"יצאנו מלבנון, אבל לבנון לא מאחורינו": 20 שנים בדיוק ליום היציאה של צה"ל מלבנון, כתב היום (ראשון) שר החוץ, רא"ל במיל' גבי אשכנזי, ששימש אז מפקד פיקוד הצפון, פוסט מיוחד ומרגש על תחושותיו משנות הלחימה הרבות ברצועת הביטחון שגבתה את חייהם של חיילים רבים - וקרא להכיר ב-18 השנים המדממות הללו כמלחמה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"עברו עשרים שנה בדיוק מאז אותו לילה. לילה שבסופו סגרנו את השער – כשכל חיילי צה"ל על אדמת מדינת ישראל", כתב אשכנזי בקבוצה "סיפורים מלבנון". "לילה רועש – ובבוקר שקט מהדהד. לפתע שומעים את הציפורים מצייצות לאורך הגבול".
"על האדמה המקוללת של לבנון השארתי את טובי מפקדיי, חבריי ופקודיי. עשרים שנה הייתי שם, כמפקד צעיר, וכמפקד בוגר יותר. כמג"ד וכמח"ט גולני, כמפקד 769, מפק"ד יק"ל וכאלוף פיקוד הצפון", הוסיף לתאר אשכנזי".
"האדמה הזו ספוגה בדמם של גוני ושל ארז, של חידו ושל קותי, של אמיר, ושל עוד רבים ויקרים", תיאר. "הרשימה ארוכה וכואבת. רבים מדי לא חזרו. רבים מדי שחזרו עם פציעות קשות בגוף, ובנפש. השארנו שם במוצבים, בדרכים ובוואדיות, ומאחורי השיחים והבולדרים, את נעורינו ובחרותנו, את חברינו ואת חלומותינו".
"אנחנו 'דור לבנון' וזר לא יבין אותנו. זר לא יכיר את השפה או את הריחות המיוחדים. לא יבין את הברית עם צד"ל. אינספור פעמים חצינו את הגבול. פעמים רבות חזרנו בשורות חסרות. אך כשהבטנו דרומה, אל אורותיה של קריית שמונה, של משגב, של כפר יובל – הרגשנו שכל עם ישראל מאחורינו. עמדנו במשימה. הגנו על יישובי הצפון".
הקריאה של אשכנזי: "לעשות תיקון - ולהעניק אות למערכה"
"אומנם יצאנו, אבל לבנון לא מאחורינו", הבהיר הרמטכ"ל לשעבר. "השקט עשוי להטעות. גם היום, מאחורי השיח והוואדי, עדיין מסתתרת שנאה יוקדת ורצון עיקש לפגוע בנו. ישראל חזקה ועוצמתית היום הרבה יותר, חיזבאללה מורתע וצה"ל ערוך, גם היום, לבצע כל משימה".
"18 שנות הלחימה ברצועת הביטחון היו מלחמה ללא שם וללא אות, ואני שמח על הרצון לעשות תיקון מאוחר ולבחון הענקת אות למערכה זו. משפחות החיילים שנפלו, והחיילים שלחמו, זקוקים להכרה ולהוקרה. גם אנחנו כמדינה זקוקים לזה – גם בחלוף עשרים שנה", כתב אשכנזי.
"ולכם אחיי היקרים לנשק בני דור לבנון, לכם שמתקשים ואולי גם לא רוצים לשכוח, שזוכרים את הריחות, את הפחד, את הקרב ואת המחיר – לכם אני רוצה רק לתת חיבוק חזק, לבקש שתמשיכו לספר ולזכור, בכך נשמור על זיכרון חברינו שנפלו ואינם. ואנחנו המפקדים נפעל להענקת אות למערכה הזאת" סיכם וחתם במילים: "בהצדעה לכולכם".