הכרתו של טראמפ בריבונות הישראלית על כלל היישובים היהודיים ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן נתנה דחיפה משמעותית לשאיפות הסיפוח של ממשלת הימין – שתפעל כעת להחיל את החוק הישראלי על האזור בהקדם האפשרי. נתניהו מיהר להכריז כי עוד ביום ראשון הקרוב יעלה לאישור בישיבת הממשלה חלקו הראשון של הסיפוח, אולם הנושא עלול להתעכב עד לפרסום חוות דעתו של היועמ"ש בנוגע ליכולתה של ממשלת מעבר להחליט על צעד מסוג זה. אם המהלך אכן יצא לפועל - אלה המשמעויות שלו.

מה זה סיפוח?

סיפוח הוא למעשה הכרזה חד צדדית, ללא הסכמה פלסטינית וירדנית, על החלת החוק הישראלי במלואו על האזור. לדברי נתניהו, המהלך יתבצע בשתי פעימות: ראשית, ראש הממשלה יביא את ההחלטה על החלת החוק הישראלי על בקעת הירדן, צפון ים המלח ויתר היישובים היהודיים ביו"ש לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה. שנית, לאחר עבודת מטה בישראל, תובא החלת החוק הישראלי גם על שטחים נוספים.‎‏

למה בעצם לספח?

הטיעון המרכזי לסיפוח בקעת הירדן ויו"ש הוא להבטיח את האחיזה הביטחונית של ישראל בגבולה המזרחי. היום צה"ל אמנם יושב שם, אבל כאזור כבוש אפשר לראות בכך ישיבה זמנית בלבד. תומכי הסיפוח טוענים כי מהלך כזה יבטיח שישראל וצה"ל ישבו שם לעד. מעבר לכך, סיפוח ישפיע על חייהם של התושבים היהודים, שיהיו כפופים לחוק הישראלי בדיוק כמו כל אזרח אחר במדינה.

תוככנית, שלום, מפה, טראמפ
המפה מתוך תוכנית השלום של טראמפ

איך ישתנו חייהם של התושבים אחרי סיפוח?

 - הקלה בתכנון וסלילת כבישים שחסרים היום באזור.

- יכולת תכנון והקמת תשתיות מסודרות כמו חשמל, ביוב ומים.

- הסדרת הליכי בנייה והבטחה שלא תהיה הקפאת בנייה.

-  העברת סמכויות ניהוליות מהמנהל האזרחי לרשויות המקומיות וחיזוק הקשר שלהן לממשלה בשביל לקצר תהליכים.

תוכנית המאה נחשפת - כל הפרטים על העסקה \\ אבו מאזן, חיזבאללה ואירן נגד תוכנית המאה \\ פומפאו: "לא משנה מי יהיה רה"מ, תוכנית המאה תצא לפועל" \\ האם יישובי המשולש יהיו חלק מפלסטין? \\ שרים בימין מזהירים: "מדינה פלסטינית - קו אדום"

מהו המעמד המשפטי של האזור לפני ואחרי סיפוח?

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, שטחי הגדה המערבית הם בגדר שטח ישראלי כבוש והחיים בהם כפופים לאלוף פיקוד המרכז ולמנהל האזרחי. החלה של ריבונות בצורה של סיפוח, ללא הסכמה, עלולה להיות בעייתית מכיוון שהחוק הבינלאומי אינו מכיר בה, בניגוד לחוק הישראלי שמכשיר סיפוח. בנוסף, זו עלולה להיחשב הפרה להסכם הביניים שנחתם בין ישראל לפלסטינים מ-1995. 

מה המשמעות המדינית של סיפוח?

כיוון שהחוק הבינלאומי, כאמור, לא מכיר בסיפוח, יש לכך התנגדות רבה. לאחר הצהרותיו הקודמות של נתניהו על סיפוח מדינות אירופאיות הביעו התנגדות למהלך, וכך גם רוסיה והאו"ם. גם השכנים מירדן לא אוהבים את הרעיון. נזכיר כי שטחי הגדה המערבית היו עד לשנת 1967 בבעלותה של ירדן. גם מדינות ערב נוספות, אפילו המתונות יותר, עלולות לראות בסיפוח פגיעה בפלסטינים. 

מה עמדות המפלגות השונות?

ראש הממשלה נתניהו תומך לחלוטין בסיפוח, והצהיר כי בכוונתו להביא את המהלך לאישור הממשלה כבר בתחילת השבוע הבוא. יו"ר ימינה ושר הביטחון נפתלי בנט קרא אתמול לנתניהו להחיל מיד ריבונות על כל אותם 30% שכוללים את בקעת הירדן, צפון ים המלח, מעלה אדומים, גושי ההתיישבות וצירי התנועה ביהודה ושומרון, ולא רק על חלק קטן מהאזור. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אמר כי מפלגתו "בעד סיפוח, אך נתנגד להעברת כל עסקת המאה לפני הבחירות". בכחול לבן טרם הגיבו.

משמאל לעומת זאת ביקרו בחריפות את המהלך. יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, תקף: "תוכנית הסיפוח והטרנספר של נתניהו וטראמפ כוללת אור ירוק לשלילת האזרחות של מאות אלפי ערבים תושבי המשולש. אנחנו נאבק בגזענות המופרעת הזאת בכל האמצעים שיש לנו. כל אזרח, ערבי ויהודי שמאמין בדמוקרטיה ושלום מוכרח להתנגד לתוכנית המסוכנת הזאת - הטרנספר לא יעבור". 

איך תוכנית המאה תשפיע על תחום הנדל"ן ביהודה ושומרון?

"אם תוכנית המאה תיושם ושטחי יו"ש והבקעה יסופחו, הדבר יפשט מאוד את תהליך רכישת הדירה באזורים אלה", הסביר מנכ"ל חברת "דרא שיווק נדל"ן", דרור אוהב ציון. "כיום הסטטוס המשפטי של הקרקע בחלק גדול מהפרויקטים ביו"ש נקרא 'בר רשות', סטטוס חלש יותר מהסכם חכירה. כשיהיה סיפוח, מן הסתם הסטטוס הזה ישתנה ואז כל תהליך הרכישה יהיה פשוט יותר ויידמה לרכישת נדל"ן בתוך הקו הירוק".

"כיום תהליך הרכישה הוא מורכב מאוד", הוסיף אוהב ציון. "הלקוח צריך לפנות ליחידה להתיישבות ולסוכנות היהודית ולא ליישוב עצמו, שם הוא צריך לחתום על הסכם בר רשות, שהוא כאמור בעל מעמד חלש במיוחד. החלת תוכנית המאה תפשט ותקל מאוד על כל התהליך"

למרות זאת, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין חיים מסילתי סבור כי "בטווח הקצר לא צפוי שינוי דרמטי במחירי הנכסים ביהודה ושומרון". לדבריו, "תכנית המאה מביאה בשורה במישור המדיני אבל לא במישור התודעתי-חברתי. אני לא רואה את הצרכן הישראלי שעד היום חשש לרכוש דירה ביו"ש רץ לקנות לרכוש נכסים בשל התכנית. מצד שני, מי שרכש נכסים בהתנחלויות מתוך תקווה שהן יפונו והוא יקבל פיצוי, יכול ככל הנראה לשכוח מכך לפחות לכמה עשרות שנים".