לואי מרעי היה רק בן 19 כשאיבד את שתי רגליו בעת שהסיור עליו פיקד נקלע למארב מטענים בגבול לבנון. מרעי המשיך להילחם ולפקד על האירוע עד הרגע האחרון. היום, כשהוא כבר בן 36, הוא מספר שהוא עדיין נאבק על זכויותיו כנכה צה"ל: "אני בסך הכל דורש את הזכויות שמגיעות לי – למה אני צריך להיות עם תחושה של השפלה?".

בחג הקורבן האחרון מרעי הרגיש כה מושפל עד שהחליט לפרסם פוסט בעמוד הפייסבוק שלו. "לפני חודש בערך קבעו לי תור במשרד הביטחון בתל אביב לגבי התקנת פרוטזות בחו"ל", סיפר. "ידעתי שזה יהיה בחג, ועם כל זה ולמרות המרחק החלטתי לא לדחות את התור".

"הרופא הראשי של אגף שיקום הנכים בצה"ל, בא ללוות אותי לבדיקה באיחור של 45 דקות", המשיך מרעי. "אמרתי לו בחיוך שהיה עיכוב ופתאום הוא התחיל לצעוק: 'תגיד תודה שאני מלווה אותך!'. בנוסף הוא אמר גם שלא יקבל אותי עכשיו".

לואי מרעי, נכה צה"ל קטוע רגליים (צילום: באדיבות לואי מרעי)
לואי מרעי ומשפחתו | צילום: באדיבות לואי מרעי
במהלך הדיון שהתקיים אחר כך בוועדה טען מרעי כי אותו רופא המשיך לנהוג בו בזלזול. "נכנסנו לישיבה והכל הלך חלק עד שעוד פעם הרופא התפרץ והתחיל לדפוק בשולחן", תיאר. "אתם יודעים למה התעצבן הרופא? בגלל שאמרתי שאני זכאי לצאת לחו"ל ולקבל את הטיפול".

"אני דרוזי גאה שמאמין בגורל ומאמין שמלמעלה כתוב שאני אאבד את רגליי, ואני אחיה כך", כתב מרעי. "אני אדם חזק מבפנים וממשיך את חיי. התחתנתי ויש לי ארבעה ילדים, אני מתאמץ לא להרגיש חוסר, ולחיות כאדם רגיל לגמרי. בסך הכול אני דורש זכויות שמגיעות לי, למה אני צריך לחזור הביתה עם הרגשה של השפלה?".

לואי מרעי, נכה צה"ל קטוע רגליים (צילום: באדיבות לואי מרעי)
לואי מרעי וחבריו ליחידה | צילום: באדיבות לואי מרעי
משיחה שקיים עם החדשות 12 עולה כי הקשיים של מרעי ממש לא מסתכמים באותה פגישה, בה לטענתו הושפל ונדרש לחכות זמן רב בחום. הוא מספר כי הפרוטזות שיוצרו עבורו בחו"ל לפני שנתיים אינן מתאימות לו: "אני לא יכול לעמוד ולא יכול ללכת בהן. זה לא שקודם הייתי רץ אבל הייתי יכול לעמוד בגאווה וללכת כמה צעדים - לפחות בבית שלי".

כמו כן, על אף שבעת שתכנן את ביתו קיבל סיוע בבניית מעלית, הסתבר לו בהמשך כי במשרד הביטחון לא מסייעים בתחזוקתה. "אני יכול לעלות לקומה השנייה רק עם שני אנשים שמחזיקים אותי", הוא מספר, "אני רוצה לעלות להגיד לילה טוב לילדים שלי ולנשק אותם ולא יכול". בשיחה סיפר גם כי שעות הליווי להן זכה צומצמו מ-12 שעות ל-4 שעות. 

לואי מרעי, נכה צה"ל קטוע רגליים (צילום: באדיבות לואי מרעי)
לואי מרעי | צילום: באדיבות לואי מרעי

לאחר שפנינו למשרד הביטחון נקבעה למרעי פגישה בביתו בשבוע הבא עם ראש אגף השיקום. לדבריו, בשיחה שקוימה איתו נמסר לו כי הפגישה נועדה על מנת להבין ממנו היכן הוא זקוק לסיוע נוסף ולעזור לו.
רפי צמח, סגן ראש ארגון נכי צה"ל: "אנחנו תומכים בלואי מרעי ובעוד 50,000 נכי ונכות צה"ל. שוחחתי היום עם מרעי וקבענו להיפגש שבוע הבא יחד עם יושב הראש של הארגון".

תגובת משרד הביטחון: משרד הביטחון מאחל למר לואי מרעי רפואה שלמה ומטפל בו במסירות ומקצועיות זה שנים רבות. אנו מצרים על תחושתו של מר מרעי. לא הייתה כוונה לפגוע בו,  אלא להיפך. הכל נעשה מתוך רצון ודאגה לשפר את איכות חייו.

לעניין מועד הפגישה: הפגישה עם מר מרעי נקבעה מתוך רצון לקדם את הטיפול בו ולאפשר את שיקומו. הפגישה נקבעה בסוף יולי 2019, אם היה לואי מעיר או מבקש, היה נקבע במקום מועד חלופי.

לעניין העיכוב בכניסה: אכן היה עיכוב של כרבע שעה. ההמתנה הינה בלובי ממוזג ולא בחוץ בשמש. לאור העיכוב בכניסה, הרופא המוסמך הראשי ירד אישית ממשרדו כדי ללוות את הזכאי לפגישה.

לואי מרעי, נכה צה"ל קטוע רגליים (צילום: באדיבות לואי מרעי)
לואי מרעי ביציאה מבית החולים | צילום: באדיבות לואי מרעי
לעניין החלפת התותבות: אין מחלוקת לגבי זכאותו להתקנת תותבות חדשות בחו"ל. מטרת הפגישה הייתה להסביר למר מרעי כי עקב מצב הגדמים, עליו לבצע "אימון הליכה", טרם הכנת התותבות החדשות. כל זאת על מנת לשפר את סיכויי הצלחת השימוש בהן. יודגש כי מטרת כל הגורמים המטפלים באגף היא להבטיח שלואי יוכל להשתמש וליהנות מהתותבות.

לצערנו, בפגישה לואי לא אפשר לרופאים להסביר את תכנית הטיפול הצפויה ומשום מה קיבל את הרושם שקיימת כוונה לפגוע בשיקומו, כאשר המטרה הינה בדיוק ההפך. צר לנו על תחושתו זו.

בנושא המעלית: לואי קיבל את מלוא הסיוע, לו הוא זכאי, להתקנת המעלית בביתו. לא ניתן על פי הוראות אגף השיקום לממן בנוסף לכך את האחזקה השוטפת של המעלית, כפי שהוא מבקש.

אל תפספסו את ועידת המשפיעים 2019! בואו לראות את נבחרת הכתבים המובילה בישראל במפגשים יוצאי דופן, פנים אל פנים עם האנשים המשפיעים במדינה. >>> מהרו להירשם עוד היום