"הפרסום הערב על הביקורים שקיימו בעבר חברי כנסת ממפלגות השמאל אצל מחבלים מורשעים שרצחו יהודים, מגלה עד כמה מעוותת ומסוכנת דרך השמאל": במילים אלה בחר לתקוף ראש הממשלה בנימין נתניהו את חברי הכנסת ששמם נחשף אמש (שלישי) במהדורה המרכזית כמי שביקרו אסירים ביטחוניים בבתי הכלא.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

נתניהו הוסיף: "מאז 2016, בזכות המדיניות של הליכוד והחקיקה בכנסת שהובלתי יחד עם השר גלעד ארדן, עצרנו את הביקורים האלה. זאת מהות ההבדל בין ימין חזק לשמאל חלש".

יו"ר העבודה, עמיר פרץ, ששמו עלה כמי שביקר את ברגותי בכלא פעמיים השיב לנתניהו: "ראש ממשלה שמנהל מו"מ עם ארגון טרור, נסחט ע"י חמאס ומעביר להם מזוודות עם מיליוני דולרים מעז להטיף מוסר על ביקורים שנעשו למען ביטחון המדינה בנושאים שלא ניתן להרחיב עליהם".

בנימין נתניהו (צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90)
צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90

‏באשר למהות הפגישות ציין פרץ כי "כולן נעשו בידיעה ובדיווח לדרגים הגבוהים ביותר במערכת הביטחון. מעניין למי מדווח ביבי על העסקאות עם חמאס". 

לפרסום הערב במהדורה הגיבו גם בימין המאוחד שם אמרו: "לא זכויות אדם אלא הגנה על טרוריסטים. חברי הכנסת של הרשימה המשותפת ושל מרצ הפכו לבני בית אצל האסירים הביטחוניים - רוצחים שדם יהודים על ידיהם. עבור "המחנה הדמוקרטי", "שוחרי השלום", רוצחי המונים זה הומני. עם המפלגות האלו כחול-לבן רוצים להקים ממשלה. ככה נראית פוסט-ציונות. גנץ, לתשומת ליבך". 

השר בנט מסר באופן אישי: "מאות ביקורי חברי הכנסת מהמפלגות הערביות אצל רוצחי גברים, נשים, ילדים ותינוקות ישראלים היא זוועה מוסרית למדינת ישראל ולכנסת ישראל. מדובר בארכי-רוצחים מהסוג הנורא ביותר. 
‏הנפנוף של משפטנים ב"זכויות אדם" ו"חופש התנועה" היא הבל מוחלט אל מול הכתם המוסרי והנזק הרתעתי.
‏ככה לא מושלים".

פורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות, המלווה על ידי תנועת "אם תרצו", אמר כי "מדובר במציאות אבסורדית שבה מי שאמור לייצג את אזרחי ישראל מחבק את אלה שרצחו את ילדינו". 

ממרצ ומהרשימה המשותפת: רשימת הח"כים המלאה 

אמש במהדורה המרכזית נחשפה לראשונה רשימת הביקורים של חברי הכנסת ונבחרי הציבור אצל האסירים הביטחוניים. ברשימה מופיעים יותר מ-200 ביקורים שנערכו בין השנים 2010 ל-2016, אז הם נעצרו בעקבות פרשת הברחת הטלפונים הסלולריים של ח"כ דאז באסל גטאס. בין האסירים גם מחבלים שרצחו עשרות ישראלים וריגלו למען מדינות אויב. הרשימה מפורסמת בצל עמדתם של היועצים המשפטיים, שמסרבים להגן בבג"ץ על ההחלטה למנוע ביקורים כאלו.

רשימת הח"כים המלאה

האסיר שזכה למספר הביקורים הגדול ביותר הוא מרואן ברגותי, שנדון לחמישה מאסרי עולם מצטברים ו-40 שנות מאסר. במהלך האינתיפאדה השנייה עמד ברגותי בראש הזרוע הצבאית של הפת"ח, והיה אחראי לתכנון אינספור פיגועים.

באופן מפתיע, בראש רשימת המבקרים של ברגותי עומד דווקא חיים אורון, יו"ר מרצ לשעבר. "הוא נחשב בעיני רבים לאחד האישים הבולטים בחברה הפלסטינית", הסביר אורון לחדשות את ביקוריו. "חשבתי שחשוב שיהיה לו קשר גם עם גורם ישראלי וקיימנו קשר רציף בעשרות פגישות, גם מעבר למה שרשום אצלכם".

אכן, ישנם אנשי ציבור בחברה הישראלית שרואים בברגותי חלופה טובה למנהיגות הקיימת. גם עמיר פרץ ודב חנין ביקרו אותו, בנוסף לח"כים ערבים כמו ג'מאל זחאלקה, אחמד טיבי, עיסאוי פריג' ועוד.

יחבור לעבודה? יו"ר המפלגה פרץ (צילום: חדשות)
ביקר את מרואן ברגותי: עמיר פרץ | צילום: חדשות

חסן סלאמה, שתכנן שניים מהפיגועים שנצרבו בזיכרון הקולקטיבי, זכה גם הוא לביקור של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה מבל"ד. 46 בני אדם נרצחו בשני פיגועי תופת נפרדים על קו 18 בירושלים שתכנן סלאמה, אך זחאלקה טוען שזה לא העניין. לטענתו הוא נפגש עם מנהיגי האסירים ללא קשר לסיבת המאסר שלהם.

השם הבכיר ביותר שנקשר לפיגוע במלון פארק ב-2002, ובו נרצחו 29 בני אדם ונפצעו כמאה, הוא עבאס א-סייד. על א-סייד נגזרו 35 שנות מאסר, על תכנון הפיגוע הזה ופיגועים נוספים. אך גם הוא זכה למספר ביקורים: אבראהים צרצור ביקר אותו לא פחות מ-5 פעמים בכלא הדרים. 

היועצים המשפטיים נגד עמדת השב"כ

חברי הכנסת שביקרו אסירים לא הסתננו לכלא ולא עברו על החוק, אלא עשו זאת מתוקף חסינותם כחברי כנסת. האפשרות הזו נמנעה ב-2016 ביוזמת השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שצמצם את החסינות בעקבות פרשת הברחת הטלפונים של חבר הכנסת לשעבר, באסל גאטס.

עם זאת, היועצים המשפטיים לממשלה ולכנסת מסרבים להגן על עמדת השר בבג"ץ. לטענתם, יש להימנע מצמצום מרחב החסינות של חברי הכנסת וחופש התנועה שלהם בכל מקום. זאת על אף חוות הדעת של ראש השב"כ, נדב ארגמן, שהציג עמדה תואמת לשר ארדן.

"ביקורו של ח"כ או עיתונאי אצל אסיר כזה מעניקה לו במה ציבורית-תקשורתית, ובכך מעודד את הפצת הנרטיב ההתנגדותי", נכתב בחוות הדעת של השב"כ. "מתן במה לאסירים בטחוניים והעצמת משקלם הציבורי עלולים להביא להערכתנו להקצנה בעמדותיה הפומביות של הנהגת הרשות, ולחזק עוד יותר את מעמדם של האסירים בחברה הפלסטינית".

נתיב הכסף של משפחות הטרוריסטים (צילום: רויטרס)
השב"כ: הביקורים מחזקים את מעמד האסירים | צילום: רויטרס

מהרשימה המשותפת נמסר בתגובה: "ביקורי האסירים תמיד היו גלויים כמו מטרתם: לוודא שזכויות האדם אינן מופרות. כל ביקור נעשה בתיאום לשכת השר לביטחון פנים גלעד ארדן. הדלפת רישום שהסתיים לפני שלוש שנים בזמן מערכת בחירות הוא ניסיון שקוף לפגוע בייצוג הפוליטי של החברה הערבית כדי לשמר את קואליציית הימין. מדינת ישראל אמנם מתיימרת להיות דמוקרטיה, אך כובשת עם אחר ושוללת זכויות בסיסיות של פלסטינים בתוך כותלי בית הכלא ומחוצה להם. בניגוד לחוק הבינלאומי, האסירים הפלסטינים כלואים בשטח ישראל אף שנעצרו בשטחים כבושים ונשפטו תחת משטר צבאי. נמשיך לדאוג לזכויות אדם - בתוך מדינת ישראל ובשטחים הכבושים".