טראמפ הגיעה לאחר חשיפת ארכיון מסמכי הגרעין הגנוב: "כיום, יש לנו הוכחה חד משמעית שההבטחה של אירן הייתה שקרית. אם לא נעשה כלום, אנחנו יודעים בדיוק מה יקרה. אני מודיע היום כי ארה"ב יוצאת מהסכם הגרעין עם אירן ומשיתה מחדש את הסנקציות הכלכליות בעוצמתן החריפה ביותר. אמריקה לא תהיה בת ערובה לסחיטה גרעינית".

חיסול פח'ריזאדה – האם בזאת תיעצר תוכנית הגרעין?

בשנים שמאז יצאה ארה"ב מההסכם והחזירה את שורת הסנקציות, שאר החברות בהסכם מנסות מצד אחד להמשיך לקיימו, לפייס את אירן ולשכנע אותה שלא לצאת בצעדים מתריסים, ומאידך לא להסתבך עם איום הסנקציות האמריקניות. רוסיה וסין אף מנסות להשתמש באירן כדי לאתגר את המשילות האמריקנית ולהוריד את קרנה בעולם. אירן ממשיכה לסבול מצרות כלכליות, אך מצבה מבודד פחות משהיה במהלך 2012-2015, ובהתאם לכך המוטיבציה שלה לגשת מחדש לשולחן המשא ומתן נמוכה משמעותית.

זירת החיסול של ראש תוכנית הגרעין באיראן (צילום: סוכנות הידיעות פארס)
מותו של פח'ריזאדה משאיר נעליים גדולות שיהיה קשה למלא | צילום: סוכנות הידיעות פארס

בשנים האחרונות מובילה ישראל מלחמה תודעתית על זהותה של אירן ועל השארת תוכנית הגרעין שלה בראש סדר העדיפויות העולמי. במקביל לכך, העימות בין המדינות עלה מדרגה בשנתיים האחרונות: עם סיום מלחמת האזרחים בסוריה והתבססותה של אירן במדינה, החלה ישראל לתקוף בסיסים אירנים והגבירה את סיכולי העברות האמל"ח ללבנון דרך אדמת סוריה, כפי שקרה רק לפני כשבועיים.

חיסולו של פח'ריזאדה מגיע לאחר בחירתו של ג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב, אשר דוגל בחזרה לשולחן המשא ומתן ובגיבוש הסכם גרעין מחודש, ברוח ההסכם הקודם. בין אם מדובר במתנה אחרונה מטראמפ רגע לפני שעזב את הבית הלבן, בין אם מדובר בפעולה ישראלית המאותתת לממשל החדש כי כוונותיה רציניות ושום דבר אינו טאבו, בין אם מדובר בפעולה של ארגוני אופוזיציה מקומיים – אין ספק שמותו הוא אבדה קשה לצד האירני.

מוחסן פח'ריזאדה (צילום: AP)
אבלים ליד ארון הקבורה של פח'ריזאדה | צילום: AP

החזון, הידע, הקשרים המקצועיים עם תעשיות הנשק במדינה והקשרים החמים עם מנהיג אירן, הקנו לפח'ריזאדה מעמד ייחודי ונדיר. מותו משאיר נעליים גדולות שיהיה קשה למלא באותו האופן. עם זאת, קשה להאמין כי חזון ההתחמשות הגרעינית ייפסק עם מותו של פח'ריזאדה.