ה"סטארט אפ ניישן" נגד הקורונה: במשרד הביטחון החליטו להפעיל את מיטב המוחות במדינה כדי לנצח את הנגיף, והקימו צוות מומחים מיוחד שעובד מסביב לשעון על מציאת פתרונות חדשניים לדיכוי המגפה. את המאמץ המיוחד שנחשף היום (שני) לראשונה ב-N12 מרכז המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית של משרד הביטחון (מפא"ת) בראשות דני גולד, ולמשימה גויסו עשרות מומחים ממגוון תחומים וארגונים – הפועלים בהתנדבות מלאה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

החל מאנשי צה"ל, המוסד והתעשיות הביטחוניות, דרך מוחות מובילים מעולם ההיי טק, וכלה באנשי מכוני המחקר והאקדמיה – נרתמו למשימה האנשים המוכשרים ביותר בישראל, המסוגלים להפוך רעיון למציאות במהירות יוצאת דופן. המומחים חולקו לעשרה צוותי עבודה, שכול אחד מהם שוקד על פתרון לבעיה מסוימת כדי לעזור למדינה להתגבר על המשבר הבריאותי ולעצור את התפשטות הנגיף.

בתוך ימים – אנשי המוסד פיתחו את אפליקציית "המגן"

כבר עכשיו, ימים ספורים אחרי שיצא הפרויקט לדרך, המאמץ מתחיל להניב פירות. אתמול השיק משרד הבריאות אפליקציה חדשה למניעת התפשטות הנגיף - "המגן". האפליקציה הזו, שפיתחו אנשי מוסד ומומחים מחברת "מטריקס", מצליבה נתוני מיקום מטלפונים ניידים עם נתוני החקירות האפידימיולוגיות – ומתריעה למשתמש על כך ששהה סמוך לחולה קורונה. בכך היא מסייעת להכניס "חשודים" שבאו במגע עם חולים לבידוד במהירות.

לאור החשש הציבורי מפגיעה בפרטיות, על רקע האישור שנתנה הממשלה לשב"כ לאכן טלפונים של החולים המאובחנים ולשלוח הנחיית בידוד לתושבים שהיו בקרבתם, במשרד הבריאות הבהירו כי המידע שמתקבל באפליקציה זו נשמר אך ורק על מכשיר הטלפון שבו הופעלה, ואינו מאוחסן בשרתים חיצוניים.

לוחמי סייבר
לוחמי סייבר. אילוסטרציה | צילום: דובר צה"ל

חולה קורונה במחלקה? "אינדור" תמנע השבתה כוללת

פרויקט נוסף שאחד הצוותים שוקד עליו הוא פיתוח תוכנה שנקראת "אינדור". זו באה לענות על המקרה הבעייתי שבו מתגלה חולה קורונה בתוך אחת המחלקות בבית החולים, והדבר מביא להשבתת המחלקה כולה. הטכנולוגיה החדשה שמפותחת מיועדת לספק מערכת ניטור מתקדמת שמזהה - באמצעות אותות בלוטות', רשתות אינטרנט אלחוטיות ועוד - מי בדיוק עבר ליד החולה בתוך המחלקה, וכך תאפשר לבודד רק את מי ששהה בקרבתו, והמחלקה תוכל להמשיך לפעול כרגיל.

הפתרון היצירתי למחסור במכונות הנשמה

פרויקט נוסף שנחשף בימים האחרונים נועד לפתור את המחסור החמור במכונות הנשמה, בעזרת ציוד קיים ואף נפוץ. בוגרים של אחת היחידות המובחרות בצה"ל ומנהל המחלקה לטיפול נמרץ בהדסה הר הצופים, ד"ר אלחנן פריד, פיתחו רעיון שהיה מונח למעשה מתחת לפנס אבל מישהו היה צריך לזהות אותו. הפיתוח הופך את מכשיר ההנשמה הנפוץ בכול אמבולנס וערכת עזרה ראשונה – "אמבו" - מידני לחשמלי ואוטומטי.

חברה ישראלית פיתחה מענה לבעיית מכונות ההנשמה
הפתרון למחסור במכונות הנשמה - אמבו משודרג

במשרד הביטחון פרcו בסוף השבוע האחרון את חסותם על הפיתוח הייחודי, גייסו גם את אנשי התעשייה האווירית למשימה והחלו בהדפסות תלת ממד לייצור מיידי של רכיבים וחלקים. אתמול החלה סדרה של ניסויים קצרים ומהירים. אם הם יעברו בהצלחה, כבר בימים הקרובים החברה תעבור לייצור סדרתי של המכונות.

"מפעל המידע"

פרויקט זה של המומחים שפועלים במפא"ת אוסף באמצעות כלים של בינה מלאכותית מידע קליני רחב מהמאגרים של קופות החולים ומשרד הבריאות – ומשתמש בו לזיהוי מוקדם של סימנים המעידים על התפשטויות לפני שהן פורצות.

בעזרת כלי זה ניתן יהיה לדכא התפרצויות מקומיות באיבן, לקבל תמונה ברורה של התפשטות הנגיף ולתת בידיהם של מקבלי ההחלטות מפת שליטה של ההתפתחויות בזמן אמת. כך למשל התפרצות הקורונה ביישוב קריית יערים הייתה יכולה להיבלם, אם הרשויות והתושבים היו מקבלים התרעה מהירה על האירוע ונערכים אליו.

בעזרת ניתוח המידע, ניתן יהיה להזהיר אנשים מגיל מסוים ובעלי מחלות רקע שיש בקרבתם חולה, או שקיימת אינדיקציה להתפרצות באזור מגוריהם, ולהכניסם בהקדם להסגר שיפחית את רמת הסיכון. המידע מתבסס על אינטרנט גלוי ונתוני מיקום ניידים, מבלי לחשוף פרטים אישיים על המטופלים.

כפפה מיוחדת וחיטוי אלקטרו מגנטי

במקביל לאמצעי הניטור והאזהרה, הצוותים פועלים גם על פיתוח של אמצעי חיטוי שונים. אחד הפיתוחים שעליו אמונים חברי סטרטאפ המתמחים ברפואה שגויסו למאמץ עוסק ביצירת כפפה שתמנע את העברת הנגיף בין משטחים ותכיל חומר חיטוי. זאת, כמענה לכך שכפפות הגומי המצויות שרבים עושים בהם שימוש היום מונעות מגע של חיידקים עם הגוף, אך אינן מונעות את העברתם אל המשטח הבא שהאדם נוגע בו.

בשבוע שעבר פורסם כי נגיף הקורונה יכול לשרוד זמן רב יחסית על משטחים העשויים מחומרים שונים. על כן, אפשרות נוספת שנבדקת במפא"ת היא היכולת לחטא חדרים ואפילו אזורים נרחבים באמצעים חדשים ואלקטרו מגנטיים. בין הרעיונות – הקרנת גלי מיקרו על פני משטח או מרחב מסוים כדי לעקר לאורך זמן את האפשרות שהנגיף יישאר עליו.

קורונה בישראל - בת ים
בין הפיתוחים - חיטוי מרחבים בגלי מיקרו | צילום: Sebastian Scheiner, AP

זיהוי חולי קורונה - על בסיס ריח ושמיעה

במפא"ת מבקשים לסייע גם בסוגיית הבדיקות שמטרידה רבות את גורמי הבריאות בישראל, ועובדים על פתרונות שיאפשרו להגביר באופן ניכר את הקצב הנוכחי - כדי שאפשר יהיה להגיע ל-30 אלף בדיקות ביום. לפתיחת צוואר הבקבוק שנוצר פועלים מומחים למתמטיקה וסטטיסטיקה שמפתחים אלגוריתמים ומודלים מיוחדים שיזרזו את כול התהליך.

בין הפיתוחים שעל הפרק ישנם כאלה שנועדו לאפשר זיהוי של הנגיף מחוץ למעבדה בעזרת אמצעים אלקטרו-אופטיים. אחד מהם מבוסס על בדיקות של הבל פה, וזיהוי חולים על פי ריח. הפרויקט עדיין בניצניו, אולם הפיתוח יימשך ככל שנדרש מתוך מחשבה קדימה והיערכות לאפשרות שנחווה התפרצות דומה גם בחורף הבא.

מעבדת קופת חולים לאומית
מעבדה לבדיקות קורונה. הפיתוחים החדשים יזרזו את התהליך? | צילום: פלאש 90

רעיון נוסף שנבחן הוא פיתוח אפליקציה שתזהה חולים על בסיס גלי קול, בדומה לטכנולוגיה הקיימת לאיבחון דלקת ריאות ומבוססת על כך שהמחלה משנה את הקול של החולה. פיתוח נוסף שנבחן בהקשר הריח, ונמצא בשלבים מאוד ראשוניים, הוא שימוש בכלבים - הניחנים כידוע בחוש ריח מפותח ומסייעים למשל לגילוי סמים וחומרי נפץ. 

אחת השותפות למאמץ היא יחידה 81 של מערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין. בין היתר, החלה היחידה לייצר מסכות מגן עבור צוותי הרפואה על מנת להתמודד עם המחסור הקיים בארץ, ולהתאים אמבולנסים לפינוי חולי קורנה, כך שהנהג מבודד לחלוטין ואינו נמצא בסכנת הידבקות.