סבב הלחימה הנוכחי ברצועה נערך מול ארגון הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני – ארגון שנכנס לתודעה הישראלית בראשית שנות ה-80 כשהוציא לפועל פיגועים רצחניים. "מדובר בארגון ששם לו למטרה לקדם את המאבק הפלסטיני כחלק מאג'נדה יותר רחבה, שקשורה לתפיסה ג'יהדיסטית-סלפיסטית של הקמת ח'ליפות איסלאמית ששטחי מדינת ישראל יהיו חלק ממנה", מסביר סא"ל (מיל') קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומפקד מנגנון התיאום הביטחוני בעזה לשעבר. "יש לו קו מיליטנטי קיצוני, והוא דומה בתפיסותיו הדתיות לדעא"ש ואל קאעידה".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בעוד שהחמאס הוא תנועה עממית, צבאית אבל גם פוליטית וחברתית, השואפת לשים ידה על הגה ההנהגה הפלסטינית, הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני הוא ארגון צבאי ממוקד מטרה. "לאורך כל השנים האחרונות פת"ח וחמאס מתחרות על תמיכתו של מרבית הציבור הפלסטיני - הג'יהאד האיסלאמי בכלל לא נמצא שם בהיקפי התמיכה שלו ברחוב, והוא גם לא צריך את זה", מתאר מיכאל. "בתקופות לחימה הוא פופולרי יותר, אבל דווקא בתקופה האחרונה בה הוא פוגע במאמצי ההסדרה ושיפור המצב ההומניטרי בעזה הפופולריות שלו פחתה משמעותית. עם זאת, בשנתיים האחרונות הוא התעצם".
ארגון פלסטיני בשליחות אירן
ההתעצמות הנוכחית הובילה לכך שהארגון מחזיק במערך רקטי מרשים של אלפי רקטות, חלקן ארוכות טווח, ומפעיל אלפי לוחמים בשטח. זו תוצאה של גב אירני עליו נשען הארגון בשנים האחרונות באופן כמעט מוחלט - בין אם בהכשרת לוחמיו ומפקדיו במדינות כמו סוריה ואירן ובין בהברחת רקטות אירניות לתוך הרצועה.
שיתוף הפעולה הזה בין ממשל שיעי לארגון סוני סלפיסטי אינו מובן מאליו, אולם האיבה לישראל מחברת ביניהם. "הג'יהאד, בשונה מהחמאס, תלוי לחלוטין באירן", טוען מיכאל. "הוא מבצע גם פעולות עצמאיות, אבל מחויב ליישם את הפקודות האירניות גם כשהן אינן מוצאות חן בעיניו". לדבריו, "דוגמה טובה להשפעה מרחיקת הלכת של אירן היא המינוי של מנהיג הארגון זיאד נחאלה - הוא אמנם לא היה היורש הטבעי, אבל הוא היה המנהיג המועדף על אירן".
הדוד נחאלה קורא לך - מי מתגייס לג'יהאד?
הנהגת הג'יהאד האיסלאמי יושבת בדמשק ובלבנון, מנותקת יחסית מהעם בעזה. "בעזה, הג'יהאד מתנהל כארגון מאוד ממודר והיררכי, עם זרוע צפונית וזרוע דרומית המטפלת כל אחת בגזרתה", מספר מיכאל. "אמנם להיררכיה יש סייגים, כמו במקרה של בהאא אבו אל-עטא, אבל בדרג שמתחת למפקדים ההיררכיה חזקה מאוד. מדובר בארגון שתוחלת החיים בשורותיו קצרה ואין בו הרבה מקום להתקדם כמו בחמאס: הלוחם יהפוך אולי לראש חוליה או מעין פלוגה, אבל לרוב לא יתקדם לדרג בכיר יותר".
מי שמגיע להתגייס לארגון, מתאר מיכאל, הם לרוב צעירים בשנות העשרה וה-20 המוקדמות לחייהם, לרוב משולי החברה. הם מגיעים על רקע קושי בחיי היום-יום שהם חייבים לנקז למקום מסוים, לצד אג'נדה דתית חזקה מאוד. "יותר מאיזה חזון לאומי, מתגייסי הארגון הזה רואים הרג יהודים כחובה קדושה", הוא מוסיף, "העולם שלהם צר מאוד".
הורדת הידיים עם חמאס
החמאס והג'יהאד האיסלאמי מנהלים ביניהם מערכת יחסים עכורה, שעל פי ההערכות רק הסלימה בתקופה האחרונה על רקע ניסיונות הגי'האד לסכל את מאמצי ההסדרה של חמאס מול ישראל. לפני כחודש משלחת עצמאית של הארגון אף נפגשה עם המודיעין המצרי, דבר שלבטח היה למורת רוחו של חמאס הרואה בעצמו ריבון בלעדי בעזה. "בהסלמה הנוכחית חמאס יושב לפי שעה על הגדר", מסביר מיכאל. "הג'יהאד מנסה לכופף את ידו ולהכניס אותו למערכה".
מיכאל מאמין כי הג'יהאד האיסלאמי אינו רוצה במערכה כוללת, אך יש לדעתו סיכוי לא רע למערכה מתמשכת. "בהתעצמותו פיתח הג'יהאד אורך נשימה שיאפשר לו בהתנהלות נכונה להחזיק מערכה של מספר ימים לפחות", הוא אומר. "בעוד התכתשות עם צה"ל ברצועה יכולה להיגמר רע עבורו ולהוות הזדמנות גם לחמאס לסגור עמם חשבונות, לחימה זהירה ומתמשכת יכולה להשיג שתי תוצאות - האחת היא גרירה של חמאס למערכה בלחץ ציבורי; והשנייה היא תמונת ניצחון בדמות השיתוק הממושך בישראל והמבוכה להנהגה הצבאית והמדינית הישראלית".
אז האם כל זה היה שווה את זה?
"החיסול משרת את המטרות של ישראל - אבל רק אם תדע לנצל נכון את חלון הזמן שנוצר", סבור מיכאל. "אופי הארגון הוא שהוא לא מגדל יורשים שיוכלו מהר מאוד להיכנס לנעליו של אבו אל-עטא, וכך המכה הזאת עשויה לתת בטווח הבינוני לישראל תקופה שבה הג'יהאד פחות דומיננטי בזירה העזתית ופועל פחות לסכל את מאמצי ההסדרה. תמיד צריך לראות את החיסול כחלק מהשלם ולא כאסטרטגיה או המדיניות כולה: אם ישראל תדע לנצל נכון את ההזדמנות הזאת להתקדם במהלכי ההסדרה ולהעמיק את היכולות המודיעניות והצבאיות שלה מול הג'יהאד, החיסול הזה עשוי להיות צעד אסטרטגי משמעותי".