בזמן שכולנו עוסקים בענייני הקורונה, נראה שהבעיות שהטרידו אותנו טרם פרוץ המגיפה, עדיין כאן חיות ובועטות מתמיד. מחלת הסרטן למשל, עדיין ניצבת בראש סיבות התמותה בעולם המערבי, ובכל יום מאותרים עוד ועוד מקרים של חולים אונקולוגיים.
פרופ' גיל בר סלע, יו"ר האיגוד לאונקולוגיה, מסביר שבאופן טבעי, אחת הסיבות העיקריות לעלייה בגרף החולים, קשורה באופן ישיר לעלייה בתוחלת החיים. "מרבית מקרי הסרטן מופיעים בגיל מאוחר, לרוב עקב שינויים גנטיים השכיחים בגיל זה או בשל חשיפה ממושכת יותר לגורמים סביבתיים שמעלים את הסבירות לסרטן. לפיכך, העלייה בתוחלת החיים, מובילה ליותר מאובחנים", מסביר פרופ' בר סלע.
יותר טיפולים ממוקדים, יותר תרופות חדשניות ויותר טכנולוגיות מתקדמות
למרות העלייה בשיעור המאובחנים, בר סלע מציין מספר נקודות אופטימיות, לאור המגמה המתמשכת לשיפור יעילות הטיפולים ואופיים. "בשנים האחרונות, מרבית הטיפולים הופכים ליותר ביולוגיים ופחות כימיים. כך למשל, ניתן לציין את טיפולי האימונותרפיה, המגייסים את מערכת החיסון ללוחמה בגידול וחוסמים מנגנונים שונים שהגידול מפתח כנגדה. סוג נוסף של טיפולים מהסוג הזה הוא טיפולים 'מכווני מטרה', שכוללים תרופות המכילות נוגדנים שונים שנקשרים לחלבון ספציפי בתא". תחום זה הולך ומתרחב לדבריו, במקביל לפיתוח שיטות לאבחון מולקולרי המאפשרות להתאים את הטיפול באופן ספציפי לכל מטופל.
"היתרון הגדול בטיפולים אימונותרפיים ותרופות מכוונות מטרה, נובע מכך שבניגוד לטיפולי הכימותרפיה הקשים, הם לרוב כרוכים בפחות תופעות לוואי, מה שמאפשר למטופלים ליהנות מאיכות חיים טובה יותר. מעבר לכך, במקרים רבים, טיפולים אלה מאפשרים לחולים להרוויח הפוגות ממושכות יותר מהגידולים, כאשר גולת הכותרת היא השיח על ריפוי ממשי של מחלה גרורתית.
בהקשר זה, מציין פרופ' בר סלע את ההתקדמות המשמעותית בקרב חולי סרטן מסוג מלנומה וסרטן הריאה למשל. "מעקבים ארוכי טווח שנעשו בקרב חולי מלנומה, שמחלתם נסוגה במלואה לאחר אימונותרפיה, הראו שמחלתם אינה נשנית בעקבות טיפולים אלה. אמנם בינתיים מדברים על תקופה של 6 – 7 שנים ודרוש מעקב לטווח רחוק יותר, אבל זה בהחלט מעודד. גם חולות סרטן שד מסוג HER-2 חיובי או אלו עם קולטני הורמונים חיוביים שמקבלות שילוב של טיפולים הורמונליים וביולוגיים חדשים, לעיתים רבות מצליחות לחיות שנים ארוכות עם המחלה, תוך הפיכתה למחלה כרונית. בניגוד לחולי המלנומה אשר עבור חלק מהם מחלתם נעלמת לפחות לשלב מסוים, החולות בסרטן השד אמנם אינן נרפאות אבל המשך הטיפול התרופתי מאפשר להן להמשיך בחיי השגרה שלהם כמעט כרגיל – מה שלא התאפשר לפני מספר שנים".
מגמה חיובית נוספת שמציין פרופ' בר סלע שייכת לתחום הצמדת תרופה ביולוגית (נוגדן) לתרופה כימית או לאיזוטופים רדיואקטיביים. "השילוב הזה למעשה מאפשר לתרופות הקשורות לנוגדן ספציפי לא לתקוף את התאים הבריאים, אלא כמעט אך ורק את תאי הסרטן, מה שמעצים את אפקט הטיפול הביולוגי. הנוגדן למעשה קושר את התרופה הרדיואקטיבית או הכימותרפיה אל תאי הגידול עצמם. זה בהחלט תחום מרתק ומעניין לעקוב אחר התפתחותו".
לצד הטיפולים והתרופות המתקדמות, פרופ' בר סלע מציין גם את ההתפתחות הטכנולוגית ההולכת ומתפתחת. כך למשל, הוא מצביע על טיפולי הקרינה הממוקדים. "מדובר במכשיר קרינה חדשניים המתחברים לכל סוגי ההדמיות ומערכות החישוב, מה שמאפשר למקד את הקרינה באופן ספציפי לגרורה עצמה. במקרים רבים, טיפול זה מחליף את האופציה הניתוחית".
טכנולוגיה נוספת שהולכת ומשתכללת עם הזמן היא הבינה המלאכותית, שלדברי פרופ' בר סלע, כרגע רלוונטית בעיקר לשלב האבחון. "הרעיון העומד בבסיס הבינה המלאכותית הוא איסוף דאטה " אם פעם נתנו לכל חולה את אותו הטיפול, היום יודעים שיש חשיבות רבה להתבוננות רחבה יותר ולהתאמת הטיפול למצבו של המטופל"
של מטופלים שונים, מה שמאפשר לנו 'ללמד' את המחשב לזהות גידולים ממאירים בשלב המוקדם ביותר, שבו עדיין לא ניתן לזהות אותם אפילו במהלך בדיקות סקר שגרתיות. אני מקווה מאוד שבשנים הקרובות נוכל לראות כיצד הטכנולוגיה המרשימה חודרת לתחום הבדיקות ומאפשרת הלכה למעשה, לאתר מצבים מסוכנים לפני שהם מתרחשים".
פרופ' בר סלע מציין שמעבר לשיפור הבדיקות, התרופות והטכנולוגיות, תחום הרפואה המותאמת אישית חודר גם לכיוון הטיפול תומך. "אם פעם נתנו לכל חולה את אותו הטיפול, היום יודעים שיש חשיבות רבה להתבוננות רחבה יותר ולהתאמת הטיפול למצבו של המטופל, לגילו, להיסטוריה הרפואית שלו. מה שמתאים לנשים בגיל הפוריות לא בהכרח מתאים לנשים בגיל המעבר ומה שמתאים לגבר ללא מחלות רקע לא בהכרח מתאים למי שנוטל תרופות באופן קבוע. אני שמח לראות שמבצעים את ההתאמות האלה בשטח יותר ויותר".
מבט לעתיד
למרות התחזיות האופטימיות, פרופ' בר סלע מסביר שהדרך להבסת הסרטן עוד ארוכה. "לצערי הרב, לא בכל סוגי הסרטן אפשר לראות פריצות דרך שמאפשרות לסייע לחולים. אני מעריך שבשנים הקרובות נמשיך לראות התקדמות בתחום בדיקות האבחון המוקדם. המפתח להצלת חיים הוא אבחון מוקדם יותר של מחלת הסרטן ולשם אנחנו מכוונים.
בד בבד, אני מעריך שנראה יותר ניסיונות לאתר נישאות גנטית על בסיס בדיקות סקר חדשות, שבפועל יסייעו לאתר סמני סרטן מוקדמים, אולי אפילו על סמך בדיקות דם".
אף שכאמור יש הרבה סיבות לאופטימיות, פרופ' בר סלע מבהיר שכדי לקדם טכנולוגיות וטיפולים לא די בשילובם במערכת הבריאות. "אנחנו זקוקים לתקציבים ראויים, ובעיקר לכוח אדם שיוכל לתפעל את הטיפולים ולעקוב אחר החולים. לצערי הרב, למרות העובדה שמדינת ישראל נמצאת בחוד החנית בתחום הרפואי והמחקרי, עדיין ניכרים פערים משמעותיים בהשוואה למדינות מתקדמות אחרות, שנהנות מכוח אדם משמעותי יותר. אנחנו באיגוד האונקולוגי שמנו לעצמנו למטרה לקדם אג'נדה זו, ואני בהחלט מקווה שנצליח בכך – לטובת החולים ולטובת כלל האוכלוסייה בישראל".