"הבדיקה שהצילה את חיי"

שלמה (53), מדרום הארץ, היה מעשן כבד במשך שני עשורים. למרות המלצות הרופאים להיגמל, והידיעה על הסיכונים הכרוכים בעישון, הוא מצא את המוטיבציה להפסיק לעשן דווקא במקום הכי קרוב אליו – במשפחה. "הפסקתי לעשן בזכות שני הבנים הגדולים, שאמרו לי שאני מסריח. כשאשתי נכנסה להריון שלישי, החלטתי  שהתינוקת שתגיח לעולם לא תגיב כמו אחיה. לא רציתי שהיא תנשום את העשן שנספג לי בבגדים. יום אחד פשוט קיבלתי החלטה, זרקתי את קופסת הסיגריות שלי, וזהו. לא היה קל, אבל מרגע שהפסקתי הרגשתי סלידה בכל פעם שהרחתי עשן סיגריות".

אמנם שלמה הפסיק לעשן לפני כ-15 שנים, אבל הנזק כבר נעשה. לפני כשנה התגלה כי מחלת סרטן הריאה מקננת בגופו. "בוקר אחד קיבלתי טלפון מהרופא בקופת החולים שהציע לי לגשת לבדיקת סקר, משום שעישנתי בעבר. הסכמתי מיד, לא חששתי מהבדיקה, וזה מה שהציל אותי", משחזר שלמה.

בדיקת הסקר שעבר שלמה הייתה חלק מפיילוט של משרד הבריאות שהסתיים לאחרונה. הבדיקה נועדה לאבחן סרטן ריאות בשלבים מוקדמים. התוכנית, שנקראת 'תיג"ר' (תוכנית יישומית לגילוי מוקדם של סרטן ריאה), החלה ב-2021 ומיועדת לאנשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן ריאה. אמנם עד לאחרונה, הבדיקה נכללה בתכנית פיילוט, אך  ועדת סל הבריאות לשנת 2025 החליטה להכניס את הבדיקה במימון ציבורי, עבור  בני 65–75.

במסגרת בדיקת הסקר שלמה עבר סריקת CT במינון קרינה נמוך, שחשפה שני ממצאים מדאיגים. "שלמה נשלח לבדיקה כמעשן לשעבר למרות שלא היו לו סימפטומים", מסביר ד"ר מיכאל קסירר, מנהל היחידה לרפואת ריאות התערבותית, מרכז רפואי סורוקה. "בבדיקה נמצאה קשרית ריאתית בעלת מראה חשוד לממאירות. קשריות הן ממצא מאד שכיח, שנמצאות בכרבע מהבדיקות. האתגר שלנו, הרופאים, הוא להבדיל בין קשריות ממאירות לשפירות. הבדלים נמדדים לפי מאפיינים כמו גודל, הסתיידות, מראה הקשרית והמיקום שלה. הפרמטרים האלה מסייעים בהערכת הסיכון", מוסיף ד"ר קסירר. "בהתאם לפרוטוקולים הרפואיים צוות רב-תחומי המורכב מרופאי ריאות, אונקולוגים, רדיולוגים וכירורגים מגבשים תוכנית טיפול בהתאם לממצאים, הכוללת אפשרויות כמו מעקב רפואי, ביופסיה או ניתוח".

שלמה ביצע בדיקות אבחנתיות ולאחריהן אומת החשש, והתקבלה אבחנה של סרטן הריאה. למרבה המזל, שלמה אובחן בשלב מוקדם - שלב שבו סיכויי הריפוי גבוהים יחסית. לאחר האבחון הוא נכנס לניתוח, שבמהלכו הוסרה הקשרית הממאירה במלואה. "כיום אני נקי מהמחלה, לא זקוק לטיפולים לסרטן, אבל ממשיך במעקב רפואי אחת לכמה חודשים", הוא מספר. עם זאת, מאחר שלפני שנים אובחן כסובל ממחלת COPD שלמה מתקשה לנשום, "והמצב החמיר אחרי הניתוח", מעיד שלמה, "אבל אני מקבל טיפול באינהלציות ומצליח להתמודד עם הקשיים".

הכל נשאר במשפחה

למרבה הצער, מחלת הסרטן אינה זרה לשלמה. "אחותי נפטרה לפני כמה שנים מסרטן השד, וכך גם אמא שלי, שנפטרה בשנה האחרונה", הוא משתף. "לא סיפרתי לה שאני חולה כדי לא לצער אותה או להלחיץ אותה בזמן שהיא עצמה התמודדה עם מחלה קשה".

שלמה מוסיף: "אמא שלי ז"ל תמיד אמרה לי, 'תחשוב טוב – יהיה טוב', וזה מה שמחזיק אותי. אני ממליץ לכל מי שעישן בעבר או עדיין מעשן לבצע את הבדיקה הזו – היא מצילה חיים. אצלי למרבה המזל, המחלה התגלתה בשלב מוקדם. אין סיבה לחשוש, הבדיקה אינה קשה או כואבת, ועדיף לגלות את המחלה מוקדם שניתן לרפא אותה. באופן כללי, אני ממליץ פשוט לא להתחיל לעשן מלכתחילה".

ד"ר קסירר: "אחרי שתוצאות בדיקות ההדמיה של שלמה התקבלו, ראינו תמונה חד משמעית עם מאפיינים ממאירים והחלטנו על ניתוח להסרת הקשרית הממאירה. המחלה שלו התגלתה בשלב הראשון (סטייג' 1) כלומר, סרטן מקומי ללא מעורבות של בלוטות הלימפה או גרורות. במצב כזה, במרבית המקרים, ניתוח הוא הפתרון הטוב ביותר עם סיכויי החלמה גבוהים. שלמה ימשיך להיות במעקב, אך הסיכון שהמחלה תחזור נמוך מאוד".

"סרטן הריאה הוא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים והשכיחים ביותר. עם זאת, גילוי מוקדם באמצעות בדיקות סקר יכול לשנות את התמונה באופן דרמטי," מסביר ד"ר קסירר. "כאשר המחלה מתגלה בשלביה המוקדמים, היא הופכת ממחלה מאתגרת לטיפול לאחת שבה סיכויי הריפוי גבוהים ומבטיחים".

לדבריו, תוכנית תיג"ר (תוכנית יישומית לגילוי מוקדם של סרטן ריאה) מהווה פריצת דרך בתחום הסקר לסרטן ריאה, בדומה לאופן שבו ממוגרפיה חוללה מהפכה בגילוי מוקדם של סרטן השד. "מחקרים מראים כי בזכות בדיקות הסקר בתיג"ר, אחוז החולים שגילינו בשלב מוקדם גבוה פי חמישה לעומת מי שמחלתם התגלתה באופן אקראי." בנוסף, הדגיש ד"ר קסירר את השפעת התוכנית על הפחתת התמותה: "הנתונים מראים ירידה של כ-26% בתמותה מסרטן ריאה – שיעור גבוה אף יותר מבדיקות ממוגרפיה או קולונוסקופיה. מדובר בהצלת חיים ממשית".

במדינות רבות בעולם, בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של סרטן ריאה כבר נכנסו לסל הבדיקות הממלכתי או הפרטי. בשנים האחרונות העמותה הישראלית לסרטן ריאה וגופים נוספים פעלו על מנת להנגיש אותה גם בישראל. לאור הצלחת הפיילוט, בתחילת פברואר החליטה ועדת סל הבריאות להכליל את הבדיקה עבור אוכלוסייה בסיכון – גברים ונשים בגילאים 65-74 (כולל) עם רקע של  20 שנות קופסה ומעלה, המעשנים בפועל או שהפסיקו לעשן בטווח של עד 15 שנה. את הבדיקה יש לבצע אחת לשנתיים ובמקרה שהבדיקה אינה תקינה – אחת לשנה.

למי מתאימה הבדיקה?

• • גיל: נשים וגברים בגילאי 50 עד 79.
• • היסטוריית עישון: אנשים עם היסטוריה של לפחות 20 "שנות קופסה" (מדד המחושב כמספר חפיסות סיגריות ליום כפול מספר שנות העישון. לדוגמה, עישון חפיסה אחת ביום במשך 20 שנה או שתי חפיסות ביום במשך 10 שנים).
• • מצב עישון: מעשנים פעילים או מי שהפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות.

הכתבה בחסות אסטרהזניקה – כחלק ממיזם "לאנג אמבישן"