הידעתם? כ-20% מבני הנוער בישראל סובלים מעודף משקל, ו-12% סובלים מהשמנה. המספרים הללו גבוהים מהממוצע במדינות אירופה והעולם המערבי. הקורונה, על פי כל ההערכות והמספרים הראשונים, החמירה את המצב משמעותית. הנה עוד נתון שאולי יפתיע אתכם: כ-15% אחוז מהתינוקות הסובלים מהשמנה יהפכו לילדים שמנים, 40% מהילדים השמנים יהפכו להיות מתבגרים שמנים ו-75% מהמתבגרים יהפכו להיות מבוגרים שמנים. כלומר, יש חשיבות עליונה לטיפול מוקדם, במיוחד כאשר אנחנו עדיין מתמודדים עם השפעות הנגיף.
אז מהי השמנה ואיך היא נמדדת?
השמנה נמדדת על ידי BMI (Body Mass Index) – מדד מסת גוף, המחושב ע"י משקל חלקי גובה בריבוע. במבוגרים, BMI בין 18.5 ל25 נחשב תקין, 25-30 – עודף משקל, מעל 30 – השמנת יתר, כאשר גם כאן יש תת קטגוריות. בילדים מעל גיל שנתיים, הבדיקה היא על פי אחוזונים, כשהכל מחושב לפי גיל ומין. ילד מעל אחוזון 85 נחשב לסובל מעודף משקל, מעל אחוזון 95 מוגדר כסובל מהשמנה ומעל אחוזון 99 מוגדר כסובל מהשמנה חולנית. אצל פעוטות עד גיל שנתיים, עודף משקל יוגדר כמשקל ביחס לגובה מעל אחוזון 85 והשמנה – משקל ביחס לגובה מעל לאחוזון 95.
חשוב להבהיר כי השמנה מוגדרת כאתגר בריאותי כלל עולמי. ככל שעולה שכיחות ההשמנה בקרב ילדים ולאור המספרים שמראים את הסבירות של הפיכת ילדים הסובלים מהשמנה למבוגרים הסובלים מהשמנה - כך גובר הצורך להילחם במחלה ולטפל בה מוקדם. ד"ר שרון דמול-אליעז, מומחית באנדוקרינולוגיה ילדים, מצביעה על שלושה גורמים המשפיעים על השמנה: גנטי, התנהגותי וסוציואקונומי. הקורונה השפיעה בעיקר על שני הגורמים האחרונים. "הקורונה הובילה לירידה משמעותית בביצוע פעילות גופנית ועלייה בשימוש במסכים. אם מחברים את זה לאכילת מאכלים עם ערך גליקמי גבוה ושינה לא מסודרת, אי אפשר להיות מופתעים מעלייה במשקל".
ד"ר דמול-אליעז מסתמכת על מחקר שפורסם ב-"לשכת המדען המרכזי" שהצביע על השפעות הקורונה על התנהגות ילדים ובני נוער. הסגרים הממושכים, תחושת אי הוודאות (בקרב הילדים, ובעיקר בקרב ההורים), שעות על גבי שעות בבית מול המסך, ובמקביל, הקלות שבה ניתן כיום להזמין הביתה אוכל מהסוג הפחות בריא מבחוץ, החמירו את המצב. המסכים, מגירת הממתקים ואפליקציות ההזמנות הפכו לבני בית בזמן הקורונה. כמעט בכל בית. "בקליפורניה פורסם מחקר בתום השנה הראשונה למגפה לפיו ראו עלייה של ילדים בגילאי 5-11 הסובלים מהשמנה מ-19 ל-30%", ממשיכה ד"ר דמול-אליעז.
ההתערבות צריכה להתחיל מוקדם
"ככל שנקפיד בגילאים הצעירים, כך היכולת לטפל תהיה יותר טובה. החלק החשוב והעיקרי הוא לנהל אורח חיים בריא: פעילות גופנית, תזונה בריאה, הימנעות מסוכרים ומאוכל מעובד וצמצום זמן המסך. בהתאם לכך, בכל מרפאת השמנה יושב צוות רב מקצועי שהמטרה שלו לעזור למטופל ליצור אורח חיים בריא", מסבירה ד"ר דמול. בגדול, כולנו הורדנו מגננות ועשינו ויתורים. עכשיו הזמן להילחם! לא להשתמש בקורונה כתירוץ או כהסבר, אלא כנורת אזהרה.
תהליך הטיפול
"בשלב הראשון, מגיעים לרופא ילדים והוא זה שעל פי המדדים מגדיר אם יש השמנה. השלב השני הוא לבדוק אם יש סיבוכים שקשורים בהשמנה כמו בעיות רפואיות אחרות. הדבר נבדק באמצעות בדיקות דם ולעיתים בדיקות הדמיה נוספות. על פי התוצאות, ניתן לרבד את התחלואה הנלווית להשמנה, ועל פי שקלול הגורמים נתפור את הטיפול התזונתי. במקרים של עודף משקל, ללא סיבוך רפואי - נגדיר כמטרה לשמור על המשקל – שהילד יצמח אל תוך משקלו. בהשמנה חולנית נדבר על ירידה במשקל.
"אנחנו בונים 'צלחת מנצחת' - שיש בה ירקות, פירות, דגנים מלאים והפחתה של שומנים רווים, שומנים מן החי ומשקאות ממותקים. פירמידת מזון אישית. צריך רק לזכור שילדים הם לא רובוטים. אם מגבילים אותם יותר מדי, זה יכול לגרום לאפקט הפוך. המטרה לעודד לפעילות גופנית, ולכן יש לפעמים צורך לערב גם רופא ספורט בנוסף לתזונאית. פעילות גופנית, אגב, לא צריכה להיות משהו מסובך. זה מתחיל בפעולות פשוטות, שינויים קלים באורח החיים – ללכת לבית הספר ברגל, להוציא את הכלב, לעלות במדרגות ועוד", מסכמת הרופאה.
השינוי מתחיל בדברים קטנים של חיי היומיום, שכולנו לומדים להעריך מחדש כשהעולם שלנו חוזר לשגרת חיים לצד הקורונה. המספרים המדויקים בישראל עדיין לא קיימים, אבל ד"ר דמול מזהה עלייה במדדים התנהגותיים. המסר שלה ברור: "פעילות גופנית בלי שינוי תזונתי לא תעזור. במצבים של השמנה, חייבים להפחית את צריכת הקלוריות. אל תעלו במעלית, לכו עם הכלב, הפחיתו שעות מסך למקסימום של שעה-שעתיים ביום. אם ילד ילך 30 דקות ביום וישחק כדורגל 15-20 דקות, הוא כבר יהיה במקום יותר טוב חשוב להדגיש שגם ההורים צריכים לתת דוגמה".
כאשר השינוי באורח החיים אינו מספק, ובהמלצת רופא, ישנו גם טיפול תרופתי המאושר לילדים מעל גיל 12: "תרופה אחת מעכבת ספיגת שומנים במעי. היא ניתנת בכדור ויכולה להיות מלווה בתופעות לוואי של כאבי בטן, גזים ושלשול, בעיקר לאחר אכילת ארוחה שומנית.
"ישנה גם תרופה נוספת, שאושרה על ידי ה-FDA ומשרד הבריאות, המדמה את פעילות ההורמון 1GLP בכך שהיא מעלה את תחושת השובע ומורידה את תחושת הרעב. ילד הסובל מהשמנה אוכל גם כשהוא לא רעב. גם במקרה הזה, טיפול תרופתי לא יעבוד בלי שינוי אורחות חיים. טיפול מוצלח יכול להביא לירידה של 10% מהמשקל המקורי. כמוצא אחרון ובמקרי קיצון בקרב מתבגרים שסיימו את גדילתם, נשקול אופציה ניתוחית".
ומה לגבי תפיסה חברתית?
"עודף משקל פוגע בתדמית של האדם הסובל מהשמנה, הן במבוגרים, ועוד יותר בילדים ובני הנוער. אנחנו כחברה צריכים לא לשפוט אלא להבין שמדובר במחלה כרונית. התפיסה צריכה להשתנות. ילד שמן הוא לא בהכרח ילד לא בריא. עדיף ילד שמן פעיל גופנית, מילד רזה שלא עושה כלום. יחד עם זאת, חשוב להבין שככל שעודף משקל הולך ועולה, יש יותר סבירות לסיבוכים. כדי שילד או נער יצליחו בתהליך, יש לגייס אותם תוך החדרת מוטיבציה. מדובר במאבק ארוך בשינוי אורח חיים שמצריך גם את כל המשפחה מגויסת".
מוגש כשירות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי נובו נורדיסק