סמל צחי איטח ז"ל נהרג במוצב הבופור בשנת 2000, ימים ספורים לפני נסיגת צה"ל מלבנון. איטח צילם במהלך השירות במוצב תיעוד ששימש השראה לספר "אם יש גן עדן" שבהמשך גם הפך לסרט המצליח "בופור", בו גם הופיעה דמותו. בשל אהבתו למוזיקה, החליטה משפחתו לערוך לפני חודשיים אירוע לזכרו בהשתתפות מוזיקאים, והספיקה לעשות את זה לפני שמשבר הקורונה נכנס לחיינו וביטל אירועים מהסוג הזה.

 לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

אחת עשרה יום לפני נסיגת צה"ל מלבנון נהרג צחי מפגיעת טיל נ"ט – שירה חיזבאללה. מאז, החברים שומרים על קשר צמוד עם הוריו אריה ויפית. לפני כחודשיים, נערך ערב מיוחד לציון 20 שנה למותו – אליו הגיעו החיילים והמפקדים ששירתו איתו. על הבמה עלו בזה אחר זה מיטב המוזיקאים – כפי שהוא עצמו, חלם להיות.

"התבגרנו, גדלנו, אבל לא שוכחים, זה משהו שנחרת בזיכרון וחושבים עליו יום יום ובשביל זה אנחנו פה, אמר חברו של צחי שנפצע גם הוא בלבנון. "זה תמיד יהיה ככה. היום זה 20 שנה וגם בטקס של 40 שנה זה יהיה ככה".

 

צחי איטח ז
צחי איטח ז"ל

יפית, אימו של צחי, סיפרה: "צחי היה חלום של כל אמא, מגיל קטן הוא אהב לנגן. מוזיקה הייתה כל עולמו. לפני הגיוס היה לו ברור שהוא רוצה לסגור מעגל וללכת ליחידה שאבא שלו הקים לפלחה"ן גבעתי. אני קצת דאגתי כי הוא היה מאוד עדין.  אבל הוא אמר לי 'פעם זה היה תורו של אבא עכשיו תורי'. צחי היה ילד של נתינה ואהבה ואנחנו משתדלים מאוד כל המשפחה להמשיך ולהפיץ את אורו על מי שהוא היה וגם על מי שהוא היה יכול להיות לצערי".

הוריו של צחי איטח ז
הוריו של צחי ש"ל, אריה ויפית | צילום: החדשות 12

"במקרה שלנו צחי נפל חלל על הבופור בלבנון בתוך מלחמה ארורה. זה היה סיפור משותף לעם ישראל באותה תקופה", שיתף אריה, אביו של צחי. "כשצחי נפל נפלו מאות חיילים ונפצעו אלפים וכל יום היה בחדשות טקס הלוויה של חייל כזה או אחר. זה לא טבעי שהורים קוברים את הבנים שלהם. זה ממש לא טבעי וההנצחה היא חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו".