ההודעה אמש (שני) על הסכם רגיעה בין ישראל והחמאס היא יותר מהפסקת אש בין הצדדים, ייתכן והתנאים האלה יובילו לחידוש המשא ומתן להחזרת השבויים והנעדרים. העיכוב של המענק הקטרי כמו גם התפרצות מהירה של הקורונה בשטח הרצועה, הביאו את חמאס להסלמת הצעדים נגד ישראל. אולם בכל זאת, מה הוביל את ארגון הטרור להודיע, כמעט באופן חד-צדדי, על הסכם רגיעה מול ישראל? זו השתלשלות האירועים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אף פעם השליח הקטרי לא היה כל כך הרבה זמן ברצועה. מוחמד אל-עמאדי דילג בין ישראל, עזה ורמאללה אולם באף אחד מהמקרים לא נכנס עם הכסף לרצועה. הכסף, שחמאס חיכה לו נואשות, חיכה בחוץ עם המזוודות, כחלק ממנוף הלחץ של הקטרים על חמאס.
בשורה התחתונה, כניסת הכסף לרצועה מהווה הסכם בין חמאס לקטר. חמאס רצה להגדיל את כמות הכסף שייכנס והוא אכן הצליח – הפעם העבירו הקטרים 30 מיליון דולר, חמישה מיליון דולר יותר ממה שנהגו להעביר עד כה, במה שהם מכנים "תוספת קורונה". ישראל מצדה התעקשה כל הזמן שהשליח הקטרי, אל-עמאדי, יגיע בפועל לרצועה במטרה להביא לסיום ההסלמה במהרה.
במשך כל השבועות האחרונים, מול הלחץ שהפעילו בחמאס, צה"ל הפעיל כמה מנופי לחץ משלו ונראה שזה דווקא הצליח. למעלה מ-300 מוקדי אש פרצו באזור העוטף ו-18 רקטות נורו, וממול – כ-100 תקיפות של חיל האוויר ושל טנקים בשטח הרצועה. התקיפות של צה"ל פגעו במוקדים משמעותיים של החמאס, כמו אתרים לייצור רקטות למשל, ויצרו נזק וכאב לארגון הטרור. בנוסף, צה"ל סגר את המעברים, עיכב את העברת הדלק והוריד את אספקת החשמל כך שנותר לתושבי הרצועה שעתיים חשמל ביום בלבד בקיץ הלוהט.
הצבא, יחד עם שירותי כבאות ארציים, קק"ל והרבש"צים פרסו המון כוחות התערבות מהירים במטרה להשתלט על השריפות שפרצו בעוטף. את הבלונים שמערכת הלייזר לא הצליחה ליירט, גיבו הכוחות בשטח שהגיבו במהירות לאירועים ובכך מנעו מהשריפות להפוך למקור לחץ נוסף של חמאס.
אפקט הקורונה
בבת אחת בתוך שבועיים, חמאס עבר מכמה עשרות נדבקים לכמה מאות, וזה הכניס אותו ללחץ מאוד גדול. בארגון רצו ערכות בדיקה ומכונות הנשמה, ועל כן הלחץ ברצועה גבר משמעותית. השילוב של התקיפות הישראליות, כמו גם העלייה המהירה בתחלואה, הביאה את חמאס להצהיר באופן כמעט חד-צדדי, בתיווך מצרי וקטרי – שהם יורדים מהעץ.
מעבר לעובדה שחמאס נסוג מהמדיניות האגרסיבית יותר, ייתכן ונוצר פה חלון הזדמנויות שלא היה כמותו במשך כמה חודשים מול הרצועה. הסיפוח ירד מהשולחן, האירופאים הודיעו שהם מוכנים לחזור לממן פרויקטים אזרחיים ברצועה ואם תתייצב הרגיעה, כפי שזה נראה בתוך חודשים בודדים אפשר יהיה לעבור לשלב הבא ולחדש את המשא ומתן להחזרת השבויים והנעדרים.