בהאא אבו אל-עטא חוסל לפנות בוקר של יום שלישי, במבצע ממוקד שנוהל מחמ"ל המבצעים המיוחדים של השב"כ במרכז הארץ. במערכת הביטחון הסבירו כי היה פצצה מתקתקת, אבל נראה שזו לא הייתה פעולה מבודדת. בסוכנות הידיעות הסורית דיווחו כי דקות קודם לכן ניסתה ישראל להתנקש בחיי בכיר הג'יהאד האסלאמי אכרם עג'ורי ובשוך האש בחמישי האחרון דווח כי חוסל איש המערך הרקטי של הארגון במרכז הרצועה, רסמי אבו מלחוס. כעת, יש שמעלים את האפשרות שאחרי חמש שנות שקט יחסי ישראל שבה למדיניות הסיכולים הממוקדים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

"ככל שהמודיעין ידע, אבו אל-עטא תכנן לבצע בהפתעה ירי בטווחים גדולים בזמן הקרוב", מתאר בשיחה עם חדשות 12 אלוף (מיל') גיורא איילנד, ראש המל"ל (המועצה לביטחון לאומי) לשעבר. "כך שממילא היינו נכנסים לסבב לחימה אבל מעמדת נחיתות. אם אתה מבין שזה הולך לקרות ואתה היוזם זה מקנה לך יתרון ברור. ואכן חוסר הארגון והיעילות בתגובתו של הג'יהאד האסלאמי נחשפה בסבב האחרון כשישראל הצליחה להנחית מכה קשה ולהרוג כ-20 מחבלים משורותיו. זה הישג".

גיורא איילנד
אלוף (מיל') גיורא איילנד | צילום: יותם פרום

אך גם אם נתעלם לרגע מסימן השאלה הגדול שמרחף סביב התיאור של חיסול אבל אל-עטא כאירוע בודד, דבר שדובר צה"ל הקפיד להדגיש, תוצאותיו עשויות לאותת על חלון הזדמנויות נדיר לפעילות מול הג'יהאד האסלאמי. מאז מבצע צוק איתן בקיץ 2014 ישראל חדלה כמעט מלבצע סיכולים ממוקדים, זאת ככל הנראה על רקע ניסיונות ההסדרה מול חמאס.

"סיכול אבו אל עטא - הוצאת גורם אי-השקט"

השיקול האם לבצע סיכול ממוקד או לא הוא שאלת עלות-תועלת במגבלות הקריטריונים המשפטיים והמוסריים. "מצד אחד דרג מקבלי ההחלטות מבין שיש תחליף גם לדרגות הבכירות ושלאורך זמן לא נראה שינוי אסטרטגי והתמוטטות של הארגון בגלל אדם אחד", מסביר תא"ל (מיל') איתי ברון, סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר. "מצד שני יכולה להיות השפעה טקטית בטווח הקצר, כמו במקרה של אבו אל-עטא שבגופי הביטחון סבורים כי יש בו כדי הוצאת הגורם שפגע בתהליך ההסדרה ויצר אי שקט. ישנה גם ההשפעה המערכתית על האופן שבו הארגון מתנהל. אם הסיכול הזה הצליח ליצור איזה קרע בין החמאס והג'יהאד האסלאמי זה הישג משמעותי. נצטרך לחכות ולראות".

תא
תא"ל (במיל') איתי ברון | צילום: חן גלילי

וכן, יש גם שיקולים מבצעיים נוספים וכן משפטיים-מוסריים. האלוף איילנד, בתפקידו כראש אגף מבצעים, היה בתוך החדר כשהתעצבה מדיניות הסיכולים הישראלית בתחילת שנות ה-2000. "קבענו אז ארבעה קריטריונים שהממשלה ובג"ץ קיבלו", הוא מתאר. "לא נבצע סיכול ממוקד בתור ענישה אלא רק כפעולת מנע. האדם חייב להיות בכיר מספיק או מסוכן מספיק כך שסיכולו ישפיע על תוצאות המערכה. התועלת צריכה להיות גדולה מהנזק הסביבתי וכן אין אפשרות לעצור את אותו אדם מלפעול נגד ישראל בכל דרך אחרת".

לא צפו את הירי

"סיכולים ממוקדים מתאימים מאוד לעימות שוטף ופחות לעתות שקט יחסי כמו בשנים האחרונות מול חמאס", מסביר ברון. "היכן שמחמיצים לא פעם זה בהערכת התגובה. כשחיסלנו ב-92' את עבאס מוסאווי שהיה מנהיג חיזבאללה, כנראה לא צפו שהארגון יחל לירות על יישובים בישראל ולא רק ברצועת הביטחון ומיד אחר כך יבצע את הפיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס. בחיסול של מנהיג חמאס אחמד יאסין ב-2004 פחות לקחו בחשבון את התגובה כי ישראל כבר הייתה בעימות כולל מול הארגון גם ככה".

איילנד משוכנע גם כן כי בעת הזו חזרה לפעילות סיכולים ממוקדים נרחבת אינה מתאימה. "האינטרס של החמאס בשנים האחרונות הוא כלכלי ואין סתירה בינו ובין האינטרס הביטחוני של ישראל", הוא סבור. "אין צורך לייצר עוד סיכולים שייצרו ירי נוסף במקום בו אפשר להשיג שקט ארוך טווח דרך נדיבות כלכלית ומתן לגיטימציה למעמדו של החמאס כשליט בעזה".

מפקד המרחב הצפוני של הג'יהאד בעזה
הפריע להסדרה עם חמאס. אל-עטא | צילום: חדשות

חלון הזדמנויות לפעולה ממוקדת נגד הג'יהאד

ואולם בשנתיים האחרונות, על אף השקט היחסי מול חמאס, הפך הג'יהאד האסלאמי גורם מוביל במאבק מול ישראל שיורה פעם אחר פעם גם כשבמקביל מנסים בחמאס להגיע להסדרה. ההפרדה בין יחסי ישראל-חמאס לבין יחסי ישראל-ג'יהאד אסלאמי הגיעה לשיא בסבב האחרון כשהג'יהאד נותר לבדו במאבק מול ישראל, בשעה שחמאס יושב על הגדר ומותיר את אפיק ההסדרה פתוח. ישראל מצידה לראשונה לא הטילה את מלוא האחריות על החמאס לכל מתקפה היוצאת מן הרצועה ונמנעה מלפגוע באנשיו ונכסיו.

"כשהג'יהאד נכנס למערכה, הוא לא העריך שיישאר לבד, שחמאס לא תצטרף", סבורה ד"ר רונית מרזן, חוקרת באוניברסיטת חיפה ומי ששירתה במשך 32 שנה בקהילת המודיעין. "צריך להפריד הפרדה אמתית בין טיפול בג'יהאד וטיפול בחמאס. הטיפול בג'יהאד צריך להיעשות בשתי צורות - באמצעות פעילות ממושכת של סיכולים ממוקדים ומכות קשות לתשתיות הטרור ולמערך הרקטי שלו ובאמצעות חיזוק פוליטי ומדיני לרשות ולחמאס תוך הפעלת מנופי לחץ אזוריים לכינון ממשלחת אחדות ביניהן והכפפת כל הנשק אליה".

ד
ד"ר רונית מרזן | צילום: מיכה בריקמן

מדוע הג'יהאד האסלאמי לא מיצה את יכולותיו בסיבוב האחרון?

"ההחלטה לסכל את בהאא אבו אל-עטא הייתה נכונה ונבונה מבצעית וארגונית", משוכנעת ד"ר מרזן וגם המומחים האחרים עמם שוחחנו תמימי דעים. הם מסכימים שהיה מדובר באיזון נכון בין התועלת המבצעית והתגובה כתוצאה מסיכול כזה, וסבורים שבסבב האחרון כבר ראינו את חולשתו של הארגון כתוצאה מהסיכול. על מנת להוציא לפועל מתקפה נרחבת נגד ישראל צריך לא רק את האמצעים אלא גם את היכולת הארגונית והתכנונית שנפגעה בסיכול.

אבל מה שיותר מעניין לדידה של ד"ר מרזן, הוא מה עשה הסיכול למנהיג הג'יהאד האסלאמי זיאד נחאלה. "שמעתי 58 דקות ריאיון שלו לאל-מיאדין ואני לא בטוחה שאנחנו הבנו לעומק עד כמה אנחנו פוגעים בבטן הרכה של הארגון של נחאלה עצמו", היא אומרת. "לאורך כל הריאיון הוא הדגיש שאבו אל-עטא היה ממושמע, החשיפה שלו כחייל לא ממושמע עשתה לו נזק, הקטינה והחלישה אותו בארגון. הסיכול הזה בדרג הביניים הצליח לערער את מעמדו של הבכיר ביותר".

הלווית אלעטא בעזה, נובמבר 2019
הלוויתו של אל-עטא | צילום: רויטרס

אז בין אם אכן תתבצע חזרה ישראלית למדיניות של סיכולים ממוקדים, לפחות נגד הג'יהאד האסלאמי, ובין אם לא - נוצר פה מצב ייחודי. לראשונה נראה שהארגונים הסוררים, ובראשם הג'יהאד האסלאמי, יוצאים במידת מה ממשוואת יחסי ישראל-חמאס ומעניקים לישראל חלון הזדמנויות לגיבוש קו פעולה שונה מול הגורמים השונים ברצועה. האם זה מה שנכון לישראל והאם זה מה שתבחר לעשות? נחכה ונראה.