"כשהסרטן אינו מורגש – זו הדרך הטובה לאתר אותו"

בדיקות סקר נועדו להציל חיים, אך עבור רבים הן עלולות לעורר פחד. הפחד לגלות ממצא, לפתוח תיבת פנדורה, להתמודד עם אבחנה שלא בטוח שרצינו להתמודד עם ההשלכות שלה. החשש הזה – רגשי, אנושי ולעיתים משתק – מלווה גם את בדיקות הסקר לאיתור מוקדם של סרטן ריאה. אלא שדווקא כאן טמון הפרדוקס: הימנעות מהבדיקה עלולה למנוע את ההזדמנות לגלות את המחלה בשלב מוקדם ולשפר את הסיכויים לריפוי.

בדיקת הסקר לגילוי מוקדם של סרטן ריאה נכנסה לסל הבריאות בספטמבר 2025 והיא מיועדת לאוכלוסיית מעשנים בגילאי 75-60 עם לפחות 20 שנות קופסה ('שנות קופסה' הן מדד לחשיפה לעישון, המחושב כמספר הקופסאות שאדם עישן ביום כפול מספר שנות העישון), בין שהם מעשנים בפועל או הפסיקו לפני פחות מ־15 שנים. הבדיקה מתבצעת באמצעות הדמית CT במינון קרינה נמוך, איננה פולשנית, לא דורשת הזרקת חומר ניגוד והיא קצרה מאוד.

במקומות בהם קיים הסקר נראה כי בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן ריאה זוכה לשיעורי היענות נמוכים יחסית. "אנחנו יודעים שאחוז קטן מבין האנשים שצריכים לבצע את הבדיקה אכן עושים זאת. התגובה של רבים לבדיקת סקר היא לטמון את הראש בחול", אומר רופא המשפחה פרופ' אמנון להד, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות המשפחה. לעיתים הימנעות מביצוע בדיקת הסקר לגילוי מוקדם של סרטן ריאה קשורה לתחושת אשמה המלווה מעשנים או מעשנים לשעבר. בנוסף ישנם כאלו שנרתעים בשל קושי בקביעת תורים או חוסר מודעות לעצם קיומה של הבדיקה.

כמו כן ישנם כאלו שנמנעים מביצוע הבדיקה בגלל החשש מהקרינה הכרוכה בה. אלא שכאמור בבדיקת סקר לאיתור מוקדם של סרטן ריאה נעשה שימוש במינון קרינה נמוך, שלא כמו ב CT חזה רגיל. "אין ספק כי בדיקה במינון קרינה מלא תהיה מדויקת יותר, אך התועלת בבדיקה הקיימת היא משמעותית ביחס לנזק שעלול להיגרם מהקרינה", מסביר פרופ' להד.

לדבריו, בקליניקה הוא בעיקר פוגש את המקרים שבהם הקושי העיקרי הוא הפחד לגלות כי מחלה קשה מקננת בגופך. "הפחד הזה קיים לא רק בבדיקות סקר לאיתור מוקדם של סרטן ריאה אלא גם בבדיקות סקר אחרות, כמו ממוגרפיה, קולונוסקופיה וכיוצא באלה, ולא אחת אני נתקל במקרים שבהם רמת הלחץ עולה לקראת הבדיקה", הוא מסביר. איך מתגברים על החשש? פרופ' להד מסביר כי צריך לנסות לפנות להיגיון, להסביר את המשמעות של בדיקות סקר, ככזו שיכולה לסייע לאתר משהו שכבר קיים בגוף, על מנת שאפשר יהיה לטפל בו באופן טוב יותר. "התשובה היא תשובה הגיונית ולא רגשית, אבל כך ניתן לתת למערך הרציונלי להשתלט על הרגש של המטופל. המסר הוא בסוף חיובי, יותר אנשים חיים מבין המעשנים שביצעו את הבדיקה מאשר אלו שלא ביצעו אותה".

עדיף לדעת, זה מציל חיים

והמסר שאותו מבקש להעביר פרופ' להד למטופליו הוא קריטי, סרטן ריאה הוא אחת מהמחלות הקטלניות ביותר, וברוב המקרים הסיבה לכך היא אבחון בשלב מתקדם. "בסרטן ריאה בדרך כלל הגידול בשלבים המוקדמים אינו גורם לתסמינים, אלא אם הוא חודר לקרום שעוטף את הריאה או חודר לסִמפון מרכזי, עם תלונות על כאב בבית החזה אשר מתגבר בנשימה עמוקה, שיעול ולעיתים שיעול מלווה בליחה דמית", מסביר מומחה למחלות הריאה פרופ' יוחאי אדיר, מנהל מחלקת ריאות במרכז הרפואי כרמל ולשעבר יושב ראש איגוד רופאי הריאות בישראל.

לדבריו לאורך השנים נעשו ניסיונות שונים לשפר את הגילוי המוקדם של המחלה אבל כולם כשלו. רק לפני קצת יותר מעשור נמצאה לראשונה בדיקת סקר שהוכיחה שיפור באבחון המוקדם בצורה משמעותית. "מדובר במחקר שנעשה בארצות הברית והראה שבדיקת CT חזה במינון קרינה נמוך ללא חומר ניגוד אחת לשנה בחולים מעשנים, אשר נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן ריאה, מביאה לעלייה במספר החולים שמתגלים בשלב המוקדם ולירידה של כ־20% בתמותה", מספר פרופ' אדיר ומוסיף כי גם כמה שנים לאחר מכן מחקר אירופאי גדול חיזק את הממצאים. "ב־2013 החלו ההנחיות הראשונות בארצות הברית לאיתור אנשים שנמצאים בקבוצות סיכון לביצוע בדיקת CT חזה בקרינה נמוכה אחת לשנה, כדי לזהות מוקדם סרטן ריאה", הוא מספר.

לאחר ביצוע בדיקת הסקר, הרדיולוגים בוחנים את התוצאות, והפיענוח מועבר לרופא המשפחה. "ניתוח התוצאות נעשה בעזרת מדד שנקרא LANG-RAD שמתאר את המשמעות של כל ממצא ומה רמת הסיכון שלו, ובמקביל מהו הצעד הבא, מעין 'מתכון' שמספק לרופא המשפחה את ההוראות להמשך הטיפול", מסביר פרופ׳ להד. "למשל אם אין ממצאים המצביעים על מחלה, הצעד הבא יכול להיות להורות למטופל לחזור עוד שנה או שנתיים על הבדיקה, אם יש ממצא חשוד קל, ייתכן שיהיה צורך לחזור על הבדיקה שוב בעוד חצי שנה, ואם יש ממצא יותר חשוד יש להפנות את המטופל לרופא ריאות להמשך בירור, למשל בבדיקת ביופסיה, ברונכוסקופיה, לבחון האם יש צורך בניתוח וכיוצא באלה", מוסיף פרופ' להד.

לדברי פרופ' אדיר, לצד בדיקות הסקר החשובות, נפתחו בישראל מרכזים לאבחון מהיר של סרטן ריאות במקרים שבהם נמצא חשד למחלה. "עבודות שנעשו בארץ הראו כי הזמן שלוקח גם בחולה עם מחלה גרורתית מרגע האבחון ועד תחילת טיפול עלול להימשך לעיתים גם 10 עד 11 חודשים. זה נתון בלתי נסבל. זה מה שהביא להקמת המרכזים הללו. אצלנו בבית החולים כרמל, לדוגמה, אנו מזמינים כל חולה עם חשד לממצא ריאתי לבדיקת אבחון ותחילת טיפול תוך זמן קצר ביותר.

מה בין סרטן ריאה ל־COPD (חסמת הריאה)?

בדיקת CT חזה במינון קרינה נמוך לא רק מאפשרת איתור מוקדם של סרטן ריאה, אלא גם זיהוי ממצאים המעידים על נזק ריאתי משני לעישון או מחלת ריאות אחרת , כמו עיבוי דפנות הסמפונות, הפרשות בסמפונות ושינויים של אמפיזמה (פגיעה בנאדיות הריאה). ממצאים אלו עלולים להציב תמרור אזהרה בין היתר להתפתחות או לקיומה של מחלת COPD במעשנים או ברונכיאקטזיות אשר מצריכים טיפול ספציפי.

COPD היא מחלת ריאות כרונית הגורמת להיצרות מתמשכת של דרכי האוויר. עישון הוא הגורם העקרי למחלה אשר מתבטאת בקוצר נשימה, שיעול וליחה. המשותף ל־COPD ולסרטן ריאה הוא עישון. "אנו יודעים שבחלק מהמעשנים יש נטייה לפתח .COPD אם ניקח שני אנשים שמעשנים באותה מידה, אחד עם COPD ואחד בלי, מי שפיתח COPD נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן ריאה", מסביר פרופ' אדיר. עם זאת חשוב להדגיש כי זיהוי ממצאים כמו אלו שהוזכרו אינם מספקים ויש להפנות את החולה לבדיקת תפקודי נשימה- ספירומטריה והערכה קלינית.

אבחון מוקדם ומענה טיפולי מותאם במחלות ריאה בכלל, בסרטן ריאה וב־COPD בפרט תלויים רבות בקשר שבין רופא המשפחה לרופא הריאות. "כיום רופאי משפחה יכולים להתאים בעצמם את הטיפול לחולה COPD, באמצעות משאפים. כמובן שאם יש צורך הוא יכול להפנות את המטופל להערכה אצל רופא ריאות", אומר פרופ' אדיר. "בכל מקרה על רופא המשפחה להיות ערני לכל מטופל מעשן מעל גיל 40 עם סימפטומים כמו שיעול, ליחה וקוצר נשימה, ולהפנות אותו לבדיקת תפקודי ריאות לאבחון COPD ומעל גיל 50 להפנות לבדיקת CT חזה במינון נמוך לאיתור מוקדם של סרטן ריאה . הבדיקה זמינה בסל הבריאות מגיל 60", טוען פרופ' אדיר.

אלא שלדברי פרופ' להד זה לא תמיד כל כך פשוט. "בדרך כלל מטופלים מעשנים, כל עוד הם בריאים, הם ממעיטים בביקורים אצל הרופא ביחס למטופלים שאינם מעשנים, משום שראיית הבריאות שלהם שונה ביחס לשאר האוכלוסייה. יכול להיות למשל גבר מעשן שלא יגיע אליי במשך שנה או שנתיים ואין לי כל דרך להגיע אליו ולהפנות אותו לבדיקה. נכון להיום המערכת לא בנויה באופן שבו אני אוכל לאתר אותו בזמן. נדרשת כאן תוכנית ארצית בדומה לתוכניות שנעשו בעבר בבדיקות ממוגרפיה, שבה אפשר יהיה להשתמש בדאטה שיש לקופות החולים על נתוני עישון של מטופלים, לפנות אליהם באופן ממוקד ולהזמין אותם לבצע את הבדיקה".

לסיכום מבקש פרופ' להד לפנות למטופלים שנמצאים בקבוצת הסיכון ולקרוא להם לבקש את בדיקת הסקר. "מכיוון שהמערכת עוד לא בנויה לכך, חשוב שתפנו לרופא המשפחה ותבקשו הפניה לבדיקת CT ריאות במינון נמוך. אומנם זו בדיקה שבעקבותיה ייתכן שיידרשו התערבויות שונות, אבל היא בהחלט עשויה להציל חיים".

**שירות לציבור. מוגש בחסות חברת אסטרהזניקה כחלק ממיזם לאנג אמבישן