זה היה אחד מהאירועים המפתיעים שצה"ל חווה, עם תוצאות קשות מאוד. אוניית המרמרה שהגיעה מטורקיה בניסיון לשבור את המצור על עזה עשתה דרכה לעבר חופי ישראל – עד שהכוחות עצרו אותה. אלא שאז, נתקלו בפעילות אלימה מצד פעילי הטרור שהיו עליה – שכמעט גרמה לאסון כבד. היום, 10 שנים אחרי אותו משט שנצרב בתודעה הישראלית, הלוחמים שנשלחו למשימה משחזרים את האירוע הגורלי, שכמעט עלה לכמה מהם בחייהם.
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
השלושה הם רס"ן ש', מפקד הכוח הפושט משייטת 13 – שנחטף לבטן האונייה פצוע, סא"ל א' מכוח החילוץ וצ' – הטייס שהוריד אותם בחבל לתוך התופת. המשט, שעיצב מחדש את יחסינו עם טורקיה ונחקק בזיכרון הציבורי – שינה במידה רבה גם את השייטת. כעת הם מספרים כיצד אירועי אותו הלילה הגורלי נראו בעיניים שלהם, כשמצאו את עצמם נלחמים על חייהם. סא"ל במיל' צ', שהייה מפקד טייסת המסוקים שפשטה על המרמרה וחילצה את הלוחמים שיתף: "היה קשה מאוד להבין מה קורה שם, אבל הבנו שמתרחש שם משהו שלא התכוונו אליו"
כעת אנחנו מביאים גם חשיפה של הקלטות חדשות מרשת הקשר מאותו לילה, ששופכות אור נוסף על רגעי המתח והחרדה מפני אירוע שיוצא משליטה. "אתה מבצע במשק חי על מה שצריך, זרקו שם אנשים מעבר לדופן, תעצור את האונייה". בהקלטות הנוספות נשמעים הכוחות שעל המסוקים מורידים את לוחמי השייטת לסיפון. "אני חוטף מכות, יש מכות למטה", דיווחו הלוחמים שהורדו מהאוויר.
"פגשתי מסביבי כמות ענקית של כוח אויב, היו סביבי עם אלות וסכינים", סיפר רס"ן ש' שנפצע באירוע. "חטפתי מכות קשות בראש, שברתי את האף ואת הלסת", חשף ש'. "היו צעקות וטירוף, ממש סוג של לינץ. כמויות מטורפות של אנשים היו עליי'", הוסיף. סא"ל א', שהיה מפקד הכוח הפושט, סיפר איך התנהל האירוע עם חשש כבד לנפגעים ואפילו לחטופים: "אנחנו מקבלים החלטה שאנחנו נכנסים באש חיה".
רס"ן ש', שהיה בסכנת חיים ברורה לאחר שנלכד על ידי פעילי הטרור על האונייה, סיפר על רגעי האימה: "הבנתי שהנשקים שלי אצל האויב, ושאין לי יותר מידי מה לעשות". אולם בכל אותו הזמן הייתה לו תקווה שיחולץ: "אני שומע את הכוח שנלחם למעלה. הבנתי שאם אחזיק מעמד עוד קצת – יבואו לחלץ אותי".
באירועי אותו הלילה נהרגו 10 פעילי טרור, 10 לוחמי שייטת נפצעו – משט המרמרה נעצר. גם שיטת המשטים דעכה והתפוגגה. בשייטת שינו את שיטות הפעולה מאז - דורות חדשים של לוחמים מתחנכים היום לאורן של העדויות האלה, ולאורן של נחישות והתמדה, היום 10 שנים בדיוק אחרי.