הקבינט המדיני-ביטחוני יתכנס היום (ראשון) על מנת לדון בהסכם הסדרה בין חמאס לישראל, שפרטיו אינם כוללים שום הפתעה – לא מבחינתה של ישראל ובוודאי לא מבחינת חמאס. ניתוח ענייני של ההתנהלות העזתית בחודשים האחרונים מוכיח שוב ושוב כי עזה משוועת להקלות אזרחיות, וחמאס מוכן לנקוט בצעדים מרחיקי לכת על מנת להשיג אותם, כולל לשלם בדבר שישראל מבקשת יותר מכל – שקט לטווח ארוך בעזה. כמה ארוך? הדלפות מן הצד הפלסטיני תוחמות את מסגרת ההסדרה בחמש שנים. ייתכן שנדע בקרוב אם יש בכך אמת.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בחודשים האחרונים אותת חמאס לישראל שוב ושוב שפניו להסדרה. השיא הגיע עם חיסולו של בכיר הג'יהאד האסלאמי בהא אבו אל-עטה, שעליו נמנע חמאס מלהגיב למרות מה שנתפס בעזה כחציה של קו אדום בוהק. בסוף השבוע האחרון התקבל סימן מקדים נוסף להסדרה המתגבשת כשהוועד לשבירת המצור בעזה הודיע שתדירות צעדות השיבה תופחת לפעם אחת בחודש, והן לא יתקיימו יותר אחת לשבוע כפי שהיה בשנתיים האחרונות.

ההפגנות האלימות על הגדר יימשכו?
"צעדות השיבה", הצלחה גדולה מבחינת עזה | צילום: חדשות

מבחינת חמאס, ההפגנות ההמוניות על הגדר עשו את שלהן. בניגוד להנחות הרווחות בישראל שנשמעו בימים האחרונים - צעדות השיבה בעזה הן הצלחה גדולה, והיוו למעשה כלי מרכזי לקידום ההסדרה. בין הישגיהן ניתן למנות את נכונותה של ישראל להעביר אל הרצועה מאות מיליוני דולרים שהגיעו מקטר, כמו גם את השיפור הניכר באספקת החשמל (שלעיתים פעל ברצועה במשך ארבע שעות ביום בלבד) ואת הגדלת מכסות העזתים שיכולים להיכנס לישראל - גם למטרות עבודה. כל אלו לא היו יוצאים אל הפועל ללא ה"טריגר" של צעדות השיבה.

סעיפי ההסכם המתגבש שפורסמו אתמול בחדשות 12 הגיוניים ולא צריכים להפתיע איש. תכליתם היא להקל על הסגר, או "המצור" כפי שהמצב מכונה בעזה. הסעיף המעניין ביותר בהסכם הוא זה שעוסק באישורי הכניסה של הפועלים לישראל: בטרם ההפיכה של חמאס בעזה, שנת 2007, נכנסו למעלה ממאה אלף עזתים מדי יום לעבוד בישראל, והרוויחו כסף ישראלי שהחזיק את ראשה של הכלכלה העזתית מעל המים. לכסף הזה עזה זקוקה כעת כמו אוויר לנשימה.

הלווית אלעטא בעזה, נובמבר 2019
חיסולו של אבו אל-עטה. היעדר התגובה - איתות לישראל | צילום: רויטרס

השב"כ אמנם מתנגד לחזרתם של המוני העובדים העזתים לישראל מטעמים ביטחוניים, אולם סוד גלוי הוא שכבר כעת, רבים מן הפלסטינים שנכנסים היום לישראל בתעודות סוחר (ישנו אישור ל-5000 מכסות כניסה יומיות) הם פועלים לכל דבר ועניין. באופן פרדוקסלי, הם מגיעים לעבוד במקומות כמו שדרות או אשקלון, מתפרנסים היטב ומכניסים הביתה כסף שתורם ליציבות השברירית של עזה.

שני הצדדים מעוניינים בהסדרה הזאת. ישראל מצידה תזכה לשקט ותתפנה להקדיש את מלוא תשומת הלב לזירה המשמעותית באמת מבחינתה - זו שבצפון. עבור חמאס מדובר בצעדים שיקלו את הלחץ הכלכלי על עזה, יורידו ממנו את מפלס הלחץ כריבון האחראי על החיים ברצועה ויאפשרו לו להתכונן למערכה הבאה המשמעותית מבחינתו (אם תגיע, גם זה כלל לא בטוח) – הבחירות ברשות הפלסטינית.