במדינת ישראל ובעולם כולו כוססים ציפורניים בציפייה לחיסון שיוכח כיעיל ושיציל את העולם מהקורונה. קצת אחרי החברות המובילות במרוץ, נמצא במקום מכובד המכון הביולוגי בנס ציונה - מכון מחקר שהוקם בימי ההגנה, הפך למכון מחקר להתגוננות מאיומים כימיים וביולוגיים - וגויס שוב למשימה אזרחית שהוצבה בראש סדר העדיפויות הלאומי.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

"ישראל כרגע הקדימה את העולם בהרבה דברים, אנחנו מתכוונים להקדים אותו בדבר נוסף", הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו בפברואר האחרון כשהטיל את המשימה על המכון. 8 חודשים אחרי, צפוי להתחיל ניסוי בבני אדם בחיסון שפותח - זאת אחרי שרוסיה כבר הכריזה על ייצור המוני של חיסון ואחרי הניסוי שעליו הכריזו חברת התרופות האמריקנית "מודרנה" ואוניברסיטת אוקספורד באנגליה.

אלא שבניגוד לחברות תרופות ואוניברסיטאות, מה שבאמת קורה במכון הביולוגי נשמר בסוד. במשך שנים המכון הוא חלק מהעולם הביטחוני החשאי, ואנשי המכון, כולל אלה שפרשו ממנו, ממעטים לדבר עם התקשורת.

גנץ בסיור במכון הביולוגי (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
שר הביטחון גנץ בסיור במכון הביולוגי | צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

ד"ר יהושע גוזס היה בכיר במכון, עד שנקלע לחזית מאבק העובדים עם המנהל הקודם. "להתחרות בחברות ענק, שזו המשימה שלהן, זה חוסר צניעות", אומר גוזס. "יש למכון מעט מאוד אנשים, 350 איש מהש"ג ועד המדען. קשה מאוד להשיג התמחות בכל דבר".

גוזס טוען שהמשימה קשה, בעיקר לוח הזמנים, אבל לא מפקפק ביכולות המקצועיות של אנשיו. "ההישג של המכון עד כה הוא יוצא מהכלל וזה בדיוק תואם את המטרות שלו", הוא אומר. "זה מכון יישומי - לקחו שיטה שפותחה ב-2003 ועבדה, והעבירו אותה לווירוס הזה. זו לא 'פריצת דרך' אבל מגיע להם כל הכבוד".

"יש למכון מעט מאוד אנשים, 350 איש מהש"ג ועד המדען. קשה מאוד להשיג התמחות בכל דבר"

ד"ר יהושע גוזס, לשעבר בכיר במכון הביולוגי

צמחייה ירוקה וגדר גבוהה

במכון הביולוגי עובדים חוקרים בעלי תואר דוקטור המומחים בכימיה, ביולוגיה, מתמטיקה ומדעי הסביבה. המיקום הפסטורלי שלו בנס ציונה, מוקף צמחייה ירוקה ובתים פרטיים, לא מסגיר את הפעילות החשאית בפנים. רק הגדר הגבוהה המקיפה אותו מרמזת שמדובר באחד האתרים הסודיים והמאובטחים ביותר בישראל.

מטרתו המוצהרת של המכון הביולוגי היא מתן מענה מדעי לאיומים הכימיים והביולוגיים על מדינת ישראל. המכון הוא יחידת סמך הכפופה ישירות למשרד ראש הממשלה, בדומה למוסד, לשב"כ ולוועדה לאנרגיה אטומית. על פי פרסומים בכלי תקשורת זרים, מלבד פיתוח אמצעי התגוננות, פותחו בו לאורך השנים גם כלי נשק כימיים וביולוגיים שכבר נעשה בהם שימוש נגד אויבינו.

המכון הביולוגי (צילום: חדשות 2)
המכון הביולוגי מאחורי הגדר בנס ציונה | צילום: חדשות 2

"יש להם ביולוגיה מולקולרית טובה, יש להם מחלקות מעולות לכימיה", מתאר ד"ר גוזס את יכולותיו של המכון. "הם טובים בהגנה מפני נשק ביולוגי וכימי, אבל הם לא יכולים לעשות הכל. עובדים שם כ-100 מדענים, והשאר טכנאים ואחרים. מי שקורא עיתונים יודע שרצו לסגור את המחלקה לחיסונים ונגיף הקורונה הציל אותם".

הרעל ששימש לניסיון החיסול של חאלד משעל

שורשיו של המכון הביולוגי הם במחלקה למחקר מדעי בארגון ההגנה. המחלקה הוקמה ב-1946 בסיוע חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון בחיפה ומכון זיו (לימים מכון ויצמן). עם הקמתו של צה"ל, שינתה היחידה את שמה לחיל המדע והוכפפה לאגף המבצעים.

חיל המדע הספיק לסייע בפיתוח אמצעי לחימה במלחמת העצמאות לפני שפורק ב-1952. באותה שנה, חברה קבוצת חוקרים מחיל המדע לחוקרים מהאקדמיה והקימו את המכון למחקר ביולוגי בישראל, השוכן מאז בנס ציונה. לאורך שנות פעילותו, תחת מעטה החשאיות, נחשפו מספר פעמים פרשות חמורות, לכאורה, וכן פרטים בתקשורת הזרה על פעילותו הצבאית.

מקורות זרים קושרים את המכון הביולוגי ללפחות שלושה מקרים שבהם ניסתה ישראל להרעיל בכירים בארגוני הטרור הפלסטיניים. בשנת 1997, כמה חודשים מדממים של פיגועים קטלניים הביאו את ראש הממשלה בנימין נתניהו להחליט לחסל את מנהיג חמאס דאז, חאלד משעל, בעת ששהה בירדן. השיטה שנבחרה הייתה שקטה מאוד, כדי לא להשפיל את הירדנים. סוכני המוסד יארבו למשעל - וכשייצא מהרכב, יתיזו עליו רעל קטלני שיגרום לגופו לקרוס תוך 48 שעות.

חאלד משעל אחרי נסיון ההתנקשות בחייו (צילום: שי פרנקו, רויטרס)
משעל אחרי ניסיון החיסול שנכשל | צילום: שי פרנקו, רויטרס

העיתון הבריטי "פורין ריפורט" דיווח כי הרעל בו נעשה שימוש בניסיון החיסול של משעל על ידי המוסד פותח במכון הביולוגי. המגזין האמריקאי Foreign Policy ציין כי מדובר בפנטניל. פנטניל הוא סם אופיאודי רב עוצמה שאכן ניתן להשתמש בו גם באמצעות תרסיס וכן ניתן לייצר ממנו סמים אנלוגיים חזקים בהרבה. בסופו של דבר, לאחר שנלכדו שני סוכני מוסד בידי הירדנים, נאלצה ישראל להודות בניסיון החיסול - ואף לספק למשעל את הנוגדן ולהציל את חייו.

רעל איכותי הוחדר לשוקולד, הבכיר הפלסטיני חוסל 

אלא שמקורות זרים מדווחים על מעורבות מוקדמת יותר של המכון הביולוגי בייצור רעלים עבור חיסול מחבלים. ודיע חדד, ממנהיגי החזית העממית לשחרור פלסטין, מת ממחלה סופנית בבית חולים במזרח גרמניה ב-1978. על פי ספרו של אהרון קליין, "חשבון פתוח", היה זה המוסד שחיסל אותו באמצעות החדרת רעל קטלני לשוקולד בלגי איכותי שאכל. מקורות זרים מייחסים את הכנת הרעל הזה למכון הביולוגי.

מקורות זרים לא רק שמייחסים למוסד את חיסול בכיר חמאס מחמוד אל-מבחוח בדובאי בשנת 2010, אלא גם מייחסים למכון הביולוגי את ייצור הרעל ששימש לחיסולו.

החוקר האמריקאי ישראלי, ד"ר אבנר כהן, במאמרו "ישראל ונשק כימי/ ביולוגי: היסטוריה, הרתעה ובקרת נשק", מעריך כי המכון הביולוגי לא הבחין בימיו הראשונים בין מחקר הכנתי ומחקר ופיתוח התקפי. "באותם ימים", הוא כותב, "תוכניות נשק ביולוגי/ כימי לאומיות לא היו בלתי חוקיות ואף לא סתרו נורמות בין לאומיות". 

אנשים בסרבלים לבנים

עדות "מפלילה" נוספת פורסמה יותר משש שנים לאחר אסון ביילמר. באוקטובר 1992 התרסק מטוס מטען מדגם 747 של אל על על שני בנייני מגורים באמסטרדם שבהולנד. באסון נהרגו 43 בני אדם. בשנים שלאחר האסו,ן עלו טענות להשפעות בריאותיות על מי שהיו בקרבת אתר האסון ועל ניסיון טיוח של ישראל. על פי הדיווחים, אנשים בסרבלים לבנים הסתובבו באתר האסון וחיפשו משהו בין ההריסות והשברים.

התרסקות מטוס אלעל באוקטובר 1992 בהולנד (צילום: AP)
זירת התרסקות מטוס אל על בהולנד, 1992 | צילום: AP

מה הם חיפשו לכאורה? בתחקיר שפורסם ב-30 בספטמבר 1998 בעיתון ההולנדי NRC Handelsblad וכותרתו "המשא של אל על מספיק ל-270 קילו של גז העצבים סארין", נטען כי על סיפון המטוס היו 240 ק"ג של החומר דימתיל מתילפוספונט. העיתון תיאר כי בידיו תעודת המשלוח המעידה שהחומר נשלח מחברת כימיקלים בפנסילבניה שבארה"ב למכון הביולוגי.

על אף שהחומר משמש גם כמעכב בערה בתעשייה, מומחים שהעיתון התייעץ איתם לא יכלו להעלות על דעתם סיבה אחרת שהמכון הביולוגי יזמין אותו מאשר ייצור גז סארין. הסארין הוא גז עצבים קטלני ביותר המוגדר על ידי האו"ם כנשק להשמדה המונית.

וכשלפי פרסומים זרים מייצרים נשק להשמדה המונית, יש כמובן גם מי שמתעניינים בידע. ב-1983 הורשע בריגול חוקר בכיר במכון, מרקוס קלינברג, ונידון ל-20 שנות מאסר. על פי פרסומים זרים, קלינברג מסר סודות רגישים של מדינת ישראל לברית המועצות. 

חיילים שימשו שפני ניסיונות בחיסון נגד אנתרקס? 

סמוך להקמתו, הנהלת המכון הביולוגי קיבלה החלטה שהוא לא יעסוק רק במחקר על התגוננות מפני איומים כימיים וביולוגיים, אלא גם במחקר אזרחי גלוי. והמכון אכן הגיע להישגים גם בתחום הזה. בין היתר פיתחו אנשיו תרכיב חיסוני למחלת הפוליו ב-1959, ערכות לגילוי חומרי נפץ 21 שנים אחר כך ותרופה נגד תסמונת Sjogren ב-1984. 

ואולם, הפעם האחרונה שבה עסק המכון בייצור חיסון חשפה, לכאורה, אתיקה מפוקפקת. תחקיר עובדה שפורסם בשנת 2007 חשף כי 800 חיילים, ביניהם לוחמים ביחידות מובחרות, היו שפני ניסיונות לניסוי בחיסון נגד הנשק הביולוגי אנתרקס. הלוחמים תיארו בעדויותיהם כיצד החלו לסבול מתופעות לוואי קשות בעקבות הניסוי.

מסוק צבאי (צילום: באדיבות גרעיני החיילים)
ניסוי בחיילים. ארכיון, למצולמים אין קשר לכתב | צילום: באדיבות גרעיני החיילים

הניסויים שכונו "עומר 1" ו"עומר 2" התבצעו החל מסוף שנות ה-90 בשיתוף פעולה של המכון הביולוגי, משרדי הביטחון והבריאות שאישרו אותם וחיל הרפואה בצה"ל. במשך שנתיים וחצי, מאפריל 2000, קיבלו משתתפי הניסוי "עומר 2" שבע מנות חיסון שיצא משימוש בצבא ארה"ב לאחר שהקונגרס קבע כי "ישנן השפעות מזיקות".

מנהל המכון דאז, ד"ר אביגדור שפרמן, היה מומחה לאנתרקס ומעורב בניסוי שספג ביקורת קשה. בשנת 2009 קבע דוח חמור של ההסתדרות הרפואית כי הניסוי לא היה מוצדק מדעית וכי מלבד עדויות בעל פה, לא הצליחו חברי הוועדה לאתר החלטה רשמית על פיתוח חיסון לאנתרקס בישראל. הוועדה גם ציינה כי לא ניתן למשתתפים כל המידע וכי גיוסם של חיילים הנתונים למרות לניסוי זה היא פגומה אתית.

לאחר חשיפת הפרשה עלו טענות, בין היתר בפרסומים זרים, כי המכון הביולוגי קיבל מאות מיליוני דולרים ממשלת ארה"ב לייצור מנות חיסון האנתרקס, ובלבד שיעביר לאמריקאים את התוצאות.