כמעט אחד מכל שני גברים ערבים בישראל הוא מעשן, כמעט פי שניים לעומת היחס בקרב גברים יהודיים, והדבר מתבטא בתחלואה משמעותית של סרטן ריאה בקרב אוכלוסייה זו. הנתונים הקשים מעוררים דאגה בקרב אנשי המקצוע, שמנסים למצוא את הדרך לצמצום היקפי העישון ואינם מאבדים תקווה
ב־2019, סרטן הריאה היה לסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים ערבים ולגורם התמותה מספר אחת. כ־29% ממקרי המוות מסרטן באותה שנה בקרב גברים בחברה הערבית היו מסרטן ריאה, זאת לעומת כ־19% בקרב יהודים, כך על פי הרישום הלאומי לסרטן של משרד הבריאות. הפערים המשמעותיים הללו הם תוצר ישיר של אחוז המעשנים הגבוה בחברה הערבית: בדו"ח משרד הבריאות מ־2021 נמסר כי 38.2% מהגברים הערבים מעשנים לעומת 22.6% מהיהודים. "מספר הגברים הערבים המעשנים גבוה כמעט פי שניים מהגברים היהודים", אומר ד"ר עבד אגבריה, מנהל מערך האונקולוגיה במרכז הרפואי בני ציון. "אומנם שיעור הנשים המעשנות בחברה הערבית עודנו נמוך ביחס לנשים היהודיות אך הוא במגמת עלייה. צריך גם להביא בחשבון שהנתונים כנראה גבוהים יותר ואינם משקפים את המציאות, נשים למשל לא בהכרח ידווחו שהן מעשנות שכן בחלקים מהחברה הערבית הדבר נחשב כאסור לנשים".
הבדלים קיימים לא רק באחוז המעשנים אלא במאפייני תרבות העישון, כך למשל מחקר של פרופ' אורנה בראון אפל, שהשווה בין שיעורי עישון נרגילות בקרב מבוגרים ערבים, יהודים ועולי ברית המועצות, הראה כי בעוד שבחברה היהודית כ־4.8% מהנחקרים דיווחו כי הם מעשנים נרגילה, בחברה הערבית מדובר בכ־20.3%. סקר הצעירים בחברה הפלסטינית שנערך על ידי אגודת הגליל ב־2020 הצביע על תופעת עישון נרגילות שהולכת וגוברת גם בקרב צעירים. "יש תפיסה שהנרגילה היא לא מסוכנת. לא רק שזה לא נכון, אלא שחומרי העישון של הנרגילה מיובאים מחו"ל ללא בקרה של משרד הבריאות. ובתהליך האידוי והשריפה שבנרגילה נוצרת פליטה של חומרים מסרטנים, כך שהסיכון אולי גבוה אף יותר", טוען ד"ר אגבריה, ומוסיף שגם השימוש בסיגריות אלקטרוניות נמצא בעלייה בחברה הערבית, והוא הפך לנפוץ גם בקרב מי שלא עישן מעולם ובעיקר בקרב בני נוער. "המוצר שכביכול נכנס לשוק כתחליף לסיגריות שאמור לסייע בגמילה מטבק, בסופו של דבר רק מוסיף לנזק".
ניתן להניח כי אחוזי העישון הגבוהים מקורם בחוסר היכרות עם נזקי העישון, ומכאן שהפתרון הוא בהגברת המודעות. אלא שלהרגלי העישון בחברה הערבית הקשר תרבותי־חברתי חזק מאוד שהופך את המשימה למורכבת הרבה יותר. "בחתונות, אירועים ואפילו באירוח ביתי עדיין מגישים לצד האוכל והשתייה גם סיגריות", מספר ד"ר אגבריה. "גם באירועי אֵבֶל לצד הקפה מכבדים אותך בסיגריה. הדור הצעיר נולד לתוך המציאות הזו ובמקביל גם לתוך הגלובליזציה שהופכת את המוצרים לזמינים יותר, מוצרים המשווקים לציבור המעשנים באופן אגרסיבי מאוד מבלי שיש כמעט כל רגולציה על אופן השיווק. מהסיבות האלו אני מאמין שלמרות שדווקא יש הבנה באשר לנזקים של העישון ולמרות כל מה שנעשה למניעת עישון בחברה הערבית, שיעור המעשנים עשוי דווקא לעלות. חברה לא בריאה היא חברה שלא יכולה להתקדם, חברה שתגיע בסופו של דבר למקומות לא טובים".
כשהעישון הוא חלק מהנורמה
התנהגויות מסכנות בריאות שכיחות יותר בחברה הערבית, כמו גם באוכלוסיות אחרות בעולם שלהן מאפיינים דומים, בין היתר מאפיינים חברתיים־כלכליים כמו רמות הכנסה ורמות השכלה נמוכות ושיעורי אבטלה גבוהים. כך למשל בעוד שבאוכלוסיות משכילות בעלות יכולת אוריינות גבוהה יותר אנשים נחשפים יותר למקורות ידע מהימנים, באוכלוסיות שבהן רמת ההשכלה נמוכה, מקור הידע מגיע מהאנשים שנמצאים בסביבתם, שדומים להם במאפיינים שלהם. עם זאת המגמות הולכות ומשתנות, סקר חדש מצא ש־67 אלף סטודנטים ערבים השנה החלו ללמוד במוסדות אקדמיים, וזה מתורגם גם בירידה בשיעורי העישון. אם בסקרים של לפני כמה שנים 48% מהגברים עישנו, הסקר האחרון מצביע על מגמת ירידה משמעותית של כ־37% מעשנים.
הסביבה החברתית נחשבת לגורם המשפיע על שיעורי העישון הגבוהים. ישנן כמה תיאוריות שלפיהן ההון החברתי הוא גורם משפיע על התנהגות, ונמצא קשור סטטיסטית להתנהגות מסכנת. גורם נוסף המשפיע על הקושי לצמצם את אחוז המעשנים קשור במיקוד השליטה בגורם חיצוני, כמו גורל או באמונה. לפי תפיסה זו, מה שכתוב לכל אדם מראש הוא שיקרה, בין אם יעשן ובין אם לאו. אלא שלמעשה דווקא הדת המוסלמית מעודדת אנשים לשמור על גופם ולקחת אחריות עליה ולא להפך.
העישון במקומות ציבוריים – אסור?
בשנים האחרונות נעשו מספר מיזמים שנועדו להביא לצמצום היקפי העישון בחברה הערבית, כמו פנייה לאנשי מפתח המהווים סוכני שינוי בחברה הערבית כדי להטמיע את הסכנה בעישון, לרבות אימאמים ואנשי חינוך, וכן ניסיונות רבים להביא לאכיפה טובה יותר של החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.
אולם על אף הניסיונות להביא לאכיפה טובה יותר של החוק עד כה לא נחלו הצלחה. ההתנגדות הייתה עזה מדי, הטענה הייתה שאכיפת החוק באולמות יביא למהומות, יפגע בבעלי האולמות שיאבדו לקוחות וכן יפגע בסמכות המקומית. ניסיון אחר היה ביצירת קמפיין שמעודד עישון בפינות עישון ואי־חשיפה. המטרה הייתה לפנות לאלו שאינם מעשנים – שמהווים את רוב הציבור – ולא רוצים שיעשנו עליהם אך גם לפנות למעשנים ולהציע להם לצאת לפינות עישון כדי לא לחשוף את הקרובים להם, לנזקי העישון הפסיבי. טרם הערכנו את השפעת הקמפיין אבל אנחנו מקווים שהייתה לכך היענות טובה יותר.
העיקר שאנשים יפסיקו לעשן
מי שנחשף יום־יום לנזקים שנוצרים בשל העישון הוא ד"ר סאמח דאהר, מומחה לאונקולוגיה ביחידת גידולי בית החזה, מרכז הסרטן – רמב"ם. לדבריו, בקרב מטופלים שאובחנו בסרטן ריאה, קיימת היענות טובה בהפחתה משמעותית בעישון ובחלק מהמקרים גם הפסקת עישון, אך מי שלא נאלץ לחוות על בשרו את המחלה הקשה לא ממהר להשתכנע: "כשאני מדבר עם אנשים בחברה הערבית על נזקי עישון, הרבה פעמים עולים הסיפורים של ההוא שעישן כל חייו וחי עד גיל מאה, לעומת אחד אחר שלא עישן מימיו ונפטר מדום לב בגיל צעיר. אני מנסה להבהיר שאלו דוגמאות חריגות ולא מייצגות, שהקשר בין עישון למחלות רבות, לא רק סרטן הריאה, הוא קשר מובהק ומוכח כבר עשרות שנים, אבל לצערי אני לא רואה שאנשים ממהרים להשתכנע".
ד"ר דאהר עבר לאחרונה מבית החולים שיבא לבית החולים רמב"ם, בין היתר מתוך רצון להגביר את המודעות לנזקי העישון בקרב הקהילה הערבית בצפון הארץ. "ביקשתי לעשות את מה שאני יכול כדי להשפיע על נתוני המעשנים. זה משהו שנמצא תמיד בראש סדר מעיניי. יש מי שיגיד לי שאני עלול להביא להפחתה במספר הפניות אלינו הרופאים. מבחינתי – אני מעדיף שלא תהיה לי את הפרנסה הזאת, אני אסתדר. העיקר שאנשים יפסיקו לעשן, ושצעירים לא יתחילו, בתקווה שבעוד כמה וכמה שנים נראה ירידה משמעותית של התחלואה בסרטן הריאה ותחלואת לב בחברה הערבית כמו גם באוכלוסייה הכללית בארץ".
שירות לציבור. מוגש בחסות חברת אסטרהזניקה (כחלק מקבוצת לאנג אמבישן)