בדיקה קטנה, חיים ארוכים

אומנם סרטן הריאה הוא הסרטן השני הכי נפוץ בעולם, אך הוא גורם התמותה מספר אחת בגברים, והשני בקרב נשים. ב־2020 כמעט 20% מכלל הפטירות מסרטן בישראל בגברים וכ-12% בנשים היו כתוצאה מסרטן הריאה. הסיבה לכך קשורה לעובדה שמדובר במחלה שקטה, שלרוב הסימפטומים שלה מתבטאים רק בשלבים מתקדמים, לעיתים אחרי שהמחלה כבר שלחה גרורות לאיברים אחרים בגוף, ואז היכולת להביא לריפוי פוחתת והמטרה הטיפולית משתנה להארכת חיים ולשמירה על איכותם.

"כשסרטן נמצא בשלב מתקדם ומפושט בגוף, אפשר לטפל בתרופות מסוגים שונים שיעכבו את המחלה ואפילו יביאו לנסיגה, אבל הרבה יותר קשה להגיע לריפוי. לעומת זאת, כשהמחלה מתגלה בשלב מוקדם, הטיפול יכול להיות ניתוחי או לפעמים קרינתי, ושיעור הריפוי הוא גבוה משמעותית", מסבירה פרופ' דורית שחם, מנהלת יחידת CT ודימות בית החזה בבית החולים הדסה. בדיקת סקר חדשה, שנכנסה לסל הבריאות בספטמבר האחרון, מעניקה לחולים רבים סיכוי לאבחון מוקדם – ולעיתים היא זו שעושה את ההבדל בין חיים למוות.

גורם מספר אחת לסרטן ריאה הוא העישון, ולמעשה כ- 80% מהמקרים של סרטן ריאה קשורים בעישון בהווה או בעבר. בדיקת הסקר היא בדיקת דימות פשוטה המיועדת למעשנים בהווה ובעבר, ומאפשרת איתור סימנים שעלולים להעיד על סרטן ריאה עוד בטרם הופעת התסמינים. "מדובר בבדיקת CT של החזה המבוצעת במינון קרינה נמוך, מינון ששווה ערך לבדיקת ממוגרפיה או לקרינה שנחשפים אליה בטיסה טרנס־אטלנטית הלוך ושוב", מסבירה פרופ' שחם. "למעשה מה שמאפשר לנו לבצע את הבדיקה במינון נמוך היא הניגודיות הגבוהה שיש בריאה, שכן היא מכילה מצד אחד אוויר ומצד שני כלי דם, כך שאפשר לקבל הדמיה ברורה ולא פחות טובה מבדיקה שנעשית בקרינה גבוהה".

הבדיקה עצמה אינה מצריכה כל הכנה וגם לא הזרקה של חומר ניגוד, כפי שנדרש בבדיקות CT אחרות. היא אינה מכאיבה ואינה מסוכנת יותר מצילום רנטגן פשוט. הנבדקים מגיעים לחדר הבדיקה, נשכבים על מיטה ייעודית והטכנאי מבצע את הסריקה, שאורכת שניות בודדות. בבדיקה מתקבל צילום המדגים את מצב בית החזה והריאות ואיתור של קשריות (מוקדים קטנים בקוטר של מילימטרים או סנטימטרים ספורים שעלולים להוות סימן מוקדם לגידול סרטני). "בעבר היינו רגילים לכך שגידול בריאה הוא גדול מאוד וסמיך, אלא שבאמצעות בדיקת הסקר היום ניתן לזהות גם גידולים קטנים מאוד ובמרקמים אחרים ואווריריים יותר", אומרת פרופ' שחם.

את הממצא המתקבל בבדיקת הסקר מדרגים על פי שיטת Lung-RADS שכוללת חמש דרגות, מ־0 ועד 4. הדרגות נקבעות על פי מאפיינים שונים, כמו מרקם, גודל וצורה. "דרגות 1 ו־2 משמעותן תוצאה שלילית, כלומר לא נמצאה קשרית או הקשרית שנמצאה אינה חשודה. דרגה 3 או 4 משמעותה שיש חשד, וככל שעולים בדירוג החשד גבוה יותר, כך למשל בדירוג 3 ככל הנראה מדובר בממצא שפיר, ב־4 החשד עולה משמעותית, מסבירה פרופ' שחם. ברוב המקרים הממצאים אינם סרטניים והמטופלים מתבקשים לחזור על בדיקת הסקר לאחר כשנתיים, ובמקרים של דרגה 3 או 4A הנבדק יתבקש לבצע שוב את אותה בדיקה (CT בקרינה נמוכה) כעבור שלושה או שישה חודשים. "לרוב, אם יש חשד משמעותי, המקרה יוצג בישיבה שתכלול צוות רב מקצועי שכולל רופאים מדיסציפלינות שונות: אונקולוגים, רופאי ריאות, מנתחי ריאות, מקרינים ורדיולוגים. בישיבה נדון במקרה ונחליט על הצעדים הבאים, כמו ביצוע ביופסיה או בדיקות נוספות. בהתאם תיקבע תוכנית הטיפול, שלרוב תכלול בשלבים המוקדמים ניתוח להסרת הגידול ולעיתים טיפול קרינתי", מסבירה פרופ' שחם.

הכול התחיל בפיילוט

תוכנית הסקר לגילוי מוקדם של סרטן ריאה הינה תולדה של פיילוט שהתבצע בשנתיים האחרונות בישראל בשם תיג"ר (תוכנית יישומית לגילוי מוקדם של סרטן ריאות). מטרת פרויקט תיג"ר לא הייתה לבחון אם בדיקת הסקר יכולה להביא לגילוי מוקדם שמציל חיים, שכן נתונים אלו כבר הוכחו במחקרים רבים בעולם, אלא לבחון האם מערכות הבריאות בישראל ערוכות ליישום תוכנית הסקר.

הפיילוט אכן זכה להצלחה והוכיח שהתוכנית אפשרית ויעילה בישראל. "תוכנית תיג"ר הוכחה כיעילה, והיא גם אפשרה למשרד הבריאות ולקופות החולים להיערך תוך כדי הפיילוט. אומנם ועדת הסל הכלילה את הבדיקה רק לבני 65–74 וגיל הסקר שמקובל בעולם ושמומלץ על ידי משרד הבריאות הוא מ־50, אך בסופו של דבר מדובר בדריסת רגל משמעותית מאוד", אומרת ד"ר שני שילה, מייסדת ומנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן הריאה..

בדיקת הסקר לגילוי מוקדם של סרטן הריאה שהוכללה בסל הבריאות בישראל תינתן כאמור לבני 65 עד 74 אחת לשנתיים, שמעשנים כיום או מעשנים לשעבר (עד 15 שנה מהפסקת העישון) עם היסטוריית עישון של 20 'שנות קופסה' לפחות. שנת קופסה משמעותה מספר שנות העישון כפול מספר החפיסות ליום, למשל עישון של קופסה ביום במשך 20 שנה תחשב כ־20 שנות קופסה, אך גם עישון של שתי קופסאות ביום במשך עשר שנים תחשב כ־20 שנות קופסה. "אם נמצאה בבדיקה קשרית חשודה, יערך בירור על פי הנחיות Lung-RADS", מדגישה פרופ' שחם, "רק כשתישלל האפשרות שמדובר בסרטן, יבוצע המשך הסקר פעם בשנתיים".

"מי שעומד בתנאים הללו יכול לבקש הפניה לבדיקה מרופא המשפחה. כיוון שההמלצה העולמית היא לבצע את הסקר החל מגיל 50, כפי שנעשה בתיג"ר, חשוב לדעת כי ישנה אפשרות לבקש את הבדיקה גם מגיל 50", אומרת ד"ר שילה ומוסיפה כי "במידה ואין זכאות, ניתן לבצע את הבדיקה גם מחוץ לסל באופן פרטי". יש לציין כי העמותה הישראלית לסרטן ריאה הגישה בקשה לסל הבריאות להרחיב את הזכאות לבדיקה כבר מגיל 50.

מאחורי בדיקות הסקר עומדת עבודה מקצועית מורכבת של רדיולוגים, שהוכשרו לפענוח סריקות CT במינון קרינה נמוך ובלי שימוש בחומר ניגוד. "רדיולוגיה זה במידה מסוימת מקצוע 'שקוף', החולים בדרך כלל לא פוגשים אותם והם לא פוגשים את החולים, אבל התפקיד שלהם חשוב מאוד", אומרת ד"ר שילה. "הפענוח הרדיולוגי הוא הציר המרכזי שבדיקת הסקר סובב סביבו. פענוח שגוי יכול לעכב אבחנה של סרטן או להוביל לבדיקות מיותרות", מסבירה פרופ' שחם.

בעתיד מקווה פרופ' שחם שאפשר יהיה להכניס לעזרת הרדיולוגים גם כלים מתקדמים של בינה מלאכותית. ה־AI יוכל לזהות את הקשריות, למדוד אותן ולהשוות בין בדיקות קודמות. בנוסף, מערכות ה־AI מסוגלות לאתר בעיות בריאות אחרות כמו אוסטיאופורוזיס (בריחת סידן) או מחלות לב ואפילו ממצאים שמחשידים ל- COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית). כך הופכת הבדיקה לא רק לכלי לאיתור מוקדם של סרטן ריאה, אלא גם להזדמנות לבדוק מצבים רפואיים נוספים.

קחו אחריות על העתיד שלכם

כעת, לאחר הצלחת הפיילוט וכניסת הסקר לסל הבריאות, המטרה החשובה בעיני ד"ר שילה היא להעלות את המודעות של אנשים שנמצאים בסיכון ולקרוא להם לגשת ולהיבדק. "חשוב להדגיש כי גם עם ההתפתחויות המדהימות בטיפולים בסרטן ריאה, הסיכוי הגדול ביותר לריפוי הוא אבחון בשלב מוקדם וניתוח. בנוסף, ישנם כיום גם טיפולים תרופתיים קצרים לפני ואחרי הניתוח שמשפרים את הסיכוי להצלחת הפרוצדורה הכירורגית ומפחיתים את הסיכוי שהמחלה תחזור גם בעתיד".

אוכלוסיית היעד של בדיקת הסקר היא כאמור מעשנים כבדים ומעשנים כבדים לשעבר, שכן רוב החולים בסרטן ריאה הם מאוכלוסייה זו, אלא שזה גם מה שעלול לגרום לא אחת להתנגדות לבדיקה. "אחד המחסומים שקיימים במעשנים זה עניין הבושה", אומרת ד"ר שילה. "כמובן שאנחנו ממליצים להיגמל ולכל הפחות להפחית בכמות העישון, אבל חשוב להבין שזו התמכרות. מכיוון שרוב האנשים מתחילים לעשן בגיל צעיר, בשנים שבהן המוח עוד מתפתח וההתמכרות היא חזקה יותר, אנחנו לא מפנים אצבע מאשימה כלפי מעשנים. עם זאת, גם אם מצליחים להיגמל וגם אם לא, חשוב לקחת אחריות למען עצמך ולמען האהובים שלך ולגשת להיבדק".

גם בני משפחה יכולים לעודד הורים או קרובים להיבדק – לא פעם זה הצעד שהציל חיים: "לפני כמה שנים בפיילוט שערכנו, מבין מאה בדיקות שנעשו, שלושה נמצאו חיוביות ואחת מהם הייתה של גבר שהבת שלו רשמה אותו לבדיקה. הוא אובחן בסרטן ריאות בשלב מוקדם, עבר ניתוח והיום הוא בריא. הבת שלו ממש הצילה אותו. לבני משפחה יש חשיבות אדירה, הם יכולים להציף את הנושא ולבקש מההורים להיבדק, אם לא בשביל עצמם אז בשביל המשפחה", מספרת ד"ר שילה, ומסכמת: "אין ספק שהידיעה על תחלואה בסרטן ריאה היא מפחידה מאוד. אבל בדיקה שעשויה להביא לגילוי מוקדם מאפשרת לשפר את סיכוי הריפוי באופן משמעותי".

בחסות אסטרהזניקה – כחלק ממיזם "לאנג אמבישן"