בשנים האחרונות חלה מהפכה בטיפול במחלת הטרשת הנפוצה, מחלה כרונית דלקתית שבאה לידי ביטוי בהתקפים שבאים והולכים באתרים שונים במערכת העצבים המרכזית. ככל שהידע על מנגנון המחלה הלך וגדל, כך החלו להופיע עוד ועוד תרופות יעילות שיכולות לשנות את מהלך המחלה. "התקפי טרשת נפוצה מקורם מפגיעה של תאי מערכת החיסון בחומר הנקרא 'מיאלין', המשמש כמעטפת של שלוחות העצבים במערכת העצבים המרכזית, וכך נגרמת פגיעה בהולכה של האות החשמלי באזור שנפגע, מה שמתבטא בסוף באוסף של תסמינים נוירולוגים אצל החולה", מסבירה ד"ר קרן רגב, מנהלת השירות לטרשת נפוצה באיכילוב. התקפי המחלה יכולים לבוא לידי ביטוי בחוסר תחושה בגפיים, פגיעה בראייה עד כדי אובדן מוחלט, תחושת נימול, קשיי קואורדינציה וכיוצא באלה. "חשוב לומר שהביטוי של המחלה באוכלוסייה מגוון מאוד, ואומנם יש לה שם די מפחיד, אך הרבה מטופלים חולים במחלה קלה מאוד וחווים תסמינים עדינים שלא מפריעים לתפקוד היומיומי", היא מוסיפה.
כמו במקרים רבים ואחרים של מחלות כרוניות, גם חולי טרשת נפוצה נאלצו להתמודד בשנה החולפת, שנת הקורונה, עם חששות ושאלות רבות – האם אני בסיכון להדבק בנגיף? האם אסבול ממחלה קשה יותר? ואולי הטיפול שאני מקבלת לטרשת מסכן אותי? ולאחרונה גם השאלה – האם מותר לי להתחסן? אך למעשה, הסכנה העיקרית שהתעוררה הייתה שהמגפה תגרום, גם בשל אותן חששות וגם משום ההגבלות שחלו באותה תקופה, לפגיעה ברצף הטיפולי שכל כך חשוב לחולי טרשת נפוצה.
"בתחילת מגפת הקורונה חששנו ממתן הטיפול מתוך מחשבה על דיכוי מערכת החיסון וחשיפה של החולה, אם יחלה בקורונה, לביטוי קשה יותר של תסמיני הקורונה. אך במחקרים שנעשו בארץ ממרכזים שונים, כולל המרכז לטרשת נפוצה במרכז הרפואי שיבא, התברר שרוב הטיפולים המתקדמים שניתנו בווריד או דרך הפה לא הראו כי חולים שלקו בקורונה וגם טופלו במחלת הטרשת פיתחו מחלה קשה יותר או נגרמה להם עלייה בשכיחות התקפי הטרשת", מספר ד"ר שי מנשקו, נוירולוג בכיר ומנהל השירות בטרשת נפוצה בילדים ונוער, המרכז לטרשת נפוצה בבית החולים שיבא בתל השומר.
שמירה על איכות חיים לצד המחלה
הטיפולים הקיימים היום מאפשרים לרבים מחולי טרשת נפוצה לחיות באיכות חיים טובה ולשמור על שגרת חיים רגילה לצד המחלה. "מטרות העל שלנו, הרופאים, הן שהמחלה תהיה שקטה בכל המישורים: למנוע התקפים, היווצרות של נגעים חדשים ברקמת המוח או בחוט השדרה ואת ההתקדמות בדלדול רקמת המוח", מסבירה ד"ר רגב. ובכל זאת, חולים מתקשים לשמור על רצף טיפולי ועל היצמדות לטיפול. "ככל שאנחנו יודעים ממחקרים שנעשו בשלושים השנים האחרונות, קיימת בעיה ביכולת של המטופלים להתמיד בטיפול התרופתי לאורך זמן", טוען ד"ר מנשקו. למרבה המזל, ההתקדמות שחלה בתחום הטיפול בטרשת נפוצה נותנת מענה גם לקושי הזה בזכות דרכים נוחות יותר לקבלת הטיפול. "בעידן של הטיפולים הראשונים שנועדו למנוע את התקדמות המחלה, הקושי להתמיד נבע בעיקר משום שהטיפולים ניתנו בזריקה מספר פעמים בשבוע", מסביר ד"ר מנשקו. "למעשה, ככל שמתן התרופות הלך והפך לנוח יותר, כך ראינו שההתמדה של המטופלים עלתה. לא רק בגלל מיעוט תופעות הלוואי אלא בגלל הקלות שאפשר לקחת את התרופות".
כיום עומדות לרשותנו אפשרויות רבות למתן הטיפול, למשל קבלת הטיפול בעירוי לעיתים רחוקות, אפילו אחת לחצי שנה או טיפול בזריקות בתדירות נמוכה יותר, וטיפול בכדורים שיש לקחת רק לתקופה קצרה שלאחריה בלימת המחלה נשמרת זמן רב. בכנס האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה שהתקיים השנה, נראה כי ההתמדה וההיצמדות של חולי טרשת נפוצה לטיפול היו גבוהים יותר כשמדובר היה בתרופה שניתנת בעירוי כל חצי שנה ביחס לתרופות אחרות הניתנות בעירוי, תרופות הניתנות דרך הפה ותרופות שאותן יש להזריק. "כל טיפול שניתן בתדירות נמוכה יותר, קל להתמיד בו ביחס לטיפול שניתן בתדירות גבוהה, על אחת כמה וכמה אם זה נעשה במסגרת שמחוץ לבית: כשיש גורם שמפקח עליך, מזכיר לך להגיע ויודע אם הגעת או לא, וכשהרופא נוכח בתהליך הזה. כל אלו מסייעים לדבקות בטיפול", טוענת ד"ר רגב. "היתרון בכל אחד מהטיפולים המתקדמים הללו הוא משולש: ראשית הטיפולים מונעים את התקדמות המחלה, כלומר מסייעים לנו להשיג את מה שמכונה בעגה הרפואית NEDA או No Evidence of Disease activity, שנית לטיפולים החדשים מיעוט יחסי של תופעות לוואי, והדבר השלישי הוא היענות טובה יותר לטיפול שכן קל יותר ונוח יותר לחולה לקבל את הטיפול", אומר ד"ר מנשקו.
במקרה של טרשת נפוצה, שמירה על רצף הטיפול והיצמדות לטיפול איננה בגדר המלצה אלא הכרחית לשמירה על בריאות החולים, ובתרופות מסוימות הפסקת הטיפול אף כרוכה בסיכון של ממש. "חלק מהתרופות, אם הן מופסקות בפתאומיות וללא המלצה רפואית, עלולות לגרום לחזרת המחלה לא רק בצורתה הקודמת אלא אפילו בצורה אגרסיבית יותר, ולכן אסור בתכלית האיסור להפסיק תרופות ללא התייעצות מוקדמת עם רופא מטפל", מסביר ד"ר מנשקו. "לתרופות האלו יש השפעה דרמטית על מהלך המחלה ולצד זאת גם השלכות משמעותיות מאוד", מוסיפה ד"ר רגב, "לכן החלטות לגבי התחלת הטיפול, הפסקת הטיפול ושינוי תוכנית הטיפולים צריכות להילקח במסגרת המאוד ספציפית של המרפאה. בסופו של דבר, תהליך תפירת הטיפול למטופל הוא תהליך שיש בו הרבה ידע וחשיבה. הוא לא נעשה באופן חד צדדי אלא תהליך הדדי. חשוב שהמטופלים יבינו שהם במרכז השיח הזה ושהקול שלהם צריך להישמע. כשמטופל חש חוסר נוחות עם הטיפול מסיבה כזו או אחרת הוא עלול להפסיק טיפול בלי לדבר על כך עם הרופא, אבל חשוב שידברו. יכול להיות שאם נשמע את הקושי של המטופלים נוכל לחשוב יחד על חלופה אחרת, ונדע איך לעשות את המעבר בצורה הכי פחות מסוכנת עבורם", אומרת ד"ר רגב.
"על אף החשש הכבד של חולי טרשת בתחילת מגפת הקורונה להמשיך טיפול תרופתי, בעיקר טיפולים מתקדמים אשר גורמים לדיכוי חיסוני, טוב שמרביתם יקפידו על המשך הטיפול, תוך שיתוף המרכזים הרפואיים שבהם מטופלים", אומר ד"ר מנשקו, ומסכם: "הקפדה זו הראתה בחלוף הזמן כי היא מנעה מצד אחד את החמרת מחלתם ואילו מצד שני לא מנעה ברוב הפעמים התפתחות נוגדנים כנגד קורונה לא פגעה ביעילות החיסון, ובכך הושגו שתי המטרות העיקריות – שמירה על בריאותם של החולים והמשך היענותם לטיפול התרופתי".
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינו להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל.
המידע נכון למאי 2021. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.