הם לוחמים בחטיבות השונות של צה"ל, אך מאחוריהם, במחנות העולים באתיופיה, נשארו בני משפחותיהם - סבים, סבתות, אבות, אמהות, אחים ואחיות. חלפו שנים מאז הפרידה, אבל שני הצדדים לא איבדו תקווה שיום אחד זה יקרה - ובני המשפחה יעלו לארץ.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אתמול (שלישי), ערב יום העצמאות, הופתעו הלוחמים לגלות שיקיריהם שלחו להם מכתבים מאתיופיה לרגל יום העצמאות. הם שיתפו עם N12 את המסרים שקיבלו. באחד מהם נכתב: "לקרובים שלנו היקרים. חיילים יקרים, אתם מקריבים את החיים שלכם לעם ישראל ולמולדת שלכם. שה' ישמור עליכם כל הזמן. אנחנו נזכור את הנופלים, נמשיך להתפלל להחלמתם של הפצועים ואתם תמשיכו להילחם על עצמאותה של ישראל".
במכתב אחר נאמר: "אתם החיילים, בזכותכם יש עצמאות לישראל. אתם מתפקדים במציאות לא פשוטה, אבל אתם עושים הכל למעננו ולמען המדינה שלכם. גאים בכם כל כך!"
אחד החיילים הנרגשים שקיבל מכתב ממשפחתו הוא אצנפי אמבייה, בן 20, לוחם בחטיבת גולני. הוא אמר: "זה היה כל כך מרגש לקבל את המכתבים. כבר 13 שנה שאני ממתין שיום אחד יעלו בני המשפחה שלי שנותרו במחנות. המכתבים האלה הזכירו לי את עצמי בילדותי במחנות".
אצנפי סיפר גם על הכמיהה שלו לישראל, עוד לפני שעלה ארצה: "כמה ציפינו והתפללנו לעלות לארץ ישראל. כילד חלמתי להיות חייל צה"ל וללבוש את המדים. הגיע הזמן שיעלו אותם כבר, ויגשימו להם את החלום להיות לוחמים בצה"ל כמוני. אבל רק בחטיבת גולני".
הוא סיכם ואמר: "מאחל לכל עם ישראל ולכל הממתינים במחנות חג עצמאות שמח. הנערים ששלחו לי את המכתב עשו לי את חג העצמאות הכי שמח שיש, למרות שאני חוגג אותו בבסיס עם החברים ולא עם המשפחה שלי באשקלון".