התמורות שהתרחשו בשנים האחרונות בטיפול בסרטן הריאה, השני בשכיחותו בגברים (אחרי סרטן הערמונית) והשלישי בשכיחותו בקרב נשים (אחרי סרטן שד והמעי הגס), היו כה דרמטיות, שהן העלו בצורה דרמטית את משכי התגובה לטיפולים כמו גם את תוחלת החיים של המטופלים, אפילו בקרב חולים עם מחלה גרורתית. אותן התפתחויות – טיפולים ביולוגיים וטיפולים מסוג אימונותרפיה – העלו את השרידות למחלה באופן משמעותי יותר. אם בעבר תוחלת החיים של מטופל שאובחן עם סרטן הריאות הייתה בממוצע כשנה, הרי שהיום, בזכות אותם טיפולים, אנשים חיים פרק זמן ארוך יותר וחלקם אף מחלים לחלוטין.
"בממוצע מאובחנים מדי שנה כ-2,500 אישה ואיש. מספר זה גדל בעיקר בגלל גידול האוכלוסייה", אומר פרופ' ניר פלד, מנהל האגף האונקולוגי בבית החולים שערי צדק בירושלים ומספר שעד כרבע מהחולים שורדים עם המחלה שנים רבות עם טיפולים ביולוגיים או הטיפולים האימונותרפיים החדשים.
"המשמעות היא שסך החולים החדשים עולה, וכך גם גדל מספרם של אלו המטופלים לאורך שנים לצד מספר גבוה יותר של מחלימים. מצד שני, כמות המטפלים לא עלתה באותו סדר גודל והצרכים של החולים דווקא כן", מסביר פרופ' פלד, "בין אם אלה צרכי החולים החדשים, בין אם אלה צרכי החולים הפעילים ובין אם אלו צרכי החולים הכרוניים והמחלימים. ברמה הארצית זה יוצר מחסור באנשי מקצוע מיומנים בכלל התחומים – מאנשי הרפואה, דרך הצוות הטיפולי ועד אנשי מנהלה ואדמיניסטרציה".
המאמץ לאבחון מוקדם
סרטן הריאה השכיח יותר – סרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים – מאובחן לרוב בשלב 3 או 4 של המחלה, כלומר כשהמחלה מתקדמת או גרורתית. אלו הם שלבים שטיפול מקומי (כדוגמת ניתוח או הקרנה מקומית) אינו מספיק ונדרשים טיפולים מורכבים. במקרים בהם המחלה מתגלה בשלב מתקדם, סיכויי ההחלמה פוחתים, בעוד שבמחלה שמאובחנת מוקדם, סיכויי ההחלמה טובים יותר. בשנים האחרונות נוספה טכנולוגיה של אבחון מוקדם של סרטן ריאה בקרב אוכלוסיות בסיכון באמצעות בדיקת סקר שנעשית על ידי צילום סיטי בעוצמה נמוכה במטרה לאתר את החולים בשלבים מוקדמים. "המאמצים לאבחון מוקדם מפחיתים את התמותה מסרטן הריאה ב-26% אצל גברים ו-40% אצל נשים", אומר פרופ' פלד. אשתקד, החליטה ועדת סל התרופות להתחיל ולנסות פיילוט כזה בישראל, והשקתו עתידה להתרחש בזמן הקרוב.
"בראייה כללית, ההשלכות הן שהזמינות של אנשי הצוות לחולה החדש היא דחוקה, הזמינות לחולי המעקב היא קצרה וכתוצאה מכך איכות הטיפול יורדת. הנושא מחייב תגבור של כוח אדם בכל מוקדי המחלה – החל במוקדי האבחון המוקדם דרך כל שרשרת הטיפול בחולה הסובל מסרטן הריאה. התגבור צריך להיות מכל הדיסציפלינות משירותי מזכירות, אחים ואחיות, אנשי הדמיה, מומחי ריאה, מנתחי חזה, מקרינים, אונקולוגים ומומחים לרפואת הפליאציה, שירותים סוציאליים ופסיכולוגיים ועוד", מסביר פרופ' פלד.
בישראל יש מחסור של כ-250 רדיולוגים. לרופאים הרדיולוגים יש תפקיד משמעותי עבור חולי סרטן בכלל וסרטן הריאה בפרט. במסגרת תפקידם הרדיולוגים מפענחים הדמיות שונות כגון צילומי חזה, סריקות סי-טי של בית החזה ותפקידם קריטי לקבלת ההחלטה הטיפולית. המחסור ברופאים אלו מקשה על העבודה השוטפת אך גם על ההוצאה לפועל של האבחון המוקדם עם בדיקות סקר לאוכלוסייה בסיכון.
"המצוקה הנובעת ממספר נמוך של פתולוגים, במקביל למורכבות העולה של האבחון, היא זו שגורמת לעיכוב במתן תשובות ולפגיעה במטופלים"
הקריטיות של הבדיקות הפתולוגיות
פרופ' פלד מוסיף על כל אלה גם את הרובד הפתולוגי, הנמצא בפער ארצי קשה מנשוא, והוא אבן מרכזית בתחילת הליך האבחון. "היכולת לאבחן את סוג המחלה מאוד משמעותי מפני שבאמצעות האבחון ניתן להתאים לחולה את הטיפול", הוא מסביר, "אבל למרבה הצער פתולוגים מועטים נמצאים בשטח. כתוצאה מכך הבירורים אורכים זמן רב, לעיתים כחודש. צריך לזכור שזה זמן קריטי במחלה מסוג זה". חשוב לזכור שבניגוד למדינות רבות בעולם, בישראל הבדיקות המולקולריות לסרטן ריאה נמצאות בסל הבריאות וזו בשורה מצוינת עבור המטופלים ורמת הרפואה בישראל. אולם מנגד המצב הזה דורש היערכות בהתאם ותוספת של כוח אדם.
מחזקת את דבריו פרופ' איריס ברשק, מנהלת המכון לפתולוגיה בשיבא, תל השומר, ויו"ר איגוד הפתולוגים בישראל: "תהליך האבחון של סרטן הריאות, בעיקר סרטן מסוג תאים שאינם קטנים (NSCLC) עבר מהפכה. על מנת לבצע אבחון מלא , מכוני הפתולוגיה צריכים לבצע מספר פעולות כמו צביעות מיוחדות, בדיקות מולקולריות ריצוף המידע הגנטי שברקמת הגידול על מנת להתאים את המידע לטיפול הרלוונטי שיינתן למטופל", היא אומרת.
פרופ' ברשק מסבירה שלגידולי סרטן ריאה מתקדמים עושים ריצוף של 500 גנים ובנוסף בדיקות מולקולריות וצביעות מיוחדות. "האבחון מתבסס על בדיקות רבות והוא מורכב הרבה יותר ממה שהיה לפני כעשור. זו טכנולוגיה של רפואה מותאמת אישית שדורשת אבחון מולקולרי וגנומי שלא היו בעבר והם נעשים על ידי דגימות רקמה זעירות ביותר, מהן צריך להפיק את מירב המידע. זה דורש עבודה מיומנת, ידע והרבה שעות עבודה של הפתולוגים במעבדה", מוסיפה פרופ' ברשק ומסבירה שבעוד העבודה הפתולוגית העמיקה והפכה למורכבת, מספר הפתולוגים נותר יציב יחסית ולכן נוצר פער שהולך ומעמיק.
"האתגר של מורכבות העבודה של הפתולוג צריך להיות בסדר עדיפות לאומי כדי לאפשר טיפול קריטי במחלה בזמן קצר", אומרת פרופ' ברשק. "כרגע, מספר הפתולוגים והצורך שלהם לתת מידע מהיר הופך את המציאות להרבה יותר מאתגרת. למעשה נוצר מצב בו גדל הפער בין היכולת של הפתולוג לאבחן ולבין היכולת של הרופא לטפל" מסבירה פרופ' ברשק ומוסיפה שכיו"ר האיגוד היא עמלה כרגע על שינוי של הכשרת המתמחים והגדלת התקינה. "מספר הפתולוגים, שהיה גם ככה נמוך ביחס למקומות אחרים בעולם, נותר יציב. המצוקה הנובעת ממספר נמוך של פתולוגים, במקביל למורכבות העולה של האבחון, היא זו שגורמת לעיכוב במתן תשובות ולפגיעה במטופלים", היא אומרת.
אתגר גיוס כוח האדם בתחומי האונקולוגיה
פרופ' פלד מציין גם את הקושי המובנה בגיוס צוותים לתחומי האונקולוגיה. "זה תחום שאינו פשוט להתמודדות ואנחנו באונקולוגיה חווים את זה הרבה. מעטים אנשי הצוות שמוכנים לשאת בנטל הלא פשוט, זו סביבת עבודה עם המון סטרס, ועל השחיקה הזו ניתן לגשר על ידי עידוד אנשי הצוות ותגמול הולם". עוד מוסיף פרופ' פלד: "מספר החולים גדל, הטיפול הפך להיות מורכב מצד אחד ובעל פוטנציאל גבוה להארכת חיים מהצד השני. בכל השרשרת הזו, הצוותים והתקנים לא השתנו וזו נקודת המצוקה הדורשת התערבות וטיפול. המערכת מחויבת לתעדף את המקצועות הללו כמקצועות במצוקה, ולהזרים אליהם כוח אדם ותמריצים".
במקביל, מדגיש פרופ' פלד, מדובר בתחום מתקדם ומתפתח שמשתנה מיום ליום, המעניק גרייה אקדמית יוצאת דופן ועימה גם הרבה סיפוק ואהבה. "הזכות ללוות חולים ומשפחות ברגעים קשים אלו ולהוציאם מהחושך לאור, ובפרט ברגעי משבר, הינה זכות גדולה", הוא מסביר. "זכות זו, מהווה לכשעצמה כוח משיכה לאנשי צוות רבים. עדיין, מדובר בדיסציפלינה 'כבדה' יחסית ומבלי להגדיר את המקצועות העיקריים בטיפול בסרטן כמקצועות במצוקה, הפער השירותי ילך ויחמיר".