גדוד קרקל, המשלב נשים כלוחמות, הוקם כבר לפני כמעט 20 שנים, אך עד היום הלוחמות בצה"ל ממשיכות להיאבק ולנפץ את תקרת הזכוכית. ב-2017 מונתה סמג"דית חי"ר ראשונה, ב-2018 מונתה לראשונה מפקדת טייסת מבצעית ובשנת 2019 מונתה לראשונה מפקדת גדוד בתותחנים. לרגל יום העצמאות שוחחנו עם שלוש מפקדות פלוגות בגדודים קרביים שונים בצה"ל, על ההבדלים בין לוחמות ולוחמים, הדרך שצה"ל כבר עשה והשאיפה להמשיך ולשבור את תקרת הזכוכית שעוד קיימת.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

כשנודעה לתקשורת בשנת 2003 הכוונה להקים את הגדוד המעורב קרקל, צוין כי מספר נשים מתמודדות על תפקיד מפקדת הגדוד. יותר מזה, באחד העיתונים הכותרת הייתה "בקרוב: גדוד לוחמות ראשון - ואולי גם מג"דית ראשונה". בפועל, רק 11 שנים אחר כך הצליחו הלוחמות בצה"ל לכבוש את היעד ומג"דית ראשונה מונתה בחיל האיסוף הקרבי.

"מבחינת ההסתערות והכשירות אין הבדל"

"אפשר לדרוש מלוחמת את כל מה שדורשים מלוחם", אמרה ל-N12 סרן צליל כהן, מ"פ מסייעת בגדוד קרקל. "אני וכל הבנות שהיו לפני ויהיו גם אחרי, מוכיחות יום יום שאנחנו עושות עבודה טובה, מובילות פלוגה בצורה טובה ומובילות פעילות מבצעית איכותית. אני חושבת שאנחנו מסוגלות לכל דבר".

צליל כהן, מ"פ מסייעת בגדוד קרקל (צילום: דובר צה"ל)
"אני חושבת שאנחנו מסוגלות לכל דבר", סרן צליל כהן | צילום: דובר צה"ל

כהן מפקדת על כ-130 לוחמות ולוחמים בגדוד המעורב, שנבחר ב-2018 להיות הראשון שיתפוס קו ביהודה ושומרון. "נתנו לנו הזדמנות וראו שהצלחנו", היא תיארה. "יכול להיות שבת לא תרוץ 'בר-אור' בעשר דקות, אבל הלוחמות שלי מחזיקות נשק ויודעות לפגוע באויב, עומדות שעות לבד בעמדה ולא מהססות להסתער כשיש דיווח על התקרבות לגדר".

"היה לי צוות שעבד עכשיו עם גדוד שריון ומ"פ שם אמר לי 'בחיים לא ראיתי לוחמות כאלו'", שיתפה סרן הודיה הר הבית, מפקדת פלוגת לוחמות איסוף. "מבחינת ההסתערות, הכשירות והחשיבה אין הבדל. יש מעבר את כל העניין הפוליטי, הנפילה בשבי. הלוחמות מבצעות הליכה ארוכה לעמדות ושהייה ממושכת, ניתוח שטח ברמה גבוהה ומקצועיות יותר. חבר ביחידת שדה אחרת אמר לי שמארבים של 48 שעות ויותר כמו שהלוחמות עושות זה לא בלקסיקון שלהם".

הודיה הר הבית, מ"פ לוחמות איסוף (צילום: דובר צה"ל)
רואה את עצמה ממשיכה בצבא, סרן הודיה הר הבית | צילום: דובר צה"ל

"נחושה לנפץ את תקרת הזכוכית"

"בהרבה מקומות צריך לעשות את ההתאמה", ציינה  סרן תמר מוגילבסקי, מ"פ לוחמות ולוחמי מעברים בגדוד "ארז", ביחס לתפקידים שעוד סגורים בפני נשים. "אני חושבת שהיכולות שוות ערך, אבל מתוך אחריות בסוף על המשימה אני חושבת שכל תפקיד צריך להיבדק ספציפית. אם ניתן לעמוד בהישגים הנדרשים לא צריכה להיות בעיה".

פלוגתה של מוגילבסקי, המונה כ-130 לוחמים, אחראית על המחסומים בגזרת ירושלים . "אנחנו השער האחרון לירושלים וגם בקורונה ממשיכים בשגרה המבצעית", היא סיפרה. "אפשר לראות דוגמה לזה בתפיסת אמל"ח חם באחד המחסומים שלנו השבוע. אמנם אין הרבה מפקדות פלוגות בצה"ל, אבל נשים יכולות לבצע את התפקיד הזה טוב לא פחות. זו הקרבה, בין אם לגבר או לאישה ואני בחרתי לעשות את זה ורוצה להמשיך ולתרום".

תמר מוגילבסקי, מ"פ בגדוד המעברים "ארז" (צילום: דובר צה"ל)
"רוצה להמשיך לתרום" סרן תמר מוגילבסקי | צילום: דובר צה"ל

"אני רואה את עצמי ממשיכה בצבא חד משמעית", הצהירה הר הבית, שמפקדת על 85 לוחמות. "הצבא עשה דרך ונפתחו בפניי הרבה תפקידים, למשל בקורס מ"כים בהכשרות שעד עכשיו לא הייתה שם מ"פ אישה, תפקידים באזור עזה או סוריה. אמנם יש צוואר בקבוק ותקרת זכוכית ולא היו עוד בנות בתפקידים האלו, אבל אני לא רואה אי-יכולת עמידה במשימה ונחושה לנפץ אותן".

"בהתחלה אמרו ניקח את הבנות לתורנות מטבח"

הקצינות מסכימות כולן כי צה"ל עשה דרך בשנים האחרונות בשילוב נשים בתפקידי לוחמה ומספרות כיצד לקח לחברים ולמשפחה בבית או אף בתוך הצבא זמן להתרגל. "כשהפקדתי בקורס מ"כים הייתה מחלקה אחת של קרקל שהייתה מעורבת", סיפרה סרן כהן, "כשעשו תרגיל הם אמרו 'ניקח את הבנות לתורנות מטבח'. בסופו של דבר התנדבתי להיות סמלת רתק בתרגיל של מחלקות החי"ר והלכתי 15 קילומטר עם כל הציוד, דוחפת את הבנים, והם הבינו".

סרן הר הבית מגיעה מרקע דתי וכמעט אף אחת מהחברות שלה לא התגייסה לצבא. "בפעמים הראשונות שחזרתי הביתה אמא אמרה - 'אולי תחזרי בחצאית'. אבל בסופו של דבר הם ממש נכנסו לזה. גם אחותי התגייסה בעקבותיי. פחות עניין אותי מה חושבים ביישוב ובכל השנים ששירתי לא הייתה שום בעיה להיות לוחמת דתיה בצה"ל".

מסר למתגייסות: "אל תבואו להצטלם עם הנשק"

"אני גאה בלוחמות שלי על המקצועיות, החתירה למגע בזמן אמת ואף החיכוך עם האויב פנים אל פנים", אמרה הר הבית. "כשאני מדברת עם בנות שעומדות להתגייס, אני מבהירה שצריך מוטיבציה פנימית, בחירה ואהבה לתפקיד. מצד אחד הצבא צריך לוחמות מוכשרות, אבל מצד שני אם הן לא יתאמנו לפני הצבא ולא יעמדו בדרישות הן לא יגיעו לזה".

המסר של סרן כהן לבנות המעוניינות להתגייס מקבל תפנית תקיפה אף יותר: "קודם כל אני אומרת לבנות: אל תבואו לפה להצטלם עם נשק כי זה מגניב, זה הכי מעצבן. אם אתן באמת חושבות שאתן רוצות לעשות את זה תשקיעו לפני הצבא, תעשו כושר. אם תעבדו, אין דבר קשה מדי עבורכן".