לתרחיש הזה נערכים בשני הצדדים: כוח צבאי מיוחד ומיומן של חיזבאללה חוצה את הגדר, נכנס ליישוב בישראל, מבצע מתקפה – ולוקח בני ערובה. בחיזבאללה מאמנים את הכוחות, בישראל מבצרים את הגדרות. N12 משרטט את תמונת המצב של מה שאמור להיות חלק מההיערכות הישראלית לכך - פרויקט "אבן משתלבת", הקמת המכשול החדש בגבול ישראל-לבנון, שהעבודות עליו נמשכות גם בימי קורונה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

הגבול עם לבנון נמתח לאורך 140 קילומטרים, ובחודשים האחרונים נחשף הפרויקט המאתגר של מערכת הביטחון שנועד לשבש ולמנוע מתקפות וחדירות של חיזבאללה בשטח ישראל. מדובר בחומת בטון משולבת גדר רשת עם אמצעי תצפית ומודיעין. הגדר המשודרגת הזו אמור להיות חלק מהתשובה לתוכנית של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה שהבטיח ב-2011 "לכבוש את הגליל". הוא גם פירט איך לוחמיו יפרצו את גדר הגבול ויפלשו לשטחים אזרחיים וצבאיים בישראל. בראש הכוחות יעמוד כוח "רדואן" - יחידת הפשיטה והכיבוש שהקים חיזבאללה.

אבל לא רק פשיטות וחדירות מאיימות על הגליל – ירי נ"ט למשל הפך בשנים האחרונות לתגובה שגרתית של חיזבאללה בתקריות. רק בסתיו האחרון שיגר חיזבאללה טיל קורנט לעבר סיור של צה"ל סמוך לאביבים.

לאורך 140 קילומטרים של גבול מקימה ישראל את המכשול החדש, ואורכו הכולל - 15 ק"מ בלבד. זה התקציב שאישרה עד כה המדינה. בשאר 125 הקילומטרים תישאר הגדר הישנה שעברה שיפוצים במקומות שהיה צורך בכך. כדי להקים מכשול לכל האורך ממשלת ישראל, אם תרצה, תצטרך להקצות עוד כ-2 מיליארד שקל.

מבצע אבן משתלבת‎ (צילום: דובר צה"ל)
מבצע אבן משתלבת‎ | צילום: דובר צה"ל

מתוך 15 הק"מ של הפרויקט: 5.2 ק"מ באזור המערבי, מראש הנקרה עד שלומי, ו-4.6 ק"מ באזור המזרחי, סמוך למטולה וסמוך למשגב עם. 

המכשול החדש כולל חומת בטון שמעליה גדר רשת. גובהה נע בין 7 ל-9 מטרים. בדומה למכשול החדש שהקימה ישראל בשנים האחרונות סמוך לעזה, הגדר החדשה כוללת מרכיבי הגנה מתקדמים נוספים שבהם עשרות מצלמות ואמצעים טכנולוגיים נוספים לאיסוף מודיעין. 10 חברות ו-300 עובדים משתתפים בפרויקט ההקמה.

מבצע אבן משתלבת‎ (צילום: דובר צה"ל)
בניית הגדר החדישה | צילום: דובר צה"ל

בנוסף לחומה, תוואי השטח לאורך הגבול הארוך עובר שינוי משמעותי: עבודות חישוף השטח בנקודות אסטרטגיות, בניית מצוקים גבוהים וסוללות עפר. לצורך הקמת מקטעי המכשול השתמשו ב-6,018 לוחות בטון, טונות של חצץ, 4,500 טונות פלדה ו-7,500 טונות שהם כ-21 ק"מ של אספלט. כל אלה אמורים להקל ולייעל את התצפיות במרחב, ולעכב ולבלום חדירה אפשרית של אנשי חיזבאללה.

לאורך גדר הגבול יש 11 נקודות מפגש שחיזבאללה רואה בהן חדירה של ישראל לשטח לבנון, האתגר הזה משפיע באופן ישיר על בניית החומה המתקדמת. במהלך העבודות, חיזבאללה השמיע לא מעט איומים כי אם צה"ל יבנה את החומה בשטחים הללו, הוא יראה בכך התקפה על שטחיו, ואיים להגיב על כך.

סא"ל אייל בזיני, סגן מפקד חטיבת 769 (צילום: דובר צה"ל )
סא"ל אייל בזיני, סגן מפקד חטיבת 769 | צילום: דובר צה"ל

"המבצע לחשיפת המנהרות החודרות שנערך לפני שנה יצא לפועל רק אחרי שסימנו בהקמת החומה", מגלה תא"ל ערן אופיר, ראש מנהלת גבולות ותפר במשרד הביטחון. "זה אפשר להגן על הלוחמים בעת פעולת חשיפת מנהרות הטרור של חיזבאללה".

תא"ל ערן אופיר
תא"ל ערן אופיר

מי שמתמודד בשטח עם המציאות ומבין את הנחיצות במכשול הוא סא"ל אייל בזיני, סגן מפקד חטיבת 769, החטיבה שיושבת בגזרה המזרחית של הגבול. "חיזבאללה ממשיך לעקוב ולאסוף מודיעין על כוחות", הוא אומר. "עכשיו הם פשוט ללא מדים ונשק אבל רואים את האויב מבצע נוהלי קרב מתקדמים, נמצא בשטח, מקיים תצפיות וסיורים ועושה הכנות לארגון המרחב".

סגן דניאל חשאי, קצין ההנדסה חטיבה 300  (צילום: דובר צה"ל )
סגן דניאל חשאי, קצין ההנדסה חטיבה 300 | צילום: דובר צה"ל

בגזרה המערבית פועלת חטיבה 300. קצין ההנדסה שלה, סרן דניאל חשאי, עובד בשטח עם חייליו על הקמת המכשול. "העבודות המרכזיות שאנחנו מבצעים הן חישוף ומיצוק של מובלעות, סידור ציר הטשטוש והעבודות להקמת החומה", הוא מספר. "את העבודות אנחנו מבצעים בעזרת כלים כבדים - מנופים להרמת לוחות כבדים, טרקטורים, באגרים ושופלים. זו עבודה אינטנסיבית שמתבצעת לצד לוחמים שמאבטחים את העובדים".

כל הפרטים המופיעים בכתבה פורסמו באישור הצנזורה הצבאית.

"מחסל המנהרות" המכשול בעזה מעל ומתחת לקרקע - תמונת מצב