ראש מערך הסייבר הלאומי, יגאל אונא, חשף היום (חמישי) את ניסיון התקיפה על מערכות המים של ישראל לפני כחודש. אונא סיפר בכנס סייברטק דיגיטל כי "הניסיון למתקפה על ישראל היה מתואם ומאורגן במטרה לפגוע במערכת המים ההומניטרית". אונא לא ציין במפורש כי מדובר באירן אך הדגיש: "לא מדובר בקבוצת פשיעת סייבר אלא בשחקן מדינתי".
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"המילה 'מהירות' לא מספיקה בשביל לתאר את הקצב הקדחתני שבו דברים מתרחשים במרחב הסייבר", הסביר אונא. "נזכור את החודש האחרון כנקודת שינוי בהיסטוריה של מלחמות סייבר מודרניות. הניסיון למתקפה על ישראל היה מתואם ומאורגן במטרה לפגוע במערכת המים ההומניטרית שלנו", הדגיש.
"אם המתקפה הייתה מצליחה", ממשיך אונא, "היינו באמצע משבר הקורונה נאלצים להתמודד עם נזק מסוים לאוכלוסייה האזרחית ואף מחסור זמני במים, או עירבוב של כלור או כימיקלים אחרים במינון הלא נכון שיכול היה לגרום לנזק ולאסון".
ראש מערך הסייבר סיפר בהמשך כי המתקפה כוונה למספר רב של מערכות שליטה ובקרה והיא סוכלה בזכות המאמצים של ישראל ובזכות ההיערכות של מערך הסייבר הלאומי. "ניהול הסיכונים שאנחנו עושים תמידית. אם נעמוד במקום ולא נתקדם ונשתפר, התוצאה בפעם הבאה עלולה להיות פחות טובה".
"סימן לעידן חדש של מתקפות סייבר"
"כעת אנחנו נערכים לשלב הבא שיגיע בסופו של דבר", סיפר אונא. "אני חושש שזהו רק סימן לעידן חדש שבו מתקפות סייבר מכוונות למטרות הומניטריות. אם חשבנו שיש קווים שאסור לעבור אותם, אז במקרה הזה כל הקווים נחצו וייתכן שייחצו אף יותר בעתיד".
אונא אף התייחס לאיום הגלובלי של מתקפות מסוג זה, ועל החשיבות שבשילוב ידיים במאבק בתוקפנות הזו. "הקהילה הבין-לאומית צריכה לעבוד יחד כנגד המתקפה הבאה שבה רמת המתקפה עשויה לעלות, להיות מתוחכמת יותר וקטלנית יותר", אמר.
"נראה כי יש כללי משחק חדשים במלחמת סייבר - זה יכול להיות סייבר נגד סייבר, או קינטי נגד סייבר - והכל יצטבר ללוחמה שמכוונת לפגיעה באזרחים . המדינות צריכות לשקול מה נחשב תשתית קריטית ומהם היהלומים שבכתר במרחב הסייבר בכל מדינה, שבהם מטפלים בהגנת סייבר, ולנהל את הסיכונים עם המערכות החשובות שאין מוגדרות קריטיות", סיכם ראש מערך הסייבר אונא.
רק לפני שבוע: מתקפת סייבר על אתרים ישראליים
לפני שבוע הותקפו מאות אתרים בישראל בידי גורמים עוינים, ואז התברר כי לא מדובר רק בפריצות לאתרים – אלא גם במספר סוגי כופר שמופיעים באתרי חברות שנפרצו. בחמ"ל מיוחד שהוקם זיהו שהתוקפים מחלקים את המידע במערכות החברה לפי תחומים, ודורשים עשרות אלפי דולרים לשחרור כל תחום, כך שבמצטבר הכופר עולה על 100 אלף דולרים בקלות.
בנוסף, נמצא שיש תוקפים שדורשים כופר כפול – תחילה תמורת שחרור המידע ולאחר מכן, עבור אי הפצת וחשיפת החומרים לציבור ולמתחרים. עוד התגלה כי התקיפות מתבצעות נגד קווי הייצור עצמם במטרה לשבש תהליכי ייצור או לנסות להשתלט על שרטוטים ועל תוכניות ייצור.
אף מדינה או ארגון לא קיבלו אחריות לתקיפות אך ישנן הערכות כי מדובר בגורמי חמאס או גורמים אירניים. מערך הסייבר הלאומי עדכן כי כמדי שנה, לציון "יום ירושלים האירני" וסיום הרמדאן, ובסמיכות ליום ירושלים המצוין בישראל, צפויים ניסיונות של אקטיביסטים אנטי-ישראלים לבצע פעילות מתואמת במרחב הסייבר כנגד ישראל.