מאז החל משבר הקורונה, הבדיקות שקיימות בשוק הפכו למוקד של בלבול וחוסר הבנה מבחינת הציבור. מצד אחד ישנם כאלו התומכים בביצוע של בדיקות מרובות ככל הניתן, ומנגד ישנם מומחים שתומכים בדעה ההפוכה. בנוסף על כך, לא ברור בשלב זה עד כמה מדוייקות תוצאות הבדיקות שמגיעות אלינו - ומשפיעות על שגרת חיינו באופן מובהק.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

מחקר חדש שנערך בבריטניה בחן את בדיקות המטוש (PCR) שלפיהן סופרים את מספר הנדבקים היומי. חשוב להבהיר שהבדיקות האלו לא מזהות את הנגיף עצמו, אלא מזהות את החומר הגנטי שלו בתהליך מורכב, ובסופו מתקבלת התוצאה. החוקרים הבריטיים הצליחו להוכיח שהבדיקה אכן יוצאת חיובית גם כשהיא מזהה שיירים גנטיים של הנגיף, זמן רב אחרי שהוא כבר לא מסוגל להדביק או לגרום להתפתחות מחלה.

המעבדה של צה"ל
המעבדה של צה"ל

כדי למנוע בהלה ואת קבלתן של החלטות שגויות בבריאות הציבור ברחבי העולם, החוקרים מסבירים את התופעה וטוענים שהדבר הזה נובע כתוצאה ממספר גדול של בדיקות חיוביות שגויות – ולכן והם מציעים לבדוק את הבדיקות.

המשמעות של ההצעה הזו היא בעצם לבצע בדיקות נוספות מסוג של תרבית תאים, לפחות באופן מדגמי. כך, לטענתם של החוקרים, ניתן יהיה לוודא שהתוצאה החיובית שהתקבלה בבדיקת מטוש, אכן מצביעה על נוכחות של תאי נגיף שיש להם יכולת לגרום להדבקה. הרי אם הבדיקה יוצאת חיובית למרות שאין סכנת הדבקה - אז התוצאה "החיובית" בעצם חסרת משמעות. 

מחדל בדיקות הקורונה (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
מחדל בדיקות הקורונה | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

בישראל משרד הבריאות דורש בדיקת מטוש חוזרת במקרים גבוליים, אותה בדיקת PCR שמזהה את החומר הגנטי של הנגיף. בדיקת תרביות התאים עליה דובר במאמר, מתבצעת בחלק מהמעבדות בארץ, אבל לא לפי דרישה של משרד הבריאות - ולכן גם אין על כך פיקוח. מכאן אנו מבינים שלפי המחקר, בהחלט ייתכן שגם אצלנו חלק גדול ממספר הבדיקות החיוביות מזהות בסופו של דבר שאריות של נגיף מת. כך, שבמצב הנוכחי של אלפי חולים חדשים שמתגלים כל יום, לבצע בדיקות של תרביות תאים עשוי להיות מסובך ויקר - אבל עדיין שווה בדיקה לכל הפחות.